המטרות הושגו, אשכנזי מלך

"אנחנו מנצחים, נכון"? היתה השאלה ששאל חייל מחטיבת גולני, שנפצע בהתפוצצות מטען בצפון רצועת עזה שהניחו "הסמרטוטים של חמאס", את הקצין הבכיר שבא לבקר אותו בשבוע שעבר. הקצין השיב בחיוב והמשיך לפצוע הבא.

בעוד מספר ימים יחל עליהום עולמי על ישראל, כשהמצלמות יכנסו למה שנותר מרצועת עזה והצופים יחזו בההרס הרב, עדות לכוח האדיר שהפעיל חיל האוויר בימי המבצע והפלסטינים ישוו בין מספר ההרוגים מהרצועה לאלו הישראלים. השאלה "מי חזק יותר" בהקשר הזה נענתה בשעה הראשונה של המבצע, עם מעל למאה פלסטינים הרוגים, אבל מבחינת צה"ל הוא עמד ביעדים. אם מישהו רצה שהחמאס יחשוב שבעל הבית השתגע, אז המסר הועבר בעשרות תקיפות מדי יום, בחיסולם של שר הפנים ושל המנהיג הרוחני של הזרוע הצבאית. חיסולם הוא גם עדות למידע מודיעיני מצויין שסיפק שירות הביטחון הכללי. עשרות מחסני אמל"ח, מצבורי רקטות גראד ומשגרי רקטות שחוסלו רגע השיגור היו לתמונות הניצחון, שישראל כל כך רצתה.

מבחינתו של אלוף פיקוד דרום יואב גלנט, המבצע יכול היה להימשך עוד כמה חודשים. לדעתו, רק כך תוכל ישראל לעשות סוף לירי הרקטי, למוטט את חמאס ולהמליך על הפלסטינים מלך שנאה בעיננו. כמי שדחף למבצע הזה במשך חודשים ארוכים, הוא יכול להיות מרוצה מאוד מההישגים. אבל האם זה באמת מה שרצינו? ביום הראשון של המבצע אמר ראש הממשלה אהוד אולמרט ש'נביא למציאות שונה בדרום'. שר הביטחון אהוד ברק הגדיל והוסיף במהלך המבצע, ש'נעצור את ההברחות מציר פילדלפי'. אחרים, קצת פחות בכירים, רצו 'למוטט את שלטון החמאס'.

המציאות בדרום באמת השתנתה. עכשיו גם תושבי באר שבע יודעים לאן לרוץ כשיש אזעקה, וכמוהם גם תושבי גדרה ויבנה. שלא יהיה ספק. גם לאחר סיומו הרשמי של המבצע, החמאס או ארגונים אחרים ברצועה, ינסו להמשיך לירות רקטות. ירי שכזה יהיה המבחן הגדול של מדינת ישראל. אם יבחרו הקברניטים להגיב באיפוק, כפי שעשו לאחר שנחתה בנגב הרקטה הראשונה אחרי ההתנתקות, או שמא יבהירו לפלסטיני היורה, שכוח האש של צה"ל עוד במותניו, גם לאחר שלושה שבועות של כתישה.

ציר פילדלפי נשאר התעלומה הגדולה. האם האמריקאים באמת יפעלו למניעת הברחות הנשק, והאם מצרים מספיק נחושה לעצור את היישות האיסלמית הקיצונית שגדלה ליד הגבול שלה. על פי הערכות, בפילדלפי היו למעלה משלוש מאות מנהרות ששימשו להברחות. רובן הושמדו על ידי חיל האוויר, אבל זה רק עניין של זמן עד שהן ישוקמו. בהסכם ההבנות שחתמה שרת החוץ ליבני ביום שישי עם מזכירת המדינה רייס, שמרה ישראל את הזכות להגן על עצמה, כולל גם בתקיפות של חיל האוויר על הציר. במילים אחרות, ההסכם מעביר מסר ברור מצה"ל למצרים - אם אתם לא תעשו את העבודה, אנחנו נבוא ובמלוא הכח.

בין כל המטרות שהוצגו בתחילת המבצע, ישנה אחת שלא הוצגה, אבל הושגה, והיא המסר לאירן. אותה מדינה שאימנה, שחימשה ושמימנה את רצועת עזה, חטפה את המכה הקשה ביותר. המוצב הקידמי של אחמדינג'ד חטף מכה אנושה, וברור כי שם לא נשארו אדישים.

במערכה הזו יש גם לא מעט מנצחים בצד הישראלי. המרוויח הגדול הוא הרמטכ"ל גבי אשכנזי. עם חזות של לוחם, פוזה של מנהיג ובלי להוציא הגה מהפה מול המצלמות, הפך אשכנזי לאדם הפופולרי ביותר בישראל. במהלך המבצע מיתג אשכנזי את עצמו כאדם שעיניי כל המדינה נשואות אליו ובוטחות בו.

למה? כי למרות שהוא בכלל רצה בהמשך ה"תהדיא", הוא יזכר כמי ששיקם את צה"ל אחרי חרפת לבנון 2 והחזיר אותו לימיו הגדולים: רק תנו לנו לעבוד, ואנחנו נעשה את המלאכה. בפיקודו, המח"טים נטשו את הפלזמות ורצו לשטח, נפצעו וחזרו הישר ללחימה.