על אובמה להתייחס לאירן כמו לקו קלוקס קלאן

לכבוד: הנשיא הנבחר ברק ח. אובמה

אדוני שלום רב,
בעוד ימים ספורים, עת תושבע לתפקיד נשיא ארצות הברית, יריעו לך מיליונים שיצטופפו בכיכרות בוושינגטון יחד עם תומכי דמוקרטיה בעולם כולו. כיליד וושינגטון אני זוכר את שרידי הגזענות גם בבירת אמריקה, ולכן אני מתרגש מניצחונך ורואה בו את הגשמת חלומו של מרטין לותר קינג. בעיניי, עלייתך אינה אלא המימוש האולטימטיבי בדרכה ההיסטורית של אמריקה.

אני כותב לך מאזור שבו מימוש חלום השלום מתרחק מיום ליום. בחירתך מסמלת את התגברות האמריקאים על חטאי ההיסטוריה, ואילו כאן חדשות היום מסמלות את התגברות חטאי העבר על כל חזון לעתיד בטוח ויציב.

הקדנציה שלך תעבור בצל משבר כלכלי מתפתח, אבל כאן אין לנו הלוקסוס להתדיין על תוכניות שונות להמרצת המשק. כאן צריכים להמריץ תקוות, כי המשך האינפלציה של ייאוש תביא בסוף לקטסטרופה אזורית, ואולי גם עולמית.

מייד לאחר טקס השבעתך תידרש לפעול בעזה ובעירק. אני תקווה שבקדנציה שלך אמריקה תתעורר משלושים שנות תרדמה שהחלו עם המהפכה האיסלמית, ותפסיק לרקוד לצלילי החליל האירני. למרות שבחיים במזרח התיכון אין היגיון רב, הרי שהחוט שמקשר בין שהתרחש כאן בשלושים השנים האחרונות מוביל בסוף לטהרן.

בלחץ על ישראל להפסיק את מבצע עופרת יצוקה, אמריקה תתרום לשיקומו של חמאס בחסות טהרן. בהוצאת כוחות מעירק, ארצות הברית תסלול את הדרך להקמת ישות שיעית, אירנית-עירקית, שעתידה לעורר בכולנו געגועים לימי סדאם חוסיין.

הקריירות הפוליטיות של שני חתני פרס נובל לשלום נהרסו בהסתבכויות שהודרכו, בעורמה, על ידי אירן. ג'ימי קרטר איבד את כיסאו בבית הלבן כשמאמציו לשחרור החטופים האמריקאים בטהרן הוכשלו; מבצע "ענבי זעם", אליו נגרר שמעון פרס אחרי גל התגרויות של החיזבאללה, הוביל לתבוסתו בבחירות בשנת 1996.

צריך לשנות פרדיגמות מחשבה, ובמהרה. בפעם הבאה שישרפו דגלי אמריקה וישראל, או שיתכחשו לשואה במרחב ציבורי בטהרן, אל לך להתייחס לכך בפייסנות מתנשאת, כאילו שהריטואל שייך למעין מסורת של התלהמות איסלמית בלתי מזיקה. יש לראות את קנאי טהרן כקבוצת שנאה, כמו קו קלוקס קלאן שאתה מכיר מבית, רק בלבוש אחר; כאלה שבמקום לשרוף צלבים ולחולל מעשי לינץ' בשחורים עוסקת בפיצוח האטום ובתכנון להרס המוני.

יש רק אדם אחד בעולם, אדוני, שיכול לשנות את מנגינת החליל האירני באזור שלנו, וזה אתה. אסור לך להוסיף שנים נוספות על שלושים שנות ההתבזות מול אירן שעברנו. אסור לך להתייחס להשתלחויות שטנה של אחמדינג'ד כמעין התלהמות מליצית תלושה מהמציאות. השטנה היא המציאות.

לפני עשרים ושמונה שנים בדיוק הטיחו האירנים בוץ בפרצופו של הנשיא היוצא, ג'ימי קרטר, כאשר שיחררו את החטופים האמריקנים שעות ספורות לאחר שרונלד רייגן הושבע כנשיא. גם היום מתחלפות הממשלות בוושינגטון ובירושלים, וגם על פרצופן בוץ אירני. קמפיין הבחירות המבריק שלך התרכז בקריאה לשינוי. הגיע העת לשינוי גם בגישה לטהרן, שינוי שיבלום את כוונות ההרס של לובשי הגלימות הלבנות משינאה בטהרן?

ד"ר מתיו סילבר הוא ראש החוג ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית עמק יזרעאל