כך נראה אחד המעברונים ברשת הטלוויזיה אל-ג'זירה: נשיא המדינה שמעון פרס אומר "גם לתושבי עזה מותר לחיות בשקט", ולצידו תמונות של ההפגזות הרועשות על הרצועה. "גם לתושבי עזה מותר לקום בבוקר ולהסתכל על השמיים הכחולים", הוא ממשיך וברקע מוצגות תמונות העשן הסמיך המיתמר לשמיים. בסיום המעברון מופיעה שרת החוץ ציפי לבני. "אנחנו נלחמים בטרור!", היא מבהירה על רקע גופות מרוטשות של ילדים וילדות.
המעברון הזה, שמיליונים ברחבי העולם הערבי צופים בו מדי יום ביומו במהלך המלחמה ברצועת עזה, מציג את המנהיגים הישראלים באופן נלעג ומביך. יש שיגידו אפילו מפלצתי ומרושע.
למתקפה על המנהיגים הישראלים מצטרפים גם כלי תקשורת נוספים, ובראשם העיתון "אל-קודס אל-ערבי" הידוע בקו אנטי-ישראלי רדיקלי. לפני שבוע הוצגה בעיתון קריקטורה חסרת תקדים בחריפותה ובקיצוניותה. לבני, אולמרט וברק מוצגים בה עומדים זה לצד זה כאשר לכל אחד מהם יש שפם היטלר קטן והם לבושים במדים נאצים. מאחור מופיע צלב קרס ומעל נכתב באנגלית: Israel has the Reich to defend itself, דהיינו 'לישראל יש זכות להגן על עצמה', רק עם שינוי קל: במקום המילה 'זכות' (right נ.י) נכתבה המילה 'רייך'. מתחת לכותרת באנגלית נכתב בערבית: "הנאצים החדשים".
התמונות לא משאירות מקום לדמיון
בנוסף לקריקטורה, כלי תקשורת ערבים רבים משתדלים ליצור תמונת מציאות שתזכיר כמה שניתן דימויים מהשואה. הטרמינולוגיה שבה עושים שימוש מרואיינים רבים - בעיקר אנשי חמאס אך לא רק הם - שואלת מושגים רבים מהשואה. הם חוזרים פעמים רבות על המילים טבח, טרגדיה, הוצאות להורג, שואה ורצח עם, בתארם את המלחמה ברצועה.
התמונות שמופיעות באתרים של הארגונים הפלסטינים אינן משאירות גם הן מקום לדמיון - ערמות של גופות שרועות על האדמה, ילדים זועקים מכאב, חיילים שמזכירים קלגסים והמילה "שואה" כתובה מכל עבר.
רשת "אל-ג'זירה" בחרה בסיסמה "המלחמה על עזה" שתלווה את כל שידורי המלחמה. בצד המסך מופיעה הסיסמה באופן קבוע כשהמילה "עזה" צבועה באדום בוהק ומדמם. סיסמה זו, יש להבהיר, היא יחסית מאוזנת ובלתי מתלהמת. חלקים נרחבים בעולם הערבי הרי כבר מצאו שם למלחמה הנוכחית: "שואת עזה". הערך בוויקיפדיה כבר קיים, כעת נותר לראות כיצד יכונה המבצע הישראלי הבא. אין קיצונית וחריפה, יודעים הרי כולם, מהמילה "שואה".