פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "במבצע הבא יירו טילים גם לעבר תל אביב"

      תת אלוף במיל' צביקה פוגל, שהיה אחד ממתכנני המבצע בעזה מדבר: "הגדרות המבצע היו בעייתיות, ירינו פצצות זרחן בהתאם לחוק"

      "כן, היה ירי של פצצות זרחן, בהתאם לחוק. וכן, ההגדרה של מטרות המבצע, לא היתה משהו משהו. כן, החמאס מנסה להצטייד שוב וכן, בפעם הבאה גם תל אביב וגוש דן יהיו על הכוונת". כך אמר לוואלה! חדשות תת אלוף (במיל') צביקה פוגל, 52, ששימש כמפקד מרכז האש של הפיקוד.

      פוגל, בעבר ראש מטה פיקוד הדרום, שימש בשורה של תפקידי פיקוד בגזרת הלחימה ובפיקוד הדרום. ביחד עם מפקד הפיקוד, האלוף יואב גלנט, הוא תכנן כל פרט במבצע 'עופרת יצוקה', וישב בעצמו במוקד הביצוע. לפני ימים אחדים, בתום ימי הלחימה בעזה, הוא השתחרר ממילואים.

      "הגדרת מבצע עופרת יצוקה, היתה לאפשר לישראל תנאים טובים יותר להסדר. זו הגדרה מאוד רחבה ומעורפלת, אבל זו הדרך להגדרת יעדים מבצעיים, כפי שהיא נמסרת מפי אנשי ממשל. ההערכה שלי שהכוונה היתה שאם הסדר הרגיעה לא היה מספיק טוב, אחרי המבצע הוא צריך להיות משופר ולטווח ארוך ושלא יהיו הברחות. בהגדרה לא נכלל נושא גלעד שליט ולא הורדת שלטון החמאס ברצועת עזה. ברור שבתוך ההסדר הזה, חייב להיות גם שקט בדרום".


      כמעט שלא במרומז, הוא מותח ביקורת בדרך שבה הוגדרו לצבא מטרות המבצע: "הגדרת היעד על ידי הממשלה היתה בעייתית. פירוש הדבר, שהמבחן האמיתי לא היה המבצע עצמו אלא מה קורה אחריו. כלומר האם פעולות כמו שיגור הטיל הבא או ההברחות הבאות לרצועת עזה במנהרות רפיח, יזכו לתגובה הולמת. אם יירו קטיושה לישראל ולא נגיב עליה בעוצמה נדרשת או שיימשכו של גראדים, המבצע לא השיג את מטרותיו. נכון לעכשיו המבצע היה מוצלח. אני מאמין שיש נסיונות להבריח עוד טילים, אבל ממשלת ישראל הצליחה לסגור עם שותפים אחרים על דרכים למנוע שהמנהרות יהיו מה שהן היו קודם".

      אילו מטרות הותקפו במבצע?

      "הדרג המדיני הניח בפנינו מטרות. אנחנו בחנו איך אפשר לממש את המטרות ותרגמנו את זה ליעדי תקיפה. התחלנו את המבצע בהפתעה, בתקיפה של מספר מטרות רב, שהיו חלק מבנק מטרות. בנק זה הכיל מטרות מסוגים שונים. כל אחת מהן היתה ביטוי לפעילות חבלנית אחרת של חמאס. הופגזו ונפגעו מחסני תחמושת, מתקנים ליצור טילים או מעבדות נפץ, מחנות אימונים, מפקדות, אתרי קשר ועוד. כל הדברים האלה הם חלק מבנק המטרות".

      האם נקבע מראש שתהיה פעולה קרקעית אחרי ריכוך אווירי, או שהיתה הערכה בפיקוד הדרום שהתקיפה האווירית תהיה מספיק חזקה וחמאס יבקש במהלכה הפסקת אש?

      "מעולם לא דובר על זה שהביצוע יהיה רק על סמך אוויר. דובר כל הזמן על הפעולה הקרקעית. השאלה היתה בכמה מאמצים ובכמה גזרות הדבר יעשה. היה ברור שהיא תתבצע, בפרק זמן מסוים אחרי הפעילות האווירית. תקיפה זו, היתה יכולה להמשך שלושה ימים, שבוע, עשרה ימים או שבועיים, כי בנינו אותה בתכנית מדורגת, כל פעם הבטנו שלושה ימים קדימה".

      התנגדות חמאס תאמה את ההערכה המודיעינית, שמתווה הלחימה שלו יהיה על פי הדוקטרינה של החיזבאללה בלבנון?

      "פעילות צה"ל היתה כל כך טובה, שהיא בעצם גרמה לחמאס להראות הרבה פחות טוב ממה שהוא תכנן. הוא בנה את הכוח, תכנן, התארגן, למד הרבה מאוד ממלחמת לבנון השניה. אנחנו הצלחנו לבצע שורה של פעולות שהפתיעו אותו וגרמו לו לאבד שיווי משקל. הדבר לא אפשר לו להביא לביטוי את הכוח שלו, למרות שהוא ניסה".

      אנשי חמאס ממש נלחמו?

      "חמאס לא ברח. אנשי הארגון הזה נלחמו, ניסו לחטוף חיילים, לפגוע בכוחות. אני יכול להגיד, שלמעט מקרה אחד או שניים, הם לחמו ולא ברחו. יחד עם זה, הם הופתעו מהנחישות והעוצמה שלנו, מהכיוונים מהם הגענו וזה שבר להם את רוח ההתנגדות".

      הצלחת להכנס לראש של מפקד החמאס? האם תוכל להעריך את היכולת הצבאית שלהם?

      "הארגון לקח את מודל חיזבאללה וניסה ליישם אותו ברצועת עזה, עם תנאים הרבה יותר קשים לישראל. הם ביססו את כל ההגנה שלהם על האוכלוסיה הפלסטינית וזה להבדיל מהחיזבאללה שרק בחלק מהמקרים ביסס את מרחבי ההגנה שלו באופן הזה . לכן, הארגון גרם לאסון לאוכלוסיה הפלסטינית בעזה. הם הופתעו כשלא הססנו לירות בלוחמי חמאס, שנמצאים בתוך אוכלוסיה אזרחית. הם הפעילו כלפי צה"ל הרבה מאוד איומים. זה בא לביטוי במטעני נפץ, בורות יקוש, ניסיונות חטיפה, מאות צלפים, מנהרות. נשק נגד טנקים, שנורה על קירות בתים. הם השתמשו בכל מה שאפשר להעלות על הדעת. הדבר הכי גרוע עבור לוחם ישראלי, זה לראות שני לוחמי חמאס יורים מתוך קבוצת ילדים. גם את זה הם עשו".

      היו איומים לחטיפת חיילים?

      "הם לא הצליחו לחטוף. אם הצליחו להגיע למגע יד, זה נגמר בעצירת מהלך של חטיפה לפני שהתחיל".

      צה"ל ירה פצצות זרחן במהלך הלחימה?

      "אכן נורו פצצות זרחן של מרגמה וזה חוקי לחלוטין".

      למרות כל ההרס שגרמו התקיפות, נותרו עוד מחסני רקטות או ציוד לחימה אחר?

      "ברור. יש להם טילים ארוכי טווח, קסאמים, כלי נשק אישיים כאלה ואחרים. לא נגמר הארסנל שלהם. אבל נתח גדול מאוד, מעל מחצית, נפגע בלחימה".

      אתה יכול להעריך את המרחקים שהם יכולים להגיע אליהם היום?

      "כשאמרתי שהם יגיעו לבאר שבע, הסתכלו עלי כמו שיכור. בחמאס מבינים עכשיו, שהיעד צריך להיות גוש דן ותל אביב. אין להתפלא על כך, שבפעם הבאה הם ירו לשם. לא צריך יותר מזה כדי לערער את שיווי המשקל של העורף הישראלי. אין לי ספק גם, שהם מנסים להצטייד ולקבל הדרכה באירן וסוריה וכן לבצע רכש במקומות אחרים בעולם המוסלמי".

      הפסקת האש החד צדדית, הניבה תגובה חיובית מצד החמאס. שקט עכשיו בגבול

      "אם על הקסאם הראשון נגיב כמו שצריך, השקט הזה ימשך תמיד. אני לא משלה את עצמי שהם רוצים הפסקת אש. הם רוצים לבסס אידאולוגיה דתית כשלטון ברצועה. כשהארגון הזה יחשוב שהוא מספיק חזק לנסות לכופף אותנו שוב, הוא יעשה את זה. זה מה שיגרום גם לתבערה הבאה. גם ברצועה וגם ביהודה ושומרון".

      הבן שלך גם נפצע בלחימה. איך זה השפיע על המוטיבציה שלו להילחם?

      "הוא נפצע קל. מהר מאוד הוא אמר לאמא שלו ולי: 'אני לא הדבר הכי חשוב באירוע. המחלקה כולה נפגעה. יש הרוגים ויש פצועים הרבה יותר קשים ממני. צריך לשקם את המחלקה עכשיו ולא לחפש פתרון לעניין הפרטי שלי'. נכון לעכשיו, הרופאים עדיין לא מאפשרים לו לחזור לפעילות אבל הוא רוצה בכך ואני מניח שבשבועות הקרובים הוא יחזור לחבר'ה שלו".