האקדמיה היא מקרה מבחן מעניין לשיוויון נשים בחברה הישראלית, משום שהיא משקפת את המגמות שהופיעו כבר בכתבות הקודמות: ברמות הנמוכות השיוויון עוד נשמר, פה ושם אפילו סימנים לייתרון של הנשים, אבל ככל שמטפסים גבוה בסולם הדרגות, הנשים פשוט נעלמות. בעוד שאחוז התלמידות המסיימות תיכון ותואר ראשון גבוה במקצת מאחוז התלמידים, הרי שמהפסגות המושלגות של האקדמיה נושבת, עדיין, רוח צוננת למדי: המספר היחסי של נשות הסגל יורד ככל שהדרגה האקדמית עולה, ומסתיים בבדידות גברית כמעט מזהרת, באזורי משרות הפרופסורה הכבדות.
חוסר השיוויון אינו רק כמותי, אלא גם איכותי. החברה בישראל שומרת על דפוס מסורתי בכל הנוגע לזיהוי המקצועות כ"נשיים" ו"גבריים". החל מהתיכון, נשים מפגינות נוכחות צפופה במסדרונות הפקולטות למדעי הרוח, אמנויות ומדעי החברה. הגברים עדיין אוחזים בעוז במבצרם האחרון, הלא הוא הטכניון, אליו מצטרפות בארשת מסוקסת גם הפקולטות להנדסה והמדעים המדוייקים. ההבחנה הזו מצערת גם לנוכח העובדה שההנדסה שייכת למקצועות המתוגמלים ביותר בשוק. עם זאת, נשים חודרות אל המקצועות שנחשבו פעם "גבריים": משפט, רפואה, והתקשורת.
אם כבר מתמטיקאית אז דוקטור
בשנת 1985 הפכו הנשים לרוב מבין הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון. ב-1989 נכבש גם התואר השני. ב-1998, 57.8 אחוז ממסיימי תואר ראשון היו נשים, בין מסיימי תואר שני הן היוו רוב של 54.6. ובתואר השלישי רק 41.3 אחוז.
במדעי הרוח מתחילות הסטודנטיות עם 79.8 אחוז מקרב הסטודנטים בתואר ראשון, ומסיימות עם 60.8 אחוז בתואר השלישי. במדעי החברה נשים מהוות 63.8 אחוז בתואר הראשון, ו-54.8 מקרב הזוכים בדוקטורט. במשפטים: 52.3 אחוז בתואר הראשון, וכ-46 אחוז בשלישי. דווקא במקצועות הלא "נשיים", עולה, באופן יחסי, אחוז הסטודנטיות המסיימות תואר שלישי, על אלה המסיימות תואר ראשון: במקצועות ההנדסה נשים מהוות 23 אחוז בתואר הראשון ו-26.4 אחוז בשלישי. במדעי הטבע והמתמטיקה 43 אחוז בתואר הראשון, אבל 45 אחוז בתואר שלישי.
ברפואה נשים מהוות 46.9 אחוז בתואר ראשון, ו-69.7 בשלישי. לא למהר עם השמפניה: מתברר, כי בהגיע שלב ההתמחות מתנקזות הנשים לענפים הפחות יוקרתיים, כגון רפואת ילדים ומשפחה.
בדידותה של הפרופסורית בטכניון
בשני העשורים שחלפו בין 1978 ו-1999, גדל שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר בשישה אחוז בלבד, מ-16 ל-22. מצד שני, גם העליה המינורית הזו הספיקה כדי להכפיל את שיעור הנשים בדרגות פרופסור מן המניין, פרופסור חבר ומרצה בכיר. באיזה פקולטות? מחקר בנושא העלה, כי קרוב לשני שלישים מהנשים בסגל הבכיר נמצאות במדעי הרוח, החברה, חינוך ומשפטים.
בראש "טבלת השוביניזם" ניצבת האוניברסיטה העברית בירושלים, עם 20 אחוז נשים בלבד בסגל האקדמי: 45 אחוז בסגל הזוטר, ו-9.6 בדרגה הגבוהה ביותר. במקום השני צועדת אוניברסיטת תל אביב: עם 20.8 אחוז נשים בסגל הבכיר מול 64 אחוז מקרב המדריכים והאסיסטנטים. חיפה האדומה מביאה את הסוציאליזם לדרגת אמנות, עם רוב נשי של מעל 55 אחוז בכלל הסגל האקדמי, ומיעוט גבוה יחסית בסגל האקדמי הבכיר, של 30 אחוז. מהטכניון, מעצם מהות הלימודים בו, אף אחד לא מצפה לשיוויון: 11 פרופסוריות מול 238 פרופסורים. הגברים שביניכם מוזמנים לעשות את החשבון.