פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בואו נדבר על המוות

      אנשים מתים מסביב כל הזמן, אבל הרצון לראות גוויה יתפש כחולני. המורה הרוחני בארי לונג תוהה למה העולם המודרני מחביא את הגופות שלו

      מוות הוא הסוד השמור ביותר בעולם. למעשה, אנו נמצאים בעיצומה של קנוניה מדהימה וחובקת עולם - מעין משחק מקאברי שניתן לכנותו בשם "החבא-את-הגופה".

      מדי יום מתים בבריטניה לבדה כ-1400 אנשים. שיעור התמותה היחסי בישראל אינו שונה בהרבה (כ-100 מתים ליום) ובארצות הברית (כ-6500). בתי הקברות והכבשנים לשריפת גופות בערים הגדולות עמוסים לעייפה. עם זאת, איננו רואים אלא מודעות אבל אקראיות, כותרות ותמונות בעיתונים ובטלוויזיה; לא גופות מתות של ממש. למה? מה קורה פה? האם חשבת על כך אי פעם?

      אפשר לתהות ברצינות: האם קיים חוק האוסר על ראיית גופות של ממש? והתשובה היא: כן, כמה וכמה חוקים. אינך רשאי לראות מתים אלא אם הם קרוביך הישירים - וגם אז לא לזמן רב. אינך יכול להיכנס לחדר המתים לראות מוות. המעבדות והמוזיאונים הרפואיים סגורים בפניך. נסה להשיג אישור כניסה לחדר המתים וראה אם הרשויות לא יגרמו לך להרגיש כמו מציצן או סוטה.

      מתי ראית מת בפעם האחרונה?

      כאדם פשוט מן הישוב אינך רשאי ללמוד על מוות, לחקור את המוות בכך שתתוודע אל הראיה היחידה לקיומו - גופות מתות. אתה צריך אישור, סיבה רשמית. אני שואל אותך במלוא הרצינות: היש סיבה טובה יותר מן העובדה שזה עתיד לקרות גם לך?

      אבל החברה, באמצעות נציגיה, עובדי הציבור שבידם הפקדנו את הטיפול במתים, לא תרשה זאת. עניין שכזה במוות נחשב כמורבידי, מוזר, מעוות או חולני. ומפני שהחברה אינה אלא שיקוף של רצון הרוב, בוודאי גם אתה שותף לגישה זו ואפילו כרגע, מוצא את כל העניין קצת מטריד או דוחה; על גבול הטעם הטוב לדבר בצורה כזאת על המוות.

      הצגת גופות מתות בפומבי אסורה בתכלית האיסור. למה? כאשר ישנה הזדמנות או סיבה טובה, ההתעניינות בהחלט קיימת. אחד מהתורים הארוכים והתמידיים ביותר בעולם הוא התור לחזות בגופתו החנוטה של לנין, במאוזוליאום שבכיכר האדומה במוסקבה.

      אם כן, מה גרם לנו להטיל על עצמנו מגבלה יוצאת דופן שכזו? ומאילו נימוקים? כבוד למתים? אין כל סיבה לנהוג בחוסר כבוד. אנשים מתבוננים בנו כאשר אנו חיים; מדוע לא בגופנו המת? אז אולי משיקולי בריאות? איזו סכנה נשקפת לבריאות מכך שאתה וילדיך מתבוננים במתים במוזיאונים הרפואיים או בבתי הקברות? מדוע אתה סבור שיזיק לילדיך להתבונן בדבר טבעי כמו מוות? מדוע רק רופאים וקברנים, שהנם בני תמותה כמונו, זכאים לזכות הזאת? ומדוע שלא נשלם דמי כניסה - אם עלות היא הבעיה - ונבקר בשעות מוגבלות על מנת שלא נפריע לעובדי הציבור בעבודתם?

      אני שואל אותך במלוא הרצינות: האם ישנה סיבה אמיתית למנוע ממך לראות גופות מתות - מלבד העובדה שגישה פשוטה שכזו תהרוס את קנוניית 'החבא-את-הגופה'; ואולי אף תגרום לנו להטיל ספק בגישתנו אנו וביחסה המגביל וחסר ההיגיון של החברה כלפי המוות?

      מתוך ספרו של בארי לונג "הרשו לי לדבר איתכם על מוות". הספר הוא אסופת שיחות על המוות - מדריך לזמנים הנוראים והקשים של פרידה וסיום, אך בסופו של דבר, זהו ספר על חיים ואהבה שללא ספק יעזור לרבים ברגעיהם הקשים.