בית הפגודה - נחמני 20

    הצצה נוספת לפרויקט של תלמידי בצלאל המציג מאה בניינים המייצגים את תמונתה האדריכלית המגוונת של תל אביב-יפו. הפעם - בית הפגודה

    מערכת וואלה! NEWS

    בתיה הראשונים של שכונת אחוזת בית, לימים העיר תל-אביב, היו בתי משפחה בני קומה אחת-שתיים עם גגות רעפים. בעקבות העליות השנייה, השלישית והרביעית והנהירה של יהודי יפו כתוצאה ממאורעות תרפ"א, גדלה אוכלוסיית תל-אביב באופן משמעותי בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים. גידול זה הביא לתנופת בנייה, לפיתוח מהיר של הענף ולשינוי ניכר בסגנונות הבנייה העיר. לבתים הקיימים נוספו קומה אחת או שתיים ובמקביל נבנו בתים חדשים גבוהים ומפוארים יותר מבתיה הראשונים והצנועים של שכונת אחוזת בית.

    היו אלה ימיו של האקלקטיזם האדריכלי. סגנון הבנייה התאפיין בליקוט של סגנונות ועירוב של מוטיבים מזרחיים מקומיים כגון כיפות, וקשתות מחודדות לצד מרכיבים השאולים מן האדריכלות הקלאסית. לעיתים אף שולבו בבניה מוטיבים ועיטורים מן המסורת התנ"כית היהודית. בין אלה בולט סגנונו של בוריס ש"ץ, מייסד בצלאל. אריחי קרמיקה עליהם מצוירות סצינות מקראיות שיוצרו בסדנאות 'בצלאל' מעטרים חזיתות של בניינים רבים שנבנו בסגנון האקלקטי. הסגנון האקלקטי ייצג את הרצון למזג בין מזרח למערב ואת הנסיונות לגבש סגנון לאומי מקומי חדש.

    בית הפגודה שנבנה בשנת 1925 מאפיין את גל הבנייה של שנות העשרים וניתן לזהות בו את אותו ערב רב של סגנונות, אם כי בצורה מושכלת ומתוחכמת. בבנין קשתות מחודדות המופיעות בפתחיו ובמרפסת המקיפה אותו, מעקות גג משוננים, עמודים דוריים לצד קשתות מוסלמיות ואפילו תבליט של מגן דוד על המרזב.

    טוב לדעת (תוכן מקודם)

    צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

    על-ידי WE SURE חברה לביטוח
    לכתבה המלאה

    השראה אסייתית

    אדריכל בית הפגודה אלכסנדר לוי (1942-1883), יליד ברלין, הגיע לארץ בשנת 1920. לוי האמין כי יש לתכנן את תל אביב כעיר גנים. הוא תכנן, בין השאר, את ביתו של מנחם אוסישקין (רחוב אלנבי פינת רחוב הירקון). בשנת 1927 עזב את הארץ ושינה את שמו לאלכסנדר לי. לוי נספה באושויץ בשנת 1942.

    בית הפגודה נבנה על פי בקשתו של דוד משה (מוריס) בלוך, סוחר טקסטיל מניו יורק ממוצא מזרח אירופאי, שרצה שביתו יבנה בהשראת פגודה אסיאתית. תוכנית המבנה הועתקה מתוכנית של בית קפה שתוכנן בארצות הברית. תכנית זו היתה אופיינית לבתי השעשועים שנבנו בשנות העשרים של המאה הקודמת באמריקה ובמערב אירופה, שהושפעו ממבנים שתוכננו במזרח הרחוק.

    הבניין מורכב משלושה חלקים: שני החלקים הפונים לרחוב מונטיפיורי ולרחוב נחמני משמשים למגורים וחלק שלישי, המחבר ביניהם פונה לכיכר המלך אלברט והוא למעשה הפגודה עצמה, שחזיתה קמורה והיא נועדה לרכך את החיבור שבין גושי הבנין.

    במהלך השנים שינה בית הפגודה את ייעודו פעמים רבות, דירות רבות הפכו למשרדים, שהתחלפו לאורך השנים וכן פעל בו בית כנסת.

    לאחר שנים רבות של הזנחה, נרכש הבית בשנות התשעים על ידי איש העסקים ופטרון האמנויות רוברט וויל, אזרח שוודי. הבית שופץ ובמקום בו היה בית הכנסת נמצאים כיום בריכה וסאונה.

    *פרויקט "בנייני המאה" הוא פרי עמלם של סטודנטים וסטודנטיות מהקורס לאדריכלות ישראל במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. מטרתו להציג חזית נוספת לעיר, בדמותו של מדריך אדריכלי למאה מבנים, מונומנטים או מרחבים עירוניים ברחבי תל אביב-יפו. לפרויקט המלא כנסו ללינק.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully