קיום בחינות הבגרות במועד החורף. זו הסיבה שבמשרד החינוך ובכמה רשויות בנגב החליטו לשחק הבוקר רולטה רוסית בחייהם של אלפי תלמידי תיכון. צה"ל עמוק בעזה, הפסקת האש רחוקה והחמאס יורה ללא הפסקה על הדרום כולו. אבל את יולי תמיר לא מפחידים עם כמה גראדים על באר שבע או פגיעות ישירות באשדוד. שרת החינוך מאמינה, ככל הנראה, שלימודי ההסתברות יעזרו לילדים לשרוד את גשם הטילים. בבחינת הבגרות הקרובה במתמטיקה אפשר לשאול את הנבחנים: אם אחד מכל ארבעה טילים של החמאס פגע ביישוב בישראל, ואם כמה וכמה טילים פגעו במוסדות חינוך פגיעה ישירה, מה הסיכוי שתחזור הביתה בשלום ללא פגיעה נפשית? (15 נקודות). ומה הסיכוי שתחזור הביתה להורים המודאגים ללא פגיעה פיזית? (15 נקודות).
הפגיעה בכלכלה הדרומית כתוצאה מנוכחות הורים קבועה בבית ברורה ואינה נתונה לוויכוח. הורים רבים מרותקים לביתם בגלל ילדים קטנים שאינם פוקדים את מוסדות החינוך. נציגי ממשלה שביקרו בשבועיים האחרונים שמעו עצמאיים ושכירים מתלוננים על הנזק האדיר שנגרם להם כתוצאה מאי הפעלת מסגרות חינוכיות לגיל הרך ובבתי הספר היסודיים.
אלא שלא בטוח שנזק כלכלי של שבועיים הוא סיבה טובה דיה לסיכון ילדים וסביר להניח שניתן להקים מנגנון פיצוי לאלה שרותקו לבתים. במקרה הזה, של ילדים בגיל הרך, לפחות יש סיבה יותר להפעלת מערכת חינוך, במבנים מוגנים היטב ואך ורק ביישובים המרוחקים ביותר מהרצועה. אך מי שמע על הורה שנשאר בבית כי בוטלו הלימודים של בנו התיכוניסט? אילו הורים יילכו לעבודה מודאגים רק כי בתם המתבגרת נשארה מול המחשב בחדר?
שיעור בהסתברות
יולי תמיר מסכמת בימים אלה קדנציה דלת הישגים במשרד החינוך, אך ההחלטה לסכן אלפי תלמידים רק כדי לקיים את בחינות הבגרות במועדן ובצורה מסודרת היא בגדר קביעת סטנדרט חדש אפילו עבור שרת חינוך גרועה במיוחד. איפה היתה הפרופסור תמיר בזמן שביתת המורים בשנה שעברה? השביתה נמשכה שבועות ארוכים, בהם ישבו מאות אלפי תלמידים (בכל רחבי הארץ, לא רק בדרום) משועממים וחסרי מעש, ממתינים לסיום סכסוך העבודה בין המורים לממשלה. מדוע אז לא גילתה כבוד השרה נחישות רבה כל כך בהחזרת התלמידים לספסל הלימודים? אם שביתה בת חודש וחצי לא סיכנה לפני שנה את בחינות הבגרות, מדוע כעת נזעקים במשרד החינוך בחירוף נפש כזה להגן על מועד בחינת החורף?
למרות הביקורת הקשה על תמיר, האחריות אינה רובצת על כתפיה בלבד. ראש עיריית באר שבע הצעיר זכה רק לפני עשרה ימים לשפע מחמאות על כך שביטל את הלימודים, 24 שעות לפני שטיל גראד החריב כיתה באחד ממוסדות החינוך המרכזיים בעיר. ניסיונו הצבאי של רוביק דנילוביץ' והעדכונים להם הוא זוכה מגורמי צבא שונים הביאו אותו ככל הנראה למסקנה שהמציאות הביטחונית השתנתה ולכן החליט לחדש את הלימודים בכיתות י"א ו-י"ב המתכוננות לבחינות הבגרות הקרובות.
הלימודים מתקיימים אמנם במקלטים, אך החמאס סירב לשתף פעולה עם תוכניותיו של מר דנילוביץ' הרהוט וחובב התקשורת ושיגר טילים ממש בשעה בה עשו אלפי התלמידים את דרכם אל מוסדות החינוך. היכן אמורים להסתתר התלמידים בזמן אזעקה ברחובות? במרחבים המוגנים שאינם קיימים? מאחורי קירות בתים משותפים? אולי מוטב שישכבו על הכביש, כשידיהם מעל הראש, ויתפללו למנהיגות מקומית טובה יותר ולשרת חינוך אחראית יותר.