וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יורדים לרמה של חמאס

גיל קדרון

12.1.2009 / 12:24

אימוץ הכללים של חמאס, כולל הרג מאות אזרחים ללא נקיפות מצפון, הוא איוולת. המבצע רק יחזק את כוחו של הארגון הרצחני

השבוע נזכרתי לדאבוני באחת הסצנות החזקות של הסרט המהולל "מועדון קרב". המאפיונר לו יורד למרתף בו החבורה משתמשת בתור במקום המרכזי של המועדון, כשלצדו שומר ראש מגודל. הוא פוקד על טיילר דרדן (ברד פיט) וחבריו לעזוב את המקום שבבעלותו, וכשאלה מסרבים הוא מתחיל לחבוט ולחבוט בפיט, כדי להבהיר לנוכחים שיש מחיר להתעלמות מדבריו. אולם לתדהמתו, ככל שפיט מדמם יותר, צחוקו רק הולך וגובר.

קשה שלא להרגיש שזה בדיוק מה שיקרה לנו במלחמה בעזה. מטרת המלחמה היתה להבהיר לחמאס ולעולם שיש מחיר להתעלמות מדרישתנו להפסיק את ההברחות והירי הבלתי נסבל על ישובי עוטף עזה. פתחנו במבצע מהיר ומפתיע של חיל האוויר, הרגנו מאות אנשים, אולם חמאס בשלו – ממשיך לירות קסאמים וגראדים, ואף לטווחים גדולים הרבה יותר, עד אשדוד ובאר שבע. אנחנו זועמים, מתקשים להבין את הטיפשות של הארגון שגוזר על כל כך הרבה מבני עמו מוות בטרם עת מידי חיילינו, ומוסיפים למלחמה גם ירי ארטילרי. משזה לא עובד, מוכנסים כוחות קרקעיים שמקיפים כיום את העיר עזה. המטרה – להרתיע את חמאס מלירות על ישובינו, לשנות את המציאות בדרום, ולשכנע את הפלסטינים בפרט ואת העולם בכלל, שחמאס מסוכן ליציבות העולם.

בעזה לא יעזו להתנגד להתנגדות

אולם מה קורה בפועל? עד היום נהרגו בין כ-900 פלסטינים, נפצעו כמה אלפים, ישובים נהרסו, בתים הוחרבו, מסרים נשלחו, ועם זאת, הפופולריות של חמאס ברצועה רק גברה. כעת נתקשה למצוא פלסטיני אחד שיביע התנגדות להתנגדות. יתרה מכך: דעה מעין זו משולה בקרב רוב תושבי הרצועה לבגידה. גם אבו מאזן מתחיל לזוז לכיוון החמאס ככל שההפגנות בגדה המערבית מתרבות, במצרים שורפים לראשונה בפרהסיה תמונות של הנשיא מובארק, בטורקיה מתקשים להסתיר את זעמם, ואפילו התמיכה של אירופה, אצלה זכינו בשנים האחרונות לקרדיט גדול ולאהדה כמעט חסרת תקדים, מתחילה להישחק על רקע ההפגנות הסוערות והתמונות הקשות של תינוקות, פעוטות, ילדים, נשים וגברים שנטבחו רק משום שנולדו בבית השחי של העולם. במקביל, מקורבים לנשיא האמריקאי הנבחר ברק אובמה כבר מדליפים שהממשל החדש יפסיק את בידודו של חמאס. ואנחנו בתסכולנו ממשיכים לירות ולירות, וזעמנו רק גובר והולך בעקבות כל קסאם או גראד.

איש אינו משלה את עצמו לגבי תוצאות המלחמה – יבוא יום שנהיה חייבים להפסיק ולהרוג. כמו לו מ"מועדון קרב", למרות שאנחנו אנשים אלימים, אנחנו עדיין חיים לפי קוד התנהגות הגיוני ומחשבתנו היא במידה מסוימת רציונלית. חמאס היא חיה אחרת לחלוטין, והגיע הזמן להבין עם מי אנחנו מתמודדים. כפי שבימין אוהבים לשנן, אנחנו לא חיים בשוויץ. מכיוון שזהו המזרח התיכון, הציפייה שלפתע פתאום יקומו תושבי עזה וימרדו לאחר שהרגנו בהם שקולה לתקווה שחמאס יחבק את תורת ז'בוטינסקי. הדברים נכונים גם לגבי התפיסה שגורסת כי הצריבה התודעתית תניא את חמאס מלירות בעתיד. בפועל, כל אזרח שנהרג בעזה רק מחזק את כוחו של חמאס, כל טיפת דם מגדילה את הפופולריות שלו ברצועה, בעולם הערבי ובעולם המערבי. זו הסיבה שנעשה שימוש באזרחים כמגן אנושי.

לחמאס אין מה להפסיד

כיוון שתוך שבועיים ניצלנו את כל האפשרויות העומדות בפנינו מלבד כניסה לסמטאות הממולכדות של העיר עזה עצמה - שם ימצאו את מותם עשרות אם לא מאות חיילים - לא נותרה לנו כל הרתעה. הרי לא נשמיד מיליון וחצי בני אדם, וכל פגז רק שוחק את אותה הרתעה יותר ויותר. כי לחמאס, ואת זה הגיע הזמן שנבין, אין מה להפסיד בעימות הזה. הוא לא תכנן לבנות בתי ספר ברצועה, הוא לא מעוניין בכינון מדינה קטנה ומשגשגת, המטרות שלו ארוכות ומשונות בהרבה, והן לא כוללות את נוכחותנו בין הירדן והים. האינסטינקט המיידי גורם לנו לחבוט בחמאס, וכשם שברד פיט ממשיך להתריס ("עכשיו אתה מבין אותי?", צורח לו, וטיילר דרדן משיב, "אני עדיין לא מבין", ואז "כן כן, הבנתי. אה רגע, ברח לי, אני שוב לא מבין"), כך חמאס מסרב לוותר.

הסצנה בסרט מסתיימת כשפיט מזנק על המאפיונר ההמום, מציב את פניו המדממים והשבורים צמוד לפני של האיטלקי המהודר, עד שלא נותרה לו ברירה אלא להסכים לכל דרישותיו ולברוח עם הזנב בין הרגליים. הוא מבין שגם אם יהרוג את פיט, מישהו מהמשוגעים האחרים במועדון יתפוס את מקומו ולא יניח לו לנפשו. והסכנה שבלהרוג את כולם גדולה מהרווח שבכך.

הירידה לרמה של חמאס, שמתבטאת בהרג מאות אזרחים ללא נקיפות מצפון, היא בעצם הסכמה שלנו לשחק במגרש הביתי שלו. תנו לו מוות והרס והוא מרגיש בנוח. ההפקרה של הזירה הדיפלומטית, שם כוחנו מולו חזק פי כמה (אנחנו מדינה ריבונית, חלק אינטגרלי מהקהילה הבינלאומית, לצדנו עומדת המעצמה החזקה בהיסטוריה האנושית. חמאס הוא ארגון טרור שנשען על אירן) היא האיוולת הגדולה של המלחמה הזו (למה לא קיבלנו את הפסקת האש וכך הבדלנו עצמנו מחמאס הסרבן?).

איך הכל יסתיים יודע כל בר דעת. ב-20 בינואר ייכנס דייר חדש לבית הלבן, הוא יבקש מאיתנו להפסיק, ואז חמאס יכריז קבל עם ועולם שהניסיון שלנו להשמיד אותו נכשל כשלון חרוץ, ושזמננו במזרח התיכון הולך ואוזל. כמו המאפיונר לו, אנחנו נישאר בחתיכה אחת, אבל מושפלים. החמאס, כמו ברד פיט, יהיה פצוע, מדמם ומנצח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully