הבדואים: "הרקטות נופלות, אין לנו מיגון"

"הבן שלי לא ישן כל הלילה אחרי ששמע את הפיצוץ של הטיל במרחק של חמישים מטר ממנו ביום שני". קאיד אבו אל נאסר, לא גר בבאר שבע או באשקלון, גם לא בשדרות או אשדוד. ביקתת הבלוקים והפח שלו, נמצאת בפאתי העיר הבדואית רהט. השבוע התפוצצה לידה רקטה. בעוד שפיקוד העורף מורה לתושבי הדרום להיכנס לממ"ד או למרחב מוגן בזמן נפילת רקטות, אומר אל-נאסר: "מה זה חדר ביטחון? בית נורמלי לגור אין לנו איפה, אז חדר ביטחון?".

"המצב קשה מאוד אצלנו", סיפר לוואלה חדשות שייח' סייח אבו מדג'ים, תושב הכפר הבלתי מוכר אל ערג'יב שליד רהט , "אין לנו מקום מוגן מהטילים שנוחתים באזור באר שבע. נחת כאן טיל רק 500 מטרים מאיתנו בקו אווירי. נכון שיש מחלוקות עם המדינה אבל אנחנו אנשים ואף אחד לא מתפנה אלינו ואפילו נותן לנו תדרוך. מה אנחנו אמורים לעשות? מצד אחד הטילים מעזה מצד שני הבולדוזרים הורסים את הבתים".

שייח סייח אבו מדג'ים גר בכפר לא מוכר הממוקם כחמישה קילומטרים מדרום לרהט, הוא מספר על מצב נפשי קשה במיוחד של התושבים עקב המצב הבטחוני, "תחושת חוסר האונים היא הגדולה ביותר, כל מה שאנחנו מבקשים זה שמישהו יגיע אלינו להסביר לנו מה עושים במצב חירום. אנחנו מפחדים אנחנו כמו כל אזרח במדינה, ולא מתייחסים אלינו כאילו אנחנו בני אדם וזו תחושה קשה".

שחאדה אבו אל נאסר, היה בביתו כשרקטה התפוצצה: "שמעתי הכל" הוא אומר בעברית משובשת, "נפל כאן. הם יורים עלינו. מה אני יכול לעשות?". לדבריו כאשר ברהט, הישוב הקרוב ביותר יש אזעקה הוא לא יודע מה לעשות: "אני לא עושה כלום. מה אני כבר יכול לעשות? אני מסתכל, מסתובב, לא עושה כלום. אין מה לברוח או לאן. גם הילדים מסתובבים פה".

הפזורה הבדואית כוללת כמה עשרות אלפי אנשים, המתגוררים בישובים זעירים, במקרים רבים ללא מים או חשמל, שלא לדבר על דרך סבירה. בדרך כלל, בעיית הרקטות לא מטרידה אותם. הרבה יותר קשה להם בלי אמצעי תשתית בסיסיים בבתים. זה לא שהזמן עצר שם מלכת. לרבים מהם יש אמצעים ליצור חשמל בהספק נמוך. כך הם יכולים להביא אליהם הביתה את העולם הגדול, באמצעות קליטת שידורי לווין.

את המלחמה הם רואים מאל ג'זירה ומערוצי הטלוויזיה הישראליים. הרקטות שנורו אל אזור באר שבע והתפוצצו בשטחים פתוחים, נפלו באותם אזורים בהם הבדואים מרבים להסתובב עם עדריהם או בלעדיהם. הדבר מסכן אותם במידה רבה, משום שהם אינם יכולים לדעת מתי יש התראה ולהתכונן אליה. שטחים רבים מאוכלסים בדלילות על ידי משפחות, המתגוררות במתחם מגורים קטן מאוד. הבקתות דומות: קירות בלוקים דקים ומעליהם חיפוי של לוחות פח המשמשים כגג.

פיקוד העורף הצמיד בימים האחרונים קציני סיוע לכל ראשי הערים, כולל לראשי הישובים הבדואים הגדולים. קצין כזה, משרת עתה בסביבתו של ראש העירייה ברהט. מהפיקוד נמסר, שגדוד החילוץ הבדואי הוצב באזור הישובים הבדואים, כדי לסייע בהסברה לאוכלוסיה זו. ניידות הגדוד עוברות בין הכפרים ואנשיהן מחלקים עלונים ומתדרכים את התושבים כיצד לאתר מקום מחסה וכיצד יש להתנהג בהמצאות מחוץ לאזור מוגן בשעת התפוצצות רקטות בסביבתם. בפיקוד אומרים, שאנשיהם טרם הגיעו אל כל המשפחות המתגוררות מחוץ לישובים, והם מקווים להשלים את ההערכות הזאת, בימים הקרובים.

עקב המצב הקשה השורר בכפרים הללו פנתה עמותת רופאים לזכויות אדם ביום חמישי במכתב לשר הבטחון, אהוד ברק, ולשר הבריאות, יעקב בן יזרי, בדרישה לפעול למיגון ולהדרכת תושבי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב הנמצאים תחת סיכון לנפילות הרקטות.

"ביומים האחרונים נכנסה אוכלוסיית הכפרים הבלתי מוכרים בנגב לטווח הסיכון כתוצאה מנפילת פגזים באזור באר שבע והסביבה" נכתב במכתב, "מעדויות של תושבים מאזור רהט וסביבת העיר באר - שבע, עולה כי היו נפילות של טילים בקרבת מקום מגוריהם. כמו כן, עולה כי לא הופעלה אזעקת אזהרה במקום, וכי לא נוצר קשר בין התושבים לבין פיקוד העורף באשר לאפשרות התגוננותם בעת נפילת פגזים".