להלוויה של אלון ואילנית

לפני קצת למעלה משנה, קיבל עודד יפה, מומחה לשיקום עצים מהמעבדה החקלאית שלפ, בקשה להגיע לכרות עץ תמר. "ראיתי את העץ" הוא משחזר "ולשיטתי, לפני שכורתים עץ, מאבחנים מה הבעיה. להפתעתי גיליתי בו עשרות מסמרים שננעצו בו במהלך השנים. המסמרים עשו בו נזק עצום שקשה לתאר. העץ הזה הוא חלק משדרת עצים בת 80 שנה. החלטתי שאני מייצב אותו, וכבר לקחתי את כול השדרה כפרויקט" הוא אומר.

יפה המשיך לטייל לאורך השדרה וחשכו עיניו "בכל עצי התמר, הכניסו אנשים במשך עשרות שנים מסמרים, נעצים, סיכות וברגים." הוא מתאר בכאב. "ברור לי שזה לא וונדליזם לשמו, אנשים תולים מודעות שונות מתוך צורך אישי במציאת מטפלת, שיעורים פרטיים וכדומה. אבל המודעה נקרעת ומתעופפת והפגיעה בעץ נותרת".

איך מסמר נאיבי קטן עלול לפגוע בעץ חזק וגדול?

"בכול מקום שיש מסמר, יש חור שגורם להתפוררות הרקמה החיצונית של העץ. המסמר נאכל ומסביב מגיעים מזיקים וממשיכים לפורר את האזור. אחריהם באים חרקים נוספים וניזונים משאריות. זו מערכת חיים שלמה, נזק גורר נזק, כאשר הכול מתחיל מהמסמר המחליד שפוגע ברקמות העץ ומפורר אותן. דיי במסמר אחד לגרום לנזק בעומק מטר. יש עץ אחד שממש חששנו שייפול, בגלל מסמר קטן."

יש עצים שפחות עמידים למסמרים?

"לא, אין אפליות. גם עץ צפצפה, ערבה, אקליפטוס, כול עץ שנעשה בו פצע עם מסמר, לא יידע לרפא את הפצע. התהליך זהה לכול העצים באשר הם- החרק מתיישב, אוכל ומייבש את סביבת העץ, אחריו מגיעה משפחה אחרת שאוכלת חומר יבש, אחריה משפחה אוכלת גללים, משפחה שאוכלת חרקים ומתחילה מלחמה ביולוגית. החור גדל, העץ נחלש וזקוק לעזרה."

בניגוד ללטאות שמצמיחות זנב בחזרה, עצים נותרים פגועים עד שמישהו (לצורך העניין יפה) טורח לטפל בהם ולשקמם. "אין בספרות חומר, מה הדרך היעילה ביותר לתקן נזק מהסוג הזה. אני עושה ניסויים במעבדה על מנת לראות איך אני מנקה את הפצע, מחטא, ממלא את החורים, משקם ומייצב את הגזעים העצומים. כאשר מכניסים חומר לא טוב לחורים, זה רק גורם יותר נזק."

גם אם בזכות השלט שננעץ בעץ נשיל "10 ק"ג ב- 3 ימים!!", זה עדיין לא מצדיק את המחיר היקר שישלם העץ. את הפצע שהמסמר, הנעץ או מהדק הסיכה גורמים לוקח שנים לשקם. "סגירת פצע, של עץ לוקחת שנה שנתיים, אפילו יותר" אומר יפה. "אני נותן זריקות לווריד העץ, לפעמים קליפת העץ מכסה את הפצע, אבל זה רק כיסוי"

רגע, רד רגע מהעץ, זריקות לווריד?

"בדומה לבני אדם, לעצים יש צינורות יעילים אותם אני מנסה למצוא על מנת להחדיר חומר טיפולי. מקום שהוא לא חלול ולא פצוע. רק שבניגוד לאחות במעבדה, אין לי עם מי לדבר, לפני שאני קודח"

במידה ומלאכת הריפוי הצליחה, יפה זוכה לקבל משוב חיובי מהעץ שמתחיל להשתקם. "אני רואה בצמרת שהוא מגיב למה שאני עושה, הופך ירוק יותר, לאט אבל בטוח"

זאת אומרת שהנזק הפיך?

"אם מטפלים נכון. לא מטייחים עם בטון אלא מטפלים מהשורש, תוך כמה שנים הנזק הפיך."

יפה מנצל את ט"ו בשבט על מנת לבקש מכל תולי המודעות למיניהם לרחם על העצים באשר הם ולהשתמש באמצעים חלופיים. ורגע לפני שנשללת מאיתנו זכות המסמור בעצים לאלתר, הוא מדגיש שגם חריטה רומנטית על עצים דינה כדין מסמר "חריצי אולר או סכין פוצעים את העץ לא פחות, הנזק יכול להביא לשבירת ענפים, גם בעצים שנראים עצומים. הפצע יוצר נקודת תורפה והנזק מחלחל". החלופה ופתרון האידאלי לטענתו, הם ניירות דבק: "טוב לעץ וטוב לשלט".

מה לגבי חוט?

"יש אישור לחוט, או חבל, אבל לא חוט פלסטי. הפלסטיקים לא נשברים, הם יוצרים סביב העץ חגורת חנק. העץ הוא משהו חי, בדיוק כפי שמוקיעים התעללות בבעלי חיים כך הגיעה העת להפסיק את ההתעללות בעצים. גם למענם וגם למעננו".