כנסת – אני קורא אותך לסדר

טענות רבות נשמעות על אופי עבודתם של חברי הכנסת. מנעד התלונות נע מביקורת על שכרם ועד למוסר העבודה של חלק מהם. לאחרונה נעשים נסיונות לשיפור המצב, דוגמת זה של יו"ר ועדת הכנסת, יוסי כץ (עבודה), לקצר את תקופת הפגרה. אולם נראה שכוונתו של יו"ר הכנסת, אברהם בורג (עבודה), לעריכת רפורמה מקיפה בדרך עבודת ועדות הכנסת עשויה להיות אחד השינויים המשמעותיים ביותר שנעשו בבית הנבחרים בשנים האחרונות, אם כמובן תצא אל הפועל.

"למרות השינויים בשיטת הבחירות, המבנה המרכזי של הכנסת לא הגיב לכלום", אומר בורג. לדבריו, העובדה שישנם ח"כים שחברים בארבע ועדות שונות יוצרת מצב בו הם אינם יכולים לעבוד בצורה רצינית. מצד שני, ישנם מקרים רבים בו שתי ועדות מטפלות באותו נושא, עם שתי אג'נדות שונות: "ח"כים שמים רגליים זה לזה בריב על סמכויות בין ועדות".

בורג מתלבט בין שני סוגי שינויים. האחד, מספר מצומצם של ועדות, שיעבוד מול כמה משרדי ממשלה והשני, ועדה מול כל משרד ממשלתי.

על פי הסוג הראשון, יתפקדו בכנסת כמה ועדות בעלות סמכויות נרחבות, שיחולקו לאשכולות. בכל ועדה יהיו חברים ח"כים רבים. כדוגמאות אפשריות מציין בורג את ועדת הפנים, שגם כיום מטפלת במגוון רחב מאוד של נושאים; ועדה לענייני משפחה, שתכלול בתוכה את נושא קידום הנשים בחברה, סחר בנשים, מעמד הילד, יחסים בתוך המשפחה וכדומה; וועדה שתעסוק בענייני קליטה, הגירה ואזרחות.

יו"ר הכנסת מציין בהקשר זה את השינוי שנמצא בהליכי גיבוש בוועדת הכספים. על פי המוצע, תחולק הוועדה לשניים – האחת תעסוק בענייני התקציב והשניה בניהול יומיומי. ועדת התקציב היא זו שתדון ותאשר את מסגרת התקציב, ולאחר מכן הוא יועבר לוועדות משנה שיקבעו את אופי חלוקתו, אך לא יוכלו לפרוץ את מסגרתו.

על פי המודל השני, יהיה מספר הוועדות כמספר שרי הממשלה, כשכל ועדה תעבוד ישירות מול המשרד. את האבסורד שקיים כיום, בהקשר לשינוי הזה, מוצא בורג בוועדת החוץ והביטחון. "מה שייכת מיומנות ביטחונית לשירות החוץ", הוא שואל, "יתרה מזו, כיפוף של יחסי החוץ לענייני ביטחון המדינה פוגעת. אי אפשר להשוות כמה פעמים, אם בכלל, טיפלו בעניין תנאי השירות של הסגל הדיפלומטי, לעומת מספר הפעמים שעסקו בזה של אנשי הביטחון".

בנוסף לכך, טוען בורג כי על כל כנסת להקים ועדה שתעסוק בנושא ספציפי. "בגרמניה, למשל, הקימו ועדה שתעסוק בתוצאות מלחמת העולם השניה", הוא מציין. "תאר לך שהיינו צריכים עכשיו ליישם את אוסלו, לא היו צריכים להקים ועדה מיוחדת לענייני שלום?".

לדברי בורג, עם סיום ענייני תקציב המדינה בכוונתו לשבת יחד עם יו"ר ועדת הכנסת, ולהתחיל להניע את המהלך, אותו הוא מקווה שיחילו בכנסת הבאה. לשינוי אחד הוא מתנגד בכל תוקף – תוספת של ח"כים למערכת: "המספר הנוכחי הוא סמלי. אנחנו נמצאים במציאות ציבורית של ביקורת ולא צריך לתרום להעצמתה".

במציאות הפרלמנטרית הנוכחית לא מן הנמנע כי יוזמה כמו זו של בורג תרד לטמיון, כמו יוזמות אחרות. בכל מקרה, קשה להאמין שהיא תצליח למנוע הישנותם של מקרים כמו זה: בשבוע שעבר, בעת דיון על הקמת בית משפט לחוקה, דיון חשוב ועקרוני, השתתף בהצבעה אחד הח"כים של הליכוד בשם סיעתו. כשנשאל האם הוא בעד או נגד החוק הוא חשב מספר שניות וענה: "אני מצביע כמו מיכאל איתן ואברהם הירשזון"