דעה: מי יישאר להילחם?

השנה היא 2030. ראש הממשלה אלי ישי, שר הביטחון ביבי נתניהו, שרת החוץ גילה גמליאל, שר האוצר יעקב מרגי ושר התחבורה שאול מופז בפגישה דחופה ב"בור הפיקוד", בישיבת "אתה רע ליושנה".

אלי ישי: "לפני שניגע בנושאים הדחופים והרגישים של כשרות הפיצוציות בארץ, יש מספר נושאים בוערים על הפרק. שר הביטחון בבקשה".

ביבי: "המצב לא מעודד. 'החזית העממית לשחרור גוש דן' ממשיכה להפיל עלינו טילים כבר עשר שנים. חייבים לפעול ביד קשה".

אלי ישי: "אמרתי נושאים בוערים! מה עם שכבות המצוקה? מה עם בני התורה?".

גילה גמליאל: "אבל זה חשוב אדוני ראש הממשלה! הם יכולים לפגוע בישיבה!".

יעקב מרגי: "פיקוח נפש!".

אלי ישי: "שקט יעקב. הס. המשך שר הביטחון".

ביבי: "מעבר לטילים יש להם רק דרישה אחת - הם רוצים את גבעתיים. אז הם מבטיחים שיהיה שקט".

אלי ישי: "אבל כבר נתנו להם את רחובות!".

מופז: "אמרתי לך לא לתת להם את רחובות!".

גמליאל: "אז למה הצבעת בעד?".

מופז: "לא הצבעתי בעד. נופפתי לשלום למכר ותיק מהפריימריז".

אלי ישי: "זה הזמן לצאת למלחמה. לא נשקוט עוד. הכינו את הצבא".

ביבי: "לא נשאר הרבה מהצבא".

אלי ישי: "למה? איך הגענו לזה?".

יעקב מרגי: "מה איך אדוני רוה"מ? עשינו קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בשביל להשיג עוד כסף לבני הישיבות ולכן הורדנו תקנים של חיילים".

גמליאל: "ידעתי! עכשיו אני מבינה למה יש רק חמישה שרים....".

אלי ישי: "אז כמה חיילים יש לנו היום?".

ביבי: "152 אחרי ניכוי המשתמטים. כנראה שנצטרך לשחרר עוד".

מופז: "אמרתי לך לא לשחרר חיילים!".

יעקב מרגי: "אז למה הצבעת בעד?".

מופז: "אני יוצא לפסק זמן מהחיים הפוליטיים".

אלי ישי: "ה' יהיה בעזרנו. לגייס מילואים".

ביבי: "אין".

אלי ישי: "למה? למה אין מילואים?".

יעקב מרגי: "הייתה בעיה של קניית רימונים מפוארים לספרי תורה. נאלצנו לוותר על קומץ חיילי המילואים בשביל שבני הישיבות יוכלו לקיים הידור מצווה".

אלי ישי: "נהדר. הידור מצווה זה חשוב. צריך לפנות לעזרת העולם".

גמליאל: "העולם מעריך מאוד את ההתאפקות שלנו אבל הוא מצדיק את 'החזית העממית לשחרור גוש דן'".

ביבי: "אולי כדאי לוותר להם על גבעתיים?".

אלי ישי: "אבל אתה טוען שאתה נגד נסיגות חד צדדיות".

ביבי: "אז מה? ממילא לא יזכרו זאת אחר כך....".

מופז: "חזרתי לחיים הפוליטיים".

אלי ישי: "רק צבא ה' יציל אותנו! אל לנו לפחד עוד! נמשיך לשקוד על התורה ולגייס עוד בני ישיבה לצבא ה'. רק כך ננצח. בואו נעבור לדברים החשובים באמת".

גמליאל: "שיו, מדהים. מזל שאני מסורתית. אתה כזה גאון רוה"מ".

דמיוני? נראה איך תעכלו את הנתונים הבאים: 34% מהמגזר היהודי משתמטים מהזכות לשרת בצבא. 5% בלבד מסך החיילים הכשירים משרתים במילואים. מאות אלפים יורדים מהארץ והיד עוד נטויה.

דווקא בזמן שחיילינו נאבקים בלוחמי החמאס זה הזמן להעלות על נס את קיפוחם. שם המשחק הוא לא המלחמה הבאה, אלא מי יהיה שם להילחם. ניתן לדבר כל כך הרבה על דור העתיד שהוא מלח הארץ אך בפועל הנתונים מוכיחים כי אנו הולכים לקראת אסון אזרחי. אם קצב המשתמטים ילך ויגבר, הנטל ימשיך ליפול על כתפיהם הרחבות/צנומות של קומץ אנשים. מעבר לכך, אין הצדקה לעובדה כי המשתמטים זוכים לקידום מהיר יותר מהמשרתים בצבא. חישוב פשוט מראה כי בשעה שחייל משרת בצבא, המשתמט עובד ומרוויח כסף. כשהמשרת בצבא משתחרר המשתמט כבר בסוף התואר שלו. כשהמשרת בצבא מסיים ללמוד המשתמט כבר מראיין אותו לעבודה.

לכן, זה הזמן לומר עד כאן!! אינך משרת בצבא? נחוקק חוק אזרחי המחייב אותך לשרת שירות לאומי. הרי גם אותו חרדי שתורתו אומנותו יכול להעניק 4 שעות ביום לסחיבת סלים לקשישים. אותו ערבי ישראלי שמשתמט או פציפיסט מימין או משמאל יכולים לסייע לעיוורים, נכים או חירשים, מספר שעות ביממה. אם אני משרת בצבא אשלם שכר לימוד מופחת לעומת המשתמט, יהיו לי הנחות במס לעומת המשתמט וגם הקלות בארנונה לעומתו. כך כמובן גם לחיילי המילואים.

מדינה מתוקנת לא יכולה לגרום לאפליה כל כך משוועת לבניה המשרתים אותה. אין טעם להיכנס לעובי הקורה והדילים הקואליציוניים, מדוע זה לא נעשה עד היום. בידינו היכולת לשנות זאת עם קצת אמונה והמון רצון. והרצון הזה קיים ובועט, כי אם בבחירות האלה הצעירים לא ייקחו את העניינים לידיים כדי לדאוג לצעירים, אז כנראה שזה כבר לעולם לא יקרה.

* הדיאלוג המובא בטור הוא בדיוני, פרי דמיונו של הכותב.
* נתנאל איזק מוצב במקום השני ברשימת מפלגת צבר – מפלגת הצעירים של ישראל