ניתן ואפשר לשווק מלחמה, זה קשה אבל ניתן. ודאי ניתן לעשות יותר מכפי שנעשה כעת. קודם כל צריך לשנות את יעד המטרה. דעת הקהל איננה קהילת הדיפלומטים והמדינאים. קבוצה זו אמונה על יחסי מדינות ובקיאה במה שמתרחש. מפגשים עם דיפלומטים ושגרירים אינם משפיעים כהוא זה על דעת הקהל במדינותיהם. דעת הקהל במדינות אותן הם מייצגים היא היא שמשפיעה וקובעת את סדר היום. על כן קהל היעד הוא הציבור הרחב במדינות השונות, הן במערב והן במזרח.
קהל זה קשוב יותר לליבו, לתחושותיו, למראות עיניו. שום מסביר מקצועי לא יכול לעשות מה שמספר תמונות יכולות לעולל. הניסיון החוזר ונישנה של מסבירים מקצועיים ורהוטי דיבור להסביר את עמדת ישראל נידון מראש לכישלון.
הסברה קשורה בעיני רבים כתעמולה, הסתרת האמת, חצי אמת, שליחים מטעם. הסברה פונה לתבונה של האדם ומבוססת על ההנחה שניתן לשנות דעה של אדם אם רק מסבירים לו את ההיגיון שבדברים. אולם המחקר מראה כי אנשים מושפעים יותר ממראה עיניים מאשר ממשמע אוזניים. אנשים מוכנים להקשיב ולהתרשם ממראות ואירועים ומדוברים אוטנטיים יותר מאשר מדוברים מקצועיים. זוהי אשליה שאם נשלח דוברים רהוטי אנגלית לטלוויזיה דעת הקהל תשתנה. הופעות דוברים ישראלים באל ג'זירה אינן משפיעות על דעת הקהל הערבית אלא רק מאפשרת הזדמנות נוספת להראות מראות זוועה. הלב הוא שמשפיע על הדעה והעמדה ולא להפך.
כשהמראות טורדים את השינה
שיפור האנגלית של ברק והדיקציה של ליבני כמו גם הנאום המבריק ביותר שלהם על צדקת דרכנו לא יגע בדעת הקהל העולמית. את מרבית האזרחים של מדינות אירופה או מדינות אחרות בעולם הנאור לא מעניין מי צודק ומי התחיל. מרביתם עסוקים בבעיות הפנימיות והאישיות שלהם. הם מבקשים שקט, תעסוקה, רווחה ובטחון אישי.
הם מתעוררים רק למשמע ומראה של תמונות קשות, ראיונות עם אימהות בוכיות או חייל אפור מדים וטרוט שינה הרואה במלחמה רע הכרחי. הם יוצאים לרחובות או לוחצים על ממשלותיהם כאשר המראות שהם רואים מטרידים את שנתם. מכאן שצריך לעשות שימוש רב יותר ב"מסבירים" אוטנטיים. לא באולפן ההקלטות אלא בשטח. ראיון טלוויזיה עם חייל היוצא לקרב תוך הבעת חשש ובחירה של אין ברירה, איש מילואים המתראיין בדאגה למשפחה שנשארה מאחור, אמא מודאגת וחרדה משדרות המקוננת על שיגרת הקסמים, משפחה שכולה השולחת בן נוסף מחוסר ברירה אל הקרב, בית הרוס, תינוק בוכה המחפש אב שאיננו.
מתראיינים אוטנטיים המביאים את ריחות תמונות וסיפורים אישיים עשויים להשפיע יותר מאשר דובר רשמי רהוט אנגלית. הסברה על ידי מסבירים מקצועיים טובה לשכנוע המשוכנעים וחיזוק דעתם. על הקהל הרחב השפעתה שולית.
ישראל פינתה אלפי מתיישבים מחבל עזה. עזה פנויה מיהודים. לכאורה הסבר על ההתנתקות אמור היה לשכנע בצדקתנו. העובדה היא שאיש אינו מתייחס לכך. אולם יתכן ומראה החממות שהשאירו המתיישבים לעזתים וכעת הן עומדות בשיממונן והריסותיהן, ראיון עם מתיישב או משפחת מפונים על המשבר הנוראי שהם עוברים וחוסר התוחלת שבעקירה עשוי לגעת בליבם של רבים ולהגיע אחר כך גם לתבונתם. אין תחליף למראה של ילדים על רקע גן ילדים הרוס מגראד בבאר שבע, או ראיון עם אם מבוהלת שבעלה במילואים וביתה נהרס.
הזיכרון האנושי הולך ומתקצר
הזיכרון האנושי קצר והולך ומתקצר. אירופה שכחה מהר את פיגועי המוסלמים בבירות אירופה. אולם במקום להסביר לדעת הקהל העולמית שהחמאס הוא ארגון טרור קיצוני, המקיים קשרים עם איראן וסוריה, שהוא קשור לציר הרשע ושהוא עשוי לאיים לא רק על ישראל בקנאותו המוסלמית אלא גם על מדינות אירופה במקום כל אלה עדיף לחזור ולהראות לאירופאים את התמונות מהפיגועים של הקיצונים המוסלמים בעריהם שלהם עצמם. את מראות הזוועה ולהזכיר להם את ההקשר עם מה שמעולל החמאס לערינו ואזרחינו. זה עשוי לגעת בהם יותר מנאום מבריק באנגלית רהוטה.
* ד"ר עמיר לוי הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים