חרדות במשפחה – לדבר, לא להתעלם

השבוע כשנכנסתי לקאנטרי לשחות כהרגלי בדקתי את המרחק מהבריכה למלתחות המשמשות אזור מוגן – 30 שניות. נרגעתי. כפי שהבנתם אני מתגוררת באזור צבע אדום. לא נראה לי מוזר לבדוק מרחק לאזור מוגן כיוון שבימים האחרונים, באופן טבעי, התחלתי לחשוב על סיכונים שמשפחתי ואני צריכים להתחשב בהם.

מפלס החרדות במשפחתי עלה מעט. היו לכך השלכות על ההתנהגות של בעלי והילדים. ראשית דיברנו על המצב, הסיכונים, סיפקנו מידע לילדים. כלל ברזל בטיפול המשפחתי – לא להתעלם מסיכונים ורצוי שיהיו ברורים גם לדור הצעיר. אין צורך להלחיץ את הילדים אבל מסר הסיכון חייב להיות מובן וידוע ויש לשננו מספר פעמים. ההורים לא צריכים לחשוש שבהעלאת המסר הם גורמים פחד לילדים, החשיבות העליונה היא כאמור שלילדים חייב להיות ברור – קיים סיכון ממשי.
הורים מטבע הדברים, מעבירים במסר גם סוג של חרדה. מזעור הסיכונים חשוב מנזק החרדה אם נוצר כזה. כדי להקטין או למנוע חרדה יש לנהל את "שיחת הסיכון" באווירה משפחתית כשכל בני המשפחה משתתפים בשיחה. גם אם הצעירים מעלים בשיחה דברים שלא מן העניין תנו להם תחושת רצינות ותקשיבו כך שההידברות תנותב לאופן יעיל ואפקטיבי עד כמה שאפשר גם מבחינת הילדים.

בני המשפחה באזורי הטילים מחוברים לתקשורת וההימצאות המתמשכת בבית עלולה לשבש או בעצם משבשת את מרקם החיים. לצורך כך נועדה ההתאווררות. ברגע שמערכות החינוך באזורי הירי סגורות אפשר וצריך לצאת לשהות משפחתית – חברית מחוץ לטווח הירי. אל תיתפסו לטיעונים דמגוגיים חסרי טעם בנוסח – "לא עוזבים את הבית בגלל החמאס". מותר לצאת מהבית לחופש בנחת ללא בעיות מצפון.

אם ברצונכם לבצע מהלך לא שגרתי בחיי היום יום ראוי להביאו לידיעת כל המשפחה ("האסיפה הכללית") מוקדם ככל האפשר כדי שלא יתפרש כיציאה מהשגרה ויעורר לחץ או סימני שאלה מיותרים. ככלל, השמירה על שגרת החיים במגבלות הקיימות רצויה ומבורכת. אם אין לימודים רצוי לקבוע זמנים מסודרים לארוחות, ללימודים בבית ולמשחקים. השמירה על סדר יום קבוע ככל שניתן מומלצת וחשובה שכן היא מקנה מסגרת שפויה בתוך תחושת חוסר הביטחון והפחד. אפשר לשוחח על המציאות ולהסבירה לילדים. בכך תשיגו גם "צנזורה" למה שרואים הילדים באמצעי המדיה ואשר עלולים לקבל פרשנות לא מתאימה או מתלהמת שלא לצורך. הייתי ממליצה להגביל את זמן הצפייה בטלוויזיה על מנת למנוע חשיפת יתר שמעוררת חרדות במיוחד בקרב ילדים.

מעבר לכך, זמן האיכות שמתקיים בעצם השיחה והשהות הצמודה עם הילדים בבית חשוב בפני עצמו ללא קשר למצב וברוב המקרים אינו מתאפשר בימים רגילים. כל עוד אנחנו מודעים למגבלות הביטחוניות של פיקוד העורף נוכל לבצע פעולות רבות נוספות מבלי לשבש את שגרת היום עד כמה שאפשר. גם למבוגרים, במיוחד כשטילי גראד מסתובבים באוויר, קשה להיות מאופקים בתגובותיהם. האיפוק היא התכונה הנדרשת במצב חירום והיא שמקרינה שקט על הילדים והמשפחה.

לדעת להקשיב בשילוב איפוק יוצרים מערכת תפקודית המתאימה להתמודדות עם בעיות בעת צרה.אם תצליחו להיות ערים לסיכונים ולמגבלות, תקשיבו ותהיו פתוחים לרצונות ולפחדים של בני המשפחה בשילוב הקרנת ביטחון ככל שתוכלו – יש לכם נוסחה מוצלחת לעבור את הזמן הקרוב ברגיעה עם משפחתיות משופרת.

*ד"ר חלי בולס, מטפלת משפחתית – מרצה במרכז ללימודים אקדמיים.