"זה לא הזמן לפוליטיקה", אמרה ציפי לבני, בטון שדומה שהיה בו משהו דידקטי, ביום שני האחרון מעל במת הכנסת. קריאת ביניים אחת זעזעה אותה כנראה. "כאמור, זה לא הזמן לפוליטיקה", חזרה ואמרה. מבע הפנים תאם את נימת הקול ושניהם לבשו ארשת צדקנית. בחלוף שלושה ימים התגלה לעין כל (צופי ערוץ 10) הזיוף.
קשה לומר שבמלאכת ההסברה בעת מלחמה, זירה עליה מופקדת לבני כשרת חוץ, היא הרשימה או הצטיינה. האמת חייבת להיאמר, גם אם בלשון המעטה: הופעותיה בתחנות הטלוויזיה הזרות לא יכללו בפנתיאון ההסברה הלאומי.
בימים אלה יש ללבני זירה עצומה, זירת ההסברה, שבה היא אמורה להוביל, לתפקד ולהביא תוצאות. בגלל היעדר התפקוד של לבני מובילים אחרים את המערכה מול התעמולה הפלסטינית. עושים זאת היטב בימים אלה השר יצחק הרצוג, הקונסול לשעבר בניו-יורק אלון פנקס ובעיקר יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, שגויס למערכה זאת על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט.
כפי שהתברר, במהלך השבוע שיגרו מקורביה של יושבת ראש קדימה תלונות על כך שהיא אינה מקבלת קרדיט על "חלקה במבצע". בתוך כך, או מן הסתם משיקולים פוליטיים, תקפו לבני ומקורביה פעם אחר פעם במהלך השבוע את שר הביטחון אהוד ברק.
מתנערת מאחריות להצבעותיה
היה ראוי ליו"ר קדימה שתפעל בזירת הקרב שהיא מופקדת עליה. סביר לצפות שתמלא כהלכה את תפקידה כשרת החוץ, תפקיד מרכזי כשלעצמו, מבלי לתת את התחושה שחשוב לה יותר להצטייר כמי שמטביעה כביכול חותם על המהלכים המבצעיים.
כל כך הייתה להוטה לבני לתקוף את ברק שבחרה, באסיפת הבחירות בה השתתפה ביום רביעי בערב, להתנער מאחריותה ומאופן הצבעתה בעניין הסכם ה"תהדייה". בזמן אמת ביטלו לבני ובכירי קדימה את הביקורת הנוקבת של נתניהו והליכוד על התהדייה.
דווקא באסיפת בחירות בעת מלחמה החליטה הגברת לבני להצטרף לביקורת זו על מדיניות הממשלה שבה היא מכהנת כמספר 2, בזו הלשון: "העובדה שהיום יורים על באר שבע, במובנים רבים היא תוצאה משל הסכמות שלנו להיכנס לרגיעה שהיא לא מפוקחת. ההברחות נמשכו. ידענו כל התקופה הזאת שטווח הטילים הולך וגדל אבל אמרנו בסדר, אנחנו לא רוצים להיגרר ולא רוצים להיכנס. נגלה איפוק, ובמובנים רבים אנחנו משלמים על זה היום מחיר".
גם מאופן תגובתה של לבני על חשיפת חוג הבית הפוליטי בו השתתפה ניתן ללמוד הרבה. בתגובתה הראשונית ניסתה לשכתה להרחיק את חוג הבית מנושאים פוליטיים. לאחר שהתברר כי בידי ערוץ 10 הקלטה של דבריה בכינוס בקולה ובה היא תוקפת את שר הביטחון ברק והן את נתניהו והליכוד שינתה לבני את תגובתה. דבריה כי היא ביטלה את חוג הבית אך קיימה אותו לבסוף עקב בקשת החברים הם כשלעצמם חומר נהדר לפיליטון.
התנהלות שרת החוץ בשבוע האחרון, אם כי לא רק בו, הזכירה לי את אמרתו של ינאי המלך על שלומציון המלכה: "היזהרי לך לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".
* הכותב, גדעון סער, הוא יו"ר סיעת הליכוד ומספר 2 ברשימת הליכוד לכנסת ה-18