המודעות שלי לנושא איכות הסביבה התעוררה בראשית שנות התשעים. היה לי חבר אנגלי, וכשעשינו קניות בסופר הסמוך לביתו, נחשפתי לראשונה לנייר טואלט ממוחזר. התחברתי לרעיון חיש מהר, וכששבתי ארצה ניסיתי לשלב שיקולים אקולוגיים בהרגלי הצריכה שלי ובחיי בכלל: רכישת מוצרים שעושים שימוש בחומרים ממוחזרים, מחזור אשפה ובקבוקים, שימוש בסוללות נטענות וניסיון לצמצם את כמות הפסולת האלקטרונית (והפסולת בכלל) שאני מייצרת, שימוש בדאודורנטים ומוצרים נוספים שאינם מזיקים לשכבת האוזון וכן הלאה.
כמעט עשור חלף מאז ועד שהפכתי לצמחונית, וקרוב לעשור נוסף חלף עד שהתחוור לי הקשר בין צמחונות ואקולוגיה. כפי שאת כברת הדרך האחרונה לצמחונות עשיתי בעידודו הנמרץ של חבר טוב, פעיל באנונימוס, כך גם את הקישור בין צמחונות לאקולוגיה עזר לי לגלות חבר אחר, הלוא הוא רון, יקיר המדור.
אז מה הקשר, בעצם?
ראשית, תעשיית הבשר ומשקי החי מגדלים מיליארדי בעלי חיים. אלה אחראים לכמעט חמישית מפליטות גזי החממה, במיוחד מתאן, שתורמים לחור בשכבת האוזון. גז המתאן נוצר במערכת העיכול של פרות. אומרים שהחור בשכבת האוזון גדול יותר מעל אוסטרליה וניו זילנד, בגלל ריכוז הכבשים הגדול. ולמי שלא הבין, כבשים מפליצות. ככל שצריכת הבשר תקטן, יגודלו פחות בעלי חיים למטרת שחיטה, פליטת הגזים תקטן ובעקבותיה גם התרחבות החור באוזון.
שנית, את בעלי החיים הללו צריך להאכיל (את חלקם אף לפטם), כך שלמעשה, בתהליך ייצור הבשר מתבזבז מזון. זה כמו הפרסומת לדלק דרגון ("דלק שחוסך לך דלק"), רק ההיפך. כדי לייצר מזון, מבזבזים מזון. למשל, כדי להפיק בשר עוף עם תכולה של ק"ג אחד חלבון נחוצים 5 ק"ג חלבונים מהצומח להאכיל את העופות, וכשמדובר בבשר בקר, המספר עולה ל-7.5 ק"ג. עניין ההתחממות הגלובלית מטריד רבים, אך מעטים מודעים למחיר הכבד הזה של תעשיית הבשר.
נקודה נוספת היא שתעשיית הבשר משתמשת בקרקע הרבה מעבר ליכולת ההתחדשות של הסביבה. מספר כה רב של בעלי חיים שניזונים מליחוך עשב ומספוא פירושו תפיסת שטחי חקלאות וכילוי מאגרי הצמחייה. מה גם שכדי ליצור שטחי מרעה, במיוחד בדרום אמריקה, מבראים יערות גשם. בירוא היערות גורם לאסונות אקולוגיים נוספים: סחף, שהופך את השטח המבורא לאחר מספר שנים לצחיח ובלתי שמיש, ערעור יציבת המערכת האקולוגית העולמית והכחדתן של חיות הבר שחיות ביערות הללו. כלומר, ככל שיש יותר חומר גלם לסטייקים, יש פחות זנים של חיות אחרות בעולם.
כולם צמאים למים
הייתי מעדיפה להשתמש באדמה חקלאית לגידול מזון לאנשים רעבים, ולא לגידול בעלי חיים שישמשו מזון לאוכלוסיה שבעה שידה משגת. אלא שתעשיית הבשר עשירה יותר ויכולה לשלם יותר מאשר מדינות העולם השלישי ולכן יכולה להרשות לעצמה לקנות יותר מזון, מה שגורם בתורו למחירו לעלות. נתון שלא חדל מלהדהים אותי הוא שרוב התירס והסויה המיוצרים בעולם מיוצרים לטובת תעשיית הבקר. תגובה נפוצה לטור הזה היא "אני לא אוכל את האוכל של האוכל שלי". אני דווקא כן, אבל משום מה תמיד חשבתי שבתחרות צריכת התירס והסויה ביני לבין בעלי החיים, אני ובני מיני מנצחים.
עוד נתון מצמרר: להכנת קילו בשר משתמשים בעשרות אלפי ליטרים של מים שמשמשים להשקיית בעלי החיים ולניקיון המכלאות ובעלי החיים. למותר לציין שהעולם, ובמיוחד ישראל, זקוקים למים האלה.
צמחונות לעולם
ככל שאני מתעמקת בנושא הצמחונות, אני מוצאת עוד ועוד קשרים בינו לבין היבטים נוספים בחיי. הצמחונות שלי התחילה בראייה צרה ואישית, אבל היא משתלבת להפליא בתפיסת עולמי המתרחבת. כיום, צמחונות עבורי היא הרבה יותר מאי אכילת בשר גרידא. וכולי תקווה שדרך המידע שהוצג פה אנשים יבינו את ההשלכות שיש לבחירה שלהם מה לאכול על העולם שלנו. העולם האחד שיש לנו, שכולנו חולקים, עולם הולך ונעלם.