פרשנות צבאית: דרושה החלטה בדחיפות

"הם פשוט בורחים מאיתנו", מספר לוחם גולני שיצא משטח הרצועה לאחר שנפצע קל, "יש פה ושם התקלויות אבל זה לא מה שאמרו לנו שיקרה". שבוע לאחר תחילת המבצע הקרקעי, וגם בצה"ל יודעים שהחלטה לגבי המשך המבצע חייבת להתקבל במהירות, כאשר כל הכוחות כבר מקיפים את עזה זה יומיים, ממוקמים בבתים של פלסטינים שנמלטו מההפגזות והתקיפות.

אם לשאול את מפקדי צה"ל, הכוחות צריכים להישאר בשטח שנה לפחות על מנת להפסיק לחלוטין את ירי הרקטות, או במילים אחרות להגיע לשליטה מלאה של צה"ל ברצועת ביטחון סביב עזה ורפיח, שתסגור לאט לאט את המעגלים על ראשי החמאס עד לחיסולו המוחלט

אבל גם בפיקוד דרום, שמנהל עד כה בהצלחה את המלחמה, יודעים שהזמן מוגבל. החיילים שלא עושים תנועה משמעותית בימים האחרונים וממתינים לפקודות מירושלים כבר מתחילים להתבוסס בבוץ העזתי, וזה לא ייקח הרבה זמן עד שכוחות חמאס יתחילו לצאת מהמחבואים ויפגעו בבתים שהפכו למוצבים קידמיים של אוגדת עזה. גורמים בצה"ל הבהירו, כי ההחלטה האם להרחיב את המבצע הקרקעי לשלב ג' תהיה חייבת להתקבל במהלך סוף השבוע הקרוב.

במערכת הביטחון יודעים שחמאס אפילו לא שיער שזו תהיה כמות הנזק שיגרום הירי הרקטי אל עבר ישראל. כשיצאו ראשי חמאס מהמרתפים של המרכזים הרפואיים והמסגדים ויראו את ההרס הרב שזרע חיל האוויר וכלי ההנדסה הכבדים, בצה"ל מאמינים שבפעם הבאה הם יחשבו פעמיים לפני שיכוונו את הרקטות אל עבר אשדוד.

אלא שבפועל, גורם צבאי בכיר מודה שהזרוע הצבאית של הארגון כמעט ולא נפגעה. למעט חוליות בודדים שיצאאו לקראת הכוחות ושמרביתם נפגעו או נהרגו, הכח הצבאי של חמאס כמעט ולא נטל חלק בלחימה. אז נכון, תקיפות חיל האוויר הרסו את אמצעי הקשר בין גדודי חמאס, והוראות של הפיקוד הפלסטיני לא עוברות לחיילים אחרי שהפלאפונים כובו לחלוטין, אבל אם רוצים באמת להפסיק את הירי, הכוחות יצטרכו לשהות בשטח הרצועה הרבה יותר משבועיים.

בשנתיים האחרונות עקב אגף המודיעין של צהל ביחד עם שב"כ אחרי פעילות הזרוע הצבאית של חמאס. מאימונים של קרב מגע ועד לאימונים של גדודי חי"ר שלמים לכל דבר, בעזה יושב צבא מיומן שקיבל הדרכות ממיטב הלוחמים האירניים, והוא מצוייד בנשק ובטילים מתקדמים. אלא שעד כה בצה"ל לא רואים אפילו זכר לצבא הזה, שממתין בכל כוחו בתוך הערים.

ברור לכולם שהקרב האמיתי מחכה בתוך הסמטאות והרחובות של עזה. בינתיים חמאס ממתין לשתי אופציות, ואם אפשר גם וגם: האחת, פיגוע איכותי נגד כוחות החי"ר הישראליים, שיביא למספר גדול של הרוגים ישראליים ואם אפשר לחטיפת חייל, מה שיחשב להישג עצום מבחינתם. אירוע שכזה, יודעים בחמאס, יביא לתסיסה בדעת הקהל הישראלית שתלחץ להוציא את החיילים מהרצועה.

אירוע אחר הוא טעות ישראלית שתביא לאירווע כפר קנא גרסת 2009. פגז טועה או תקיפה של מסוק שיביא למספר גדול של הרוגים פלסטיניים חפים מפשע, יביא ללחץ בינלאומי שישראל לא תוכל לעמוד בפניו. ראשי צה"ל יודעים שאם הכוחות ימשיכו לעמוד במקום אחד משתי האפוציות יקרה בוודאות, ולכן לוחצים על מקבלי ההחלטות לאפשר את תחילת שלב ג' של הפעולה, מה שיביא לכניסת כוחות המילואים למרחבים הסובבים את עזה, ואת הכוחות החי"ר הסדירים אל תוך עזה.

יואב גלנט כבר מתכנן את המבצע הזה שלוש שנים. מילואימניקים יתנו גיבוי מאחור, הסדיר יעשו את העבודה. אבל בפועל לכולם ברור ששעון החול כבר התהפך, והחלטה חייבת ליפול בקרוב. "בצה"ל רוצים להתקדם", אומר קצין בכיר, "אחרת רק דחינו בכמה חודשים את הכניסה הבאה לרצועה". כך או כך, בצה"ל מעריכים כי היום האחרון של המבצע ילווה במטח כבד של ירי רקטות לעבר ישראל, מעין אמירה של חמאס שהוא לא מובס. עם זאת, טוענים בצה"ל, כי עד עתה חמאס נחל תבוסה קשה.

ואם עזה היא רק הראש, ציר פילדלפי הוא צינור החמצן. במערכת משוכללת בת למעלה מ-300 מנהרות עוברים מדי יום כמויות גדולות של אמצעי לחימה, חומר נפץ אך גם מזון וציוד לרצועה. אחרי שחיל האוויר כבר הרס את מרבית המנהרות בממקום, לכולם ברור שזה רק עניין של זמן עד שהעיר התת קרקעית תשוב, מיד עם יציאת הכוחות הישראליים.

בחודשים האחרונים היו מרוצים בישראל מהפעילות המצרית בגבול. מספר מנהרות נהרסו, ובעזרת סיוע אמריקאי צמוד אף חלה ירידה בכמות ההברחות. אלא שבישראל לא רוצים לתת למצרים יותר מדי כח במקום, דבר שאיננו אפשרי תחת מגבלות הסכם השלום. הם דווקא ישמחו לתוספת כח אמריקאי, אבל נראה שגם בבית הלבן לא ששים לשלוח עוד כח לאיזור כל כך בעייתי. כח או"ם לא יהיה אפקטיבי, כפי שהוא איננו כזה בדרום לבנון וכיבוש הציר יהיה חזרה לאחור עבור צה"ל.

בצה"ל בטוחים שבכל מקרה, חמאס הבין שהכח הלא פרופרציונאלי שהפעיל בשבועיים האחרונים יביא לחשיבה קצת שונה מבחינת ראשי החמאס. האם זה יביא ל"מציאות שונה ביישובי הדרום"? בכלל לא בטוח.