אווירה מיוחדת שררה בבתי החולים בדרום הארץ בחודש האחרון. כבר כמעט נשכח מזכרוננו שרק מעט קודם לפתיחת מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, הוכרז בבית החולים סורוקה, ביה"ח הגדול בדרום, אירוע רב נפגעים עקב התהפכות אוטובוס עמוס תיירים באילת. כאמור, זמן לא רב לאחר מכן נפתחה חזית צבאית בדרום וצוות בית החולים מצא עצמו בלב העשייה. כל מי שהסתובב בבתי החולים שקלטו פצועים מהעימות הצבאי בדרום הארץ הבחין בצוותי רפואה גדולים במיוחד מתהלכים בין פצועים רבים ומשפחותיהם.
בן בוחניק הוא החייל האחרון מרצועת עזה שהגיע לביה"ח סורוקה, כשהוא במצב קשה. בוחניק פונה במסוק לחדר הטראומה בסורוקה ביום שבת האחרון בשעות אחר הצהרים. הוא הוכנס לחדר ניתוח בשל פציעת ראש ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ כשהוא מחובר למכונות הנשמה. לאחר כ-24 שעות מצבו השתפר, הוא שב להכרתו והחל לנשום בכוחות עצמו. כעת הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ במחלקה הנוירוכירורגית ומצבו מוגדר בינוני.
הרופאים בבית החולים התרוצצו בין הפצועים ואף ביצעו ניתוח נדיר בשל רסיס שחדר ללבו של אחד החיילים, בצמוד לאבי העורקים. המנתחים הצליחו להוציא את הרסיס. לאחר מספר ימים שוחרר החייל לביתו במצב טוב, לא לפני שקיבל ממנהל מחלקת ניתוחי לב וחזה את הרסיס שכמעט והרג אותו יחד עם צילום וידאו של הניתוח. בתוך כל זה, גם שגרת החיים נמשכה באותה תקופה לחוצה ועמוסה של נפגעי חרדה, פצועים שנפגעו מרקטות וחיילים פצועים, נולדו בבית החולים 825 תינוקות.
1198 פצועים הגיעו לבתי החולים בדרום במהלך המבצע.
בסורוקה לבדו טופלו 582 נפגעים ממבצע "עופרת יצוקה", מתוכם כ-200 חיילים. צוות בית החולים עבד מסביב לשעון וביצע עשרות רבות של ניתוחים. לצדו עבדו בבית החולים כ-500 מתנדבים מרחבי הארץ.
למעלה מ-300 אזרחים פנו לקבלת טיפול רפואי בחדר המיון בסורוקה בעקבות נפילות טילים בבאר שבע וסביבתה. חלקם סבלו מפציעות גוף וחלקם הגדול היו נפגעי חרדה, שטופלו על ידי צוות ייעודי. במקרים בהם מספר נפגעי החרדה היה גדול, פתח ביה"ח "אתר דחק" שתוגבר במערך של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, רופאים ואחיות, שנתנו מענה מיידי לנפגעים.
בבית החולים הגדול בדרום מאושפזים כעת חמישה אזרחים: מצבו של אוראל בן השבע מוסיף להיות קשה ועדיין נשקפת סכנה לחייו. הוא נפגע באורח קשה מרסיס שחדר לראשו כשרקטה נפלה בבאר שבע באחד מימי הלחימה האחרונים. מצבה של האישה שנפצעה קשה באותו אירוע של נפילת הגראד בבאר שבע השתפר והוא מוגדר כעת קל-בינוני. היא הועברה מהיחידה לטיפול נמרץ. כמו כן, בבית החולים מאושפזים פצוע נוסף במצב בינוני ושניים במצב קל.
מרבית החיילים שהגיעו לבית החולים שוחררו וכעת מאושפזים בסורוקה שישה חיילים. מצבם של שניים מהם עדיין מוגדר קשה, שניים במצב בינוני ושניים נוספים קל.
בית החולים "ברזילי" באשקלון קלט אף הוא נפגעים רבים במהלך הלחימה. בסך הכל הגיעו לבית החולים 616 נפגעים. למעלה משליש מהם נפגעי חרדה, כ-350 נפגעי גוף, מתוכם אחד עדיין מאושפז. 193 חיילים הגיעו במהלך המערכה בדרום לחדר המיון בבית החולים, חמישה מהם עדיין מאושפזים, אך מצב כולם מוגדר כקל. על אף העובדה שמרבית הפצועים נקלטו בשני בתי החולים הדרומיים, גם לבתי החולים השונים במרכז הארץ, ביניהם "שיבא" בתל השומר ו"בילינסון" בפתח תקווה, הגיעו במהלך המבצע פצועים בדרגות פציעה שונות. זאת, על מנת להקל על העומס בבתי החולים הדרומיים.
אז איך עבד מערך החירום בבתי החולים?
בתי החולים בדרום אומרים כי הם נערכים כל העת למצבי חירום מן הסוג הזה. כך, עם ההודעה על פתיחת המבצע הצבאי בעזה הועלתה רמת הכוננות בבתי החולים והוכרז על "מצב מיוחד" בהתאם להנחיות הרשות העליונה לאשפוז. משמעותו של "מצב מיוחד" היא שכל בעלי התפקידים במקצועות הקריטיים (כירורגים, טראומה, מיון, מרדימים, סיעוד ואחרים) נכנסו לכוננות גבוהה ולזמינות הגעה תוך זמן קצר לבית החולים בשעות היום והלילה.
"לאחר כניסת כוחות הקרקע לרצועה הועלתה רמת הכוננות של ביה"ח, הופעל חדר מצב שפעל 24 שעות ביממה ואויש בנציגי הנהלה, רופאים בכירים, נציגי מערך הסיעוד וההנהלה האדמיניסטרטיבית של ביה"ח", סיפרמנהל ביה"ח סורוקה ד"ר מיקי שרף. "חדר המצב שפתחנו אובזר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ואיפשר שליטה מלאה במידע ובפעילות המתבצעת בכל בית החולים. קיימנו ישיבות מטה קבועות להערכת המצב ולהמשך הפעילות והיערכות ביה"ח בהתאם". לדברי ד"ר שרף, "כל צוות בית החולים התגייס לקליטה ולטיפול מיטבי בפצועים בזמן אפס. חדר הטראומה, חדר המיון, חדרי הניתוח, מערך הדגימות, המעבדות ומחלקות האשפוז כולם עבדו סביב השעון. אני מוקיר ומודה לכל עובדי ביה"ח בכל הסקטורים שאפשרו לביה"ח סורוקה להעניק טיפול רפואי איכותי ומסור לכל הפצועים".
"הצוות חווה סכנה אישית"
בית החולים "ברזילי" באשקלון נערך מבעוד מועד למצב שבו יוכרז אירוע רב נפגעים ובית החולים יידרש להפוך לבית חולים ממיין, כפי ששימש בית החולים "יוספטל" באילת בהתהפכות אוטובוס התיירים. למרבה המזל, לא הוכרז אירוע מסוג זה לאורך כל ימי המבצע ובית החולים קלט כל פצוע שהגיע אליו.
"המרכז הרפואי ברזילי מתורגל מזה שמונה שנים לטפל במספרים גדולים של פצועים, אנושים עד קלים, ואירועים רבי נפגעים, כולל מספרים גדולים של נפגעי חרדה", סיפר סגן מנהל בית החולים ד"ר רון לובל. "בית החולים צבר ניסיון מקצועי רב בשמונה השנים האחרונות שבהן נורו רקטות לאזור, בטיפול בנפגעי חרדה הן בתוך בית החולים והן במרכזים של נפגעי חרדה בשדרות והסביבה".
"בימי המבצע הצוות היה עסוק בעבודה המקצועית מול חיילים ואזרחים פצועים מצד אחד, ומצד שני הדאגה לבני משפחותיהם, שגרים באזור אשקלון שהיתה תחת מתקפת טילים. היו גם חברי צוות שנאלצו להתמודד עם הדאגה לילדיהם שנלחמו בחזית. ובואו לא נשכח את הסיכון האישי שכל אחד מהם חווה בעבודה במקום שחשוף בעצמו לפגיעה של טילים", הוסיף ד"ר לובל. "למרות כל זה, חשוב לומר שכולם תפקדו כראוי. איש לא נעדר ממקום העבודה ובעיקר, כל הצוות הרפואי טיפל בכל נפגע שהגיע לבית החולים במסירות נפש, חום ואהבה".