שערי העלייה ארצה פתוחים בפני כל מי שמעוניין לייבא כלבים וחתולים, רובם ככולם גזעיים הנמכרים באלפי שקלים ומשמשים כעסק לכל דבר. רק שכאן לא מדובר במוצר, אלא ברבבות כלבים נטושים שמגיעים לעמותות ולאגודות השונות. מי שקונה כלב גזעי, כדאי שיידע מה עבר עליו מרגע הפרידה (המוקדמת מדי לעיתים) מאמו ועד לסלון שלכם. ואולי כדאי לחשוב פעמיים אם לשלם תמורת כלב גזעי שהוטס ארצה, או לאמץ אחד מהרבה הנטושים.
עיון פשוט באתרי יד שנייה מגלה כי גורים רבים מכלבים גזעיים מועמדים למכירה. האם נעשית בדיקה לגבי איכות המאמץ ויכולתו להתמיד בטיפול בכלב? ככל הנראה הדבר היחיד שחשוב לבעלי הגורים הוא המוכנות לשלם כסף. מה גם שכשיש לך מס' גורים קטנים בבית, בשלב מסוים אתה פשוט רוצה להיפטר מהם אפילו במחיר נמוך ממחיר השוק.
באתרי יבואנים רבים ניתן לרכוש את הגורים בדיוק כמו שרוכשים כל מוצר אחר באינטרנט - פשוט להקליק על התמונה ולשלם בכרטיס אשראי. הדבר מביא לכך שהקונה לא יודע האם קנה "חתול בשק" הן מבחינת אופיו של הכלב והן מבחינת מצבו הבריאותי. שלא לדבר על כך שכל הליך בדיקת החיסונים הוא בעייתי.
בניגוד לאנשים שבשבילם הכלבים הם עסק כלכלי, פרמטר חשוב שנבחן בכל אגודה ועמותה שמכבדת את עצמה הוא אופי הקונה. גם אם המוכר הוא צדיק ואמין, האם מישהו מהם טורח לבחון את אופי הרוכש? אולי מדובר באדם שרוכש כלב ללא שיש לו גישה לבע"ח, אולי הוא רוכש את הכלב שלא מתאים לו? אי התאמה תוביל לרוב לנטישת הכלב או להתעללות בו.
הליך קניה אחר נפוץ הוא בקשה ממישהו שגם ככה נוסע לחו"ל לרכוש כלב. התוצאה היא שהגור שנרכש, לעיתים על ידי אדם שאין לו שום הבנה בכלבים, ולכן יבחר דווקאכלב שגילו צעיר מאוד (כי אז הוא חמוד יותר) או על פי מראהו החיצוני שפעמים רבות עשוי להיות מטעה. הגור מגיע לבעליו החדשים ומכאן הדרך לצרות ובעיות היא קצרה.
על פי עדויות של רוכשים כלבים רבים נלקחו מאימותיהם טרם הגעתם לגיל המומלץ. על פי ד"ר איה פרי מאגודות צב"ח, לקיחת גור מאימו לפני הגיעו לגיל חודש וחצי גורמת למחסור בנוגדנים המסכנים את בריאות הגור. אם כך נוצר מצב בו הקונים, שלא באשמתם נותנים יד לפגיעה קשה בגורים על ידי הזרמת כסף לענף זה.
משרד החקלאות קבע מס' פרמטרים ליבוא כלבים המעוגנים בתקנות יבוא בעלי חיים. מה עולה בגורלם של כלבים שאינם עומדים בדרישות המשרד? למרבה הצער הכלבים נידונים או להמתה בארץ או שהם מוחזרים לארץ המוצא. ושם לא בטוח כלל שיהיה מי שיחכה להם. כמו במקרה הגורים האפגאניים ששהו מס' ימים בשדה התעופה בתנאים קשים ולאחר מכן היו אמורים לחזור לשדה התעופה בבנגקוק שם לא היה אמור איש לאסוף אותם.
שיתוף פעולה עם מוכרי כלבים אכזריים
בעצם הרכישה יש משום שיתוף פעולה עם מוכרים שמעשיהם אינם עולים בקנה אחד עם טובת הכלב. פעמים רבות הגורים נמכרים במצב חולני לקונה בשל חוסר טיפול מתאים על ידי המוכר. התוצאה היא שהמוכר מקבל את כספו שמשמש לרכישת גורים נוספים והבאתם, והקונה נאלץ פעמים רבות להשקיע אלפי ש' בטיפול רפואי בכלב במקרה הטוב או בכאב שכרוך באובדן הגור במקרה הרע.
ההתעללות לא מתחילה בארץ. אין פיקוח ממשי על תנאי הגידול במזרח אירופה ובמזרח הרחוק. באופן עקבי הגורים מגיעים ממדינות שבהן בני אדם מתקשים לקיים עצמם וסביר להניח שהגורים גדלים בתנאים מחפירים. כל הזרמת כספים לתעשייה זאת תביא להנצחת המצב.
תנאי גידול אלה בסופו של דבר מייצרים כלבים בעייתיים שגדלים עם נפש פצועה וקשה מאוד לאלפם. אגודת צער בעלי חיים מקבלת כלבים רבים, שבעליהם אינם רוצים בהם לאחר שהתגלה שהם לא מתאימים לבית דירות או שלא ניתן לאלפם. כלבים כאלו, על אף יופיים, בדרך כלל לא ניתן למצוא להם בית חם חדש.
חקיקה
המצב נוגד את ההיגיון. מצד אחד נלחמה האגודה כתף אל כתף עם משרד החקלאות, במסדרונות הכנסת, כדי לקדם את התיקון לחוק צער בעלי חיים שבעצם הבטיח סבסוד של המדינה לעיקור וסירוס כלבים וחתולים. מצד שני, אותו משרד שנלחם כרגע על תקצוב החוק, מאפשר לתעשייה זאת להחמיר את מצב הכלבים בארץ שכידוע סובל מעודף אדיר לעומת כמות המאמצים - הן על ידי הכנסתם לארץ והן על ידי אי סירוסם או עיקורן. כך נוצר מצב שצאצאיהם של הכלבים והחתולים המיובאים הופכים בסופו של דבר לדיירי מכלאות האגודות ומטילים עומס כלכלי נוסף על העמותות שקורסות תחת ההוצאות להצלת בעלי חיים.
הפיתרון צריך להיות התרת הייבוא רק למי שיעמוד בכללים נוקשים ובפיתרון קל יותר של חיוב בעיקור וסירוס של כל כלב או חתול שנכנס לארץ. הדבר יצמצם את הסבל שיעברו נקבות שבעליהן מתכננים להחזיר על גבן את ההשקעה ואת הסבל הכללי של בעלי חיים כאלו.
עו"ד עידן אבוהב הוא יועץ לענייני חקיקה של אגודת צער בעלי חיים תל אביב.