ארה"ב תקצץ בסיוע לישראל בגלל ההתנחלויות

הממשל האמריקאי מתכוון לקצץ כמיליארד דולר מיתרת הערבויות שניתנו לישראל בגלל השקעות בהתנחלויות. יתרת הערבויות מסתכמת כיום ב-4.6 מיליארד דולר. הממשל האמריקאי עדיין לא הודיע רשמית לישראל על גובה הקיצוץ, ונראה כי הפקידות בוושינגטון ממתינה לכניסתו של הנשיא הנבחר, ברק אובמה, לתפקידו לפני מסירת ההודעה.

הערבויות בסך 9 מיליארד שקל ניתנו לישראל ב-2003 בעקבות המלחמה בעירק וכסיוע להבראת המשק, ועד כה ניצלה ישראל סכום של 4.4 מיליארד דולר. חשיבותן של הערבויות בעת זו עולה על רקע המשבר הכלכלי וכוונת האוצר לגייס כספים בגיבוי הערבויות עקב הגירעון הצפוי בתקציב המדינה.

בהסכם הערבויות נקבע כי ארה"ב תקצץ ("תקזז") מהערבויות את ההשקעות של ישראל מעבר לקו הירוק. השגרירות האמריקאית מנהלת מעקב אחר ההשקעה והממשל מחשב את הסכום.

בשנתיים האחרונות לא נמסרה לישראל הודעה כזאת, אך בשיחות לא רשמיות שהתקיימו באחרונה הבהירו פקידים אמריקאים כי הקיצוץ יגיע לכמיליארד דולר. אחת לרבעון מעביר משרד האוצר לממשל האמריקאי את פירוט ההשקעות הישראליות בשטחים. שגרירות ארה"ב בודקת את הנתונים ומוסיפה להם מידע שהיא אוספת.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שקל לבקש מהנשיא היוצא, ג'ורג' בוש, שימחל לישראל על הקיצוץ בערבויות או על חלקו. העניין עלה בדיונים שקיים אולמרט לקראת נסיעתו לוושינגטון לפני כחודשיים. בסופו של דבר, הוחלט שלא להגיש את הבקשה לנשיא, בין השאר, מכיוון שהממשל לא הודיע לישראל על הקיצוץ הצפוי.

הסכום שיקוצץ מהערבויות נתון להשפעה פוליטית. בשנות ה-90 בהסדר הערבויות הקודם, הצליח ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, לשכנע את הממשל שלא יתייחס לסלילת הכבישים העוקפים בגדה כאל "השקעה בהתנחלויות". רבין הסביר כי הכבישים אמנם מובילים להתנחלויות, אך סלילתם תקל גם על תנועת הפלשתינאים. ממשל קלינטון, שרצה לעודד את ישראל להתקדם בעניין הסכם אוסלו, קיבל את הבקשה. בסופו של דבר, קוצצו 800-900 מיליון דולר מהערבויות שהסתכמו ב-10 מיליארד דולר. ההערכה היא שגם ממשל אובמה יפעיל שיקול דעת פוליטי לפני שיחליט סופית על גובה הקיצוץ, וייתכן שינסה לקשור אותו לצעדים שתעשה ישראל מעבר לקו הירוק.