בכל פעם מחדש מפליאה אותי העובדה שמרבית האנשים אינם יודעים מהי הארה והכוונה היא גם לעוסקים בתחום הרוחני ולמטפלים אלטרנטיביים. אז מהי הסיבה לכך? עולם הדתות והניו אייג' רווי באמונות טפלות חסרות שחר שמציגות את ההארה באור לא נכון: כפנטזיה רוחנית שבה המואר נתפש כבעל כוחות על אנושיים, כזה שאינו צריך לגדול יותר כי הגיע להארה.
להבנה של ההארה יש חשיבות גדולה. הארה היא הפוטנציאל הטמון באדם והדרך אליה היא עדינה ומדויקת. רק על ידי הבנה עמוקה של התהליך נוכל למנוע מעצמנו לא לסטות מהדרך וללכת לאיבוד. סטייה מהדרך היא הזדהות עם רעיונות רוחניים מוטעים שהאגו כל כך אוהב או התפתחות שנשארת רק ברובד של המיינד. השחרור שאמור לשחרר אותנו מהאגו ולזהות את המוחלט, יכול להפוך בקלות לעוד עשייה שרק מחזקת אותנו.
כל מטפל רוחני צריך להיות מודע לטבעו האמיתי של השחרור וכיצד הוא מתבטא ביומיום, כך שהטיפול שלו יהיה עוד צעד בכיוון ההארה. על המטפל להבין שהוא משמש עוד מדרגה בגרם המדרגות המוביל לשחרור ושהוא מהווה חלק פעיל בתהליך ולכן מעשיו צריכים להיות עם מודעות לפוטנציאל הזה.
המואר בטיפול
מה הדבר שהכי לא מובן בקשר להארה? האמונה שהארה היא סוף הגדילה הרוחנית ושהיא משחררת אותך מנוירוזות פסיכולוגיות. הארה מחברת אותך למי שאתה מעבר לאישיות, אבל האישיות נשארת כפי שהיתה. המשוחרר צריך להחליט אם הוא רוצה להמשיך לגדול או לא. הכנות תמנע מאיתנו ליפול להתניה שהארה זה סוף הדרך. צריך להבין ששחרור אמיתי נעשה בכמה רבדים שביחד מביאים אותנו לשלמות: הרובד של המיינד שדורש עבודה פסיכולוגית, המוחלט שהחיבור אליו הוא על ידי מדיטציה, רובד הלב ורובד המודעות. ייתכן שאדם חווה הארה ועדיין זקוק לטיפול. אפשר להיות משוחרר ברובד אחד ועדיין כבול ברובד אחר.
האם כל אחד יכול לחוות הארה? הארה היא נחלתם של בודדים, אבל זה לא משנה כי האדם יכול להגיע לרמה גבוהה של חופש וחוכמה ועדיין לא להיות מואר. שחרור הוא לא הכל או כלום - או שאתה מואר או שאתה אטום. ישנן רמות שונות של חופש ומי שהשחרור נמצא אצלו בעדיפות ראשונה כבר חיי חיים אחרים המלאים באהבה, כבוד לזולת ותבונה.
התכונה החשובה ביותר בדרך להארה היא כנות, שתראה לנו שאין סוף לדרך ובכל פעם שחשבנו שהגענו החיים מראים לנו שאנחנו לא חופשיים. זה היופי בלהיות התלמידים של החיים: רק כך נשאר ערים ומשתתפים.
כאשר אדם באמת רוצה להיות חופשי, הוא לא עסוק בהיצמדות לתפישות דתיות או רוחניות. הוא מתבונן בחיים ורואה בכנות היכן הוא לא חופשי ועדיין חי ממקום של היצמדות וחוסר אהבה. הכנות לראות את מה שיש ולא לסלף, להדחיק או לברוח, גורמת להתפתחות טבעית של מודעות שנעשית מאוד חדה ומדויקת. מהמקום הזה של הלבד רואים את האמת.
המורה הרוחני אמין מדריך אנשים בדרך פשוטה, ישירה ונקייה מתפישות דתיות ורוחניות. בימים אלו מבקר אמין בישראל (עד חודש פברואר) ובמסגרת ביקורו הוא מעביר סאטסאנג שבועי בתל אביב.