כבר בתחילת המאה הקודמת נתהוו הקשרים הראשונים בין "בצלאל" לבין תל אביב, כאשר בוריס שץ, מייסד בצלאל, תכנן בשנת 1909 יחד עם יוסף ברסקי, אדריכל בניין הגימנסיה העברית הרצליה, את חזית המבנה ברוח תוכניותיו לבניין בצלאל שראה בחזונו. חזיתה הבצלאלית של הגימנסיה, מבנה הציבור הראשון בתל אביב והמוקד התרבותי שלה בעשורים הראשונים לקיומה, היתה לסמלה של העיר העברית ושל התרבות העברית המתחדשת בכלל.
מאה שנה אחרי, מגישים לכם סטודנטיות וסטודנטים בקורס לאדריכלות ישראל במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל חזית נוספת לעיר, כעת בדמותו של מדריך אדריכלי למאה מבנים, מונומנטים או מרחבים עירוניים ברחבי תל אביב-יפו.
מבנים אלה, שנבחרו על ידי תלמידי הקורס, מציגים את תמונתה האדריכלית הרחבה והמגוונת של העיר עתיקת היומין יפו ושל העיר החדשה תל אביב שיצאה ממנה. זאת, באמצעות חומרים כתובים, תצלומים היסטוריים ועדכניים, שרטוטים והדמיות תלת-ממדיות, שרבים מהם נחשפים כאן לראשונה.
הפרויקט נערך בהנחיית האדריכל צבי אלחייני
הבית המשוגע - הירקון 181
הבניין הממוקם ברחוב הירקון, סמוך לכיכר אתרים, ובו 11 דירות, קומת כניסה וקומת מרתף, תוכנן על ידי האדריכל הצרפתי ליאון גנייבה בין השנים 1989-1975.
גנייבה נולד בשנת 1938 בצרפת. את השכלתו רכש בבית הספר הגבוה לאדריכלות ואומנות "בוזאר" בפאריז בתחילת שנות השישים של המאה העשרים. בשנת 1967 חבר גנייבה אל היזם ישראל בולג, ויחדיו החלו השניים לעסוק בעיצוב רהיטים ועיצוב פנים בישראל ובשוויץ. "הבית המשוגע" ברחוב הירקון בתל-אביב-יפו הוא מהמפורסמים שבבנייניו בארץ.
"הבית המשוגע" איננו משוגע באמת. תוכנית המבנה מבוססת על רשת עמודים ישרה וסדורה ועל שלד בטון סטנדרטי. חזיתות הבניין, הנראות כאילו הודבקו עליו, ועיצוב הפנים, מתאפיינים בסגנון אר-נובו, הנראה כאילו שאב השראה מעבודותיו של האדריכל הקטלני אנטוני גאודי. גנייבה עשה שימוש בצורות אורגניות המאפיינות את גאודי, כאלה השואבות השראה מצמחים, בעלי חיים ומגוף האדם.
גנייבה טען כי הרעיון המרכזי בעיצוב הבניין מבוסס על תיאוריית ה"פרקטלים" המתייחסת לצורות גאומטריות שדומות לעצמן בכל רמת פירוט שנסתכל בהן, למשל מבנה עורקיו של עלה, כלי הדם בגוף ועוד. בהשראה זו תכנן גנייבה את כל פרטי הבניין כולל תכנון פרטי הנגרות, הפירזול והצמחייה.
האדריכל פרופ' זאב דרוקמן התייחס לבניין בראיון שהתפרסם בעיתון הארץ בשנת 2007: "כשאדריכל מקים בניין שכזה צריכה להיות אמירה על העיר, ואולם הבית המשוגע הוא עטיפות של סדינים על בית עם תוכנית סטנדרטית. אם האדריכלות נשארת כגחמה עיצובית זה לא מספיק" (17.8.2007).