התנ"ך של היוגה

כמעט והתעייפנו לגמרי מקריאה על יוגה ונספחיה, ובכל זאת, רגע לפני שהשיטה יוצאת מהאופנה, כדאי להיזכר במקורותיה הקדומים. לפני אלפיים שנה בערך ניסח חכם הודי בשם פטנג'לי את היוגה סוטרה. היוגה היא ה'רתימה' או ה'איחוד' אליו שואף האדם, וה'סוטרה' היא משפט מוצפן, מתומצת מלים, שטמונים בו סודות רבים.

לטקסט היפה הזה ישנם ארבע חלקים: בראשון מוסבר כי היוגה היא הפסקת הפעילות המנטלית. מבלי להיות מודע להשלכות של המשפט הזה, קבע פטנג'לי את היעד הנכסף עבור מיליוני מתרגלי יוגה מאז ועד היום. עוד באותו חלק הוא מסביר על המתרחש במוח בזמן ערות, שינה וחלימה, וכיצד כל חוויה שורטת את ההכרה באופן שכמעט ואינו ניתן לשחזור.

בחלק השני פטנג'לי מסביר כיצד התנהגות מוסרית נכונה, תרגילי נשימה ותנוחות יוגיות, יכולים לעזור למימוש היעד הנכסף. בחלק השלישי מתוארים כוחות על טבעיים המובטחים ליוגי הדבק במשימתו, כמו ידיעת העתיד, יכולת שיחה עם בעלי חיים, קריאת מחשבות ואפילו יכולת להעלים את הגוף. בחלק הרביעי והאחרון מוצגים רעיונות מעורפלים בנוגע למתרחש בשיאה של המדיטציה.

היוגה סוטרה מכילה בסך הכל כמעט 200 סוטרות סבוכות ומורכבות. רבים ניסו לפרש את הפסוקים ואפילו בארצנו ראו אור שלושה-ארבעה תרגומים ופירושים שונים לטקסט. רוב הפרשנים טוענים, כי פטג'נלי היה בעצם הפסיכולוג הראשון בהיסטוריה, הוא קבע את הסבל המחשבתי כמקור לכל המחלות הפיזיולוגיות והמנטליות והציג בצורה ברורה כיצד שיתוף פעולה בריפוי הגוף, הנפש והנשמה יכול להביא לגאולת האדם.

פטנג'לי הדגיש, כי את היוגה ניתן ללמוד רק ממורה שהגשים את כל אותן יכולות המתוארות ביוגה סוטרה. לפיכך, קשה לדעת אם היום אנחנו הכי קרובים או הכי רחוקים מהאמת של פטנג'לי, אבל לאור הדברים האלו נראה כי לעומת האמיתות הנשגבות של המשנה היוגית המסורתית, היוגה הנלמדת היום בכל פינה, בחדרי כושר, בתי אבות ועל שפת הים, היא לא יותר מתמצות של כל התורה על רגל אחת, תרתי משמע.