פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח המבקר: ישראל לא ערוכה למתקפה כימית

      לפי הדו"ח השנתי, מחסור בערכות מגן כשירות עלול לסכן את חייהם של מרבית התושבים במקרה שהמדינה תותקף בחומרי לחימה כימיים. על ההגנה מטילים: "שיקול דעת לקוי עיכב את הפיתוח"

      דו"ח המבקר: ישראל לא ערוכה למתקפה כימית

      (צילום: גדעון צנטר, עריכת וידאו: ענת ברק)

      ישראל אינה ערוכה כנדרש לאפשרות של מתקפת חומרי לחימה כימיים על אוכלוסייה אזרחית. כך עולה מהדו"ח השנתי של מבקר המדינה שפורסם היום (שני). לפי הדו"ח, שהוגש ליו"ר הכנסת הזמני מיכאל איתן, קיים מחדל בנוגע להיערכות העורף לאפשרות זו.

      המבקר קבע, כי משנת 2003 חלה ירידה עקבית במספר ערכות המגן הכשירות המצויות בידי הציבור. מספר נמוך זה לא יאפשר מתן מיגון למרבית האוכלוסייה במקרה של מתקפה כימית. בנוסף, מאחר שהתקפה כזו עלולה להתרחש לאחר התרעה קצרה, קיים חשש שגם אם תחל הצטיידות ורכישה של ערכות המגן, לא יתאפשר הדבר בתוך פרק הזמן הנדרש. "קיומו של מצב זה עלול לסכן את חייהם של מרבית התושבים במקרה שהמדינה תותקף", נכתב בדו"ח. "על משרד האוצר ומשרד הביטחון להגיע בהקדם להסכמה בדבר אופן מימוש תוכנית ומקורות תקציב כנדרש".

      בדו"ח ישנה גם ביקורת על כך שלא שונו הנחות היסוד ותפיסת הביטחון לאוכלוסייה האזרחית לאחר מלחמת לבנון השנייה כאשר ההתראה לעורף אז היתה קצרה ומהותית ממה שנקבע בהנחות היסוד טרם המלחמה. גם מבדיקת מוכנות כוחות היבשה ללחימה בעת תקיפה בחומרי לחימה כימיים עולה, כי ישנם ליקויים עקב סדרי עדיפויות נמוכים שנקבעו בצה"ל.

      מצה"ל נמסר בתגובה כי "בשנת 2007, כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה, נערכה עבודת מטה שבחנה את היקף הצרכים. הושקעו בצה"ל כ-130 מיליוני שקלים ברכש ציוד התגוננות אב"כ, במקביל הוכנה תוכנית הכוללת חידוש והתעצמות. במהלך השנתיים האחרונות פועל צה"ל להעלאת מודעת המפקדים לנושא שילוב התגוננות מפני חומרי לוחמה כימית בהכשרות ובאימונים".

      ליקויים בקבלת ההחלטות

      עוד קבע המבקר, כי קיימים ליקויים משמעותיים בתהליך קבלת ההחלטות בצה"ל ובמינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) בכל הקשור לפיתוח מערכות להגנה נגד רקטות והתנהלות גורמי הביטחון בעניין.

      על פי הדו"ח, מפא"ת החל בפיתוח בהיקף מלא של המערכות לפני שצה"ל קבע את הדרישות המבצעיות הנחוצות להגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע ולפני שהתקבל אישור מצה"ל ומהממשלה כנדרש בפרויקטים שהיקפם הכספי מגיע למיליארדי שקלים. בנוסף, צה"ל לא ניתח על פי המבקר את יעילות המענה ההתקפי בשילוב ההגנתי ולא הציע ניתוח מערכת מלא למערכות ההגנה נגד רקטות קרקע-קרקע.

      בדו"ח נכתב, כי "משרד מבקר המדינה ער לנחישותו של מפא"ת לפתח בהקדם מערכות להגנה אקטיבית ומתמשכת", אך עם זאת, "הליקויים שנמצאו עלולים להביא לפיתוח ולהצטיידות במערכות שאינן עונות על מלוא הצורך המבצעי באופן המיטבי ותוך חשש להוצאות כספיות מיותרות ולבזבוז זמן".

      משרד הביטחון מסר בתגובה כי "בעקבות הביקורת, סוכם כי אין יוצאים לפיתוח בהיקף מלא לפני קבלת כל האישורים הנדרשים על פי הנהלים וכי הוראות המשרד הדנות בנושא זה תעודכנה, לרבות הכללת כל המושגים הקשורים לקצב הפיתוח".

      "ישנם נהלים של משרד הביטחון שיש צורך לעדכן אותן ברוח הזמן", אמר ראש מחלקת מחקר ופיתוח במפא"ת תת אלוף דני גולד בתגובה לדו"ח, "בכיפת ברזל לא עברנו על כל הנהלים, ועכשיו אנחנו נתקן זאת בהתאם. מדובר בפרוייקטים חדשניים ובהם גם שיטות ניהול חדשות. לחצנו שיהיה פיתוח מלא, ואני גאה בזה שלא נתנו לבירוקרטיה שהיא לא חיונית לעכב אותנו. מספר ועדות בדקו את כלל המערכות נגד טילים ואני יכול להגיד חד משמעית ש'כיפת ברזל' היא הטובה ביותר בעלות הנמוכה ביותר".

      עיכובים בגדר בעוטף ירושלים

      הדו"ח גם בדק את ביצוע תוכנית "עוטף ירושלים", כחלק מתוכנית מרחב תפר, המהווה מרכיב משמעותי בלחימה בטרור. על פי הדו"ח, שבע שנים לאחר החלטת הממשלה בעניין והתחלת העבודות, טרם הושלמה הקמת הגדר והמעברים, בהם תוכל ישראל לפקח על מעבר אנשים, כלי רכב וסחורות לשטחה. נכון לאוגוסט 2008, טרם הסתיימה השלמת הגדר לאורך כ-50 קילומטרים, המהווים כ-30% מהתוואי וטרם הושלמה בנייתם של שלושה מעברים מכלל 13 המעברים המתוכננים.

      על פי הדו"ח, העיכוב בהשלמת התוכנית נובע מבעיית תקציב ובעיות בתוואי העומדות להכרעה משפטית. עיקר הליקויים שהתגלו בביקורת הם: איוש והכשרת הכוחות הפועלים בגזרת "עוטף ירושלים", בקרת כניסה ויציאה במעברים והנחיה בעניין הטיפול הביטחוני בפיקוד ובשליטה.

      יחד עם זאת, מציין הדו"ח כי מאז תחילת העבודות, בשילוב פעילות מבצעית מתמשכת של כוחות הביטחון, חלה ירידה משמעותית במספר אירועי הטרור בתחומי מדינת ישראל. "משרד מבקר המדינה מציין בהערכה את המאמצים שמשקיעים המפקדות והכוחות בגזרת ''עוטף ירושלים' ובמיוחד את מינהלת 'דרך אחרת'", נכתב בדו"ח.

      תגובת צה"ל לדו"ח: "הקמת התוואי בעוטף ירושלים צפויה להסתיים עד סוף שנת 2009, למעט ארבעה קילומטרים וחצי אשר אין היתרים משפטיים לבצעם. פרק הזמן לקיומם של הליכים משפטיים בבג"ץ ובוועדת הערעור אינו ידוע ואינו ניתן לחיזוי, עם זאת על מנת לקדם את הקמת הגדר נעשו מאמצים להחשת מתן ההחלטות." ראש מנהלת פרוייקט הגדר הביטחון בצה"ל תת אלוף ערן אופיר, אמר כי "בסופו של דבר לוח הזמנים של השלמת הבנייה התעכב לא אחת כתוצאה מ-130 עתירות שונות לבתי המשפט בעניין תוואי הגדר. אולם בסוף השנה נשאר עם קילומטרים בודדים ללא גדר, ומבחינתנו מדובר בבשורה".

      בדו"ח מופיעים גם ממצאי בדיקת המערכות להתראה על התנגשות בין שני מסוקים, וזאת מאחר שבתקופה שבין "אסון המסוקים", בפברואר 1997 ועד לחודש נובמבר 2007 אירעו 643 מקרים של התנגשות וכמעט התנגשות של מסוקים. מהדו"ח עולה תמונה מדאיגה, לפיה בחיל האוויר עדיין אין מערכת להתראה על התנגשות במסוקים. על פי הדו"ח, בשנת 1998 תוכנן פתרון ביניים לטווח הזמן הקצר להרתעה, אך גמר הפיתוח של המערכת נדחה פעמיים עד שנקבע לשנת 2009, והפתרון הכולל נדחה לכל הפחות למספר שנים.

      משרד הביטחון וצה"ל מסרו בתגובה כי "בעשור האחרון התקיימה פעילות ענפה בפיתוח והצטיידות מערכות בתחום הבטיחות למסוקים. במסוקי חיל האוויר מותקנת כיום מערכות בטיחות כגון התרעה נגד התנגשות בקרקע וכן קופסא שחורה. לאחרונה רכש חיל האוויר סימולטור טיסה למסוקי יסעור וינשוף מהמתקדמים בעולם, המהווה תרומה לבטיחות בטיסה".