וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אי אפשר להפקיר את השדות

מאמר גולשים

30.12.2008 / 10:35

הגולש חיים גר באחד מהקיבוצים הסמוכים לשדרות. במייל לוואלה! חדשות הוא מספר על הקשיים של חקלאי בדרום ועל הקושי המוסרי

"אני מתגורר באחד הקיבוצים הסמוכים לשדרות. הנחיות פיקוד העורף למתגוררים בישוב שלי הן להימצא במרחק 15 שניות מהמרחב המוגן הקרוב ביותר. לצערי הרב, גם בביתי וגם במקום עבודתי , הנמצא באחד המושבים בחבל אשכול - אין מרחב מוגן קרוב מספיק...

"למען הגילוי הנאות יש לציין כי אני עוסק בחקלאות , ואין אפשרות ריאלית למגן את מקום העבודה שלי. לפי פיקוד העורף , עלי לעבור דירה ולהפסיק להגיע למקום העבודה. אולם כל מי שמתעסק בחקלאות לא יכול להפקיר את שדותיו ומשקיו , מה גם שאנו עובדים עם פועלים תאילנדים - ולתת להם לשאת בנטל לבד לא בא בחשבון . בפועל אני חי 24 שעות ביממה בשטח הנתון להתפוצצויות בלתי פוסקות כאשר אין לי כל אפשרות להיות ממוגן . המיגון הכי טוב שאני יכול לחשוב עליו הוא לשכב על הרצפה בזמן התקפת טילים.

"תושבי האזור מורגלים מזה שנים במטחי טילים בלתי פוסקים . בזמן אזעקה - כל מי שעומד בחוץ קופא על מקומו ומאזין -
אפשר לשמוע את הקסאם מתקרב - יש רעש אופייני כשתי שניות לפני הנחיתה. עם הזמן מתחילים לשמוע את הרעש הזה בכל מיני סיטואציות לא קשורות. לעיתים מכונית שחולפת ממרחק מייצרת רעש דומה.

"לפני מספר ימים התארחתי אצל חברים מהמרכז בביקור שגרתי, ולפתע , תוך שיחת סתם, מצאתי עצמי מזנק ומשתטח על הרצפה. באותו רגע הבנתי כי למרות כל הנסיון לקיים שגרה - נחרתו בי צלקות נפשיות בלי ששמתי לב.

"בימים האחרונים לרעשים האלו נוספו רעשי ההפצצות הבלתי פוסקות של צה"ל שהן אמנם רחוקות יותר מהקסאמים , אבל חזקות לאין ערוך. קשה מאד לצבור רצף מינימלי של שעות שינה וקשה לתפקד בעבודה - גם בגלל הרעש וגם בגלל שהראש לא שם. רבים מהעובדים איתי הם בעלי משפחות ואצלם המצב קשה שבעתיים.

"כל מי שיכול שלח את משפחתו למרכז עד יעבור זעם , ולקשיים הפיזים והנפשיים הנובעים מחוסר שינה והפצצות בלתי פוסקות
מצטרפת מצוקת הריחוק מהמשפחה. כפי שקרה במלחמת לבנון הקודמת , האזרחים הם החזית האמיתית של המלחמה.

"אני פונה מכאן אל כל ישראלי - יהודי או ערבי - שמתכוון להפגין כנגד המבצע בעזה : זו מדינה דמוקרטית . זכותכם המלאה להגיד ככל העולה על דעתכם מבחינה חוקית. מבחינה מוסרית - אין למי שלא חווה את מציאות חיינו היום יומית כל זכות להפגין למען הפסקת המבצע. משלא יצאתם לרחובות בדרישה חד משמעית מהחמאס להפסיק את הירי בשנים האחרונות, איבדתם את זכותכם המוסרית לדרוש מישראל דרישות דומות. יקום המפגין האחד שנטל חלק בכל פעולה, ולו הסמלית ביותר, למען הפסקת ירי הקסאמים .

שנים ארוכות של נסיונות הידברות עם החמאס בעזה לא צלחו , מן הטעם הפשוט - כוחו של הארגון הנ"ל טמון בקיום מעגל אלימות, ובהיעדר מעגל שכזה - לארגוני טרור אין זכות קיום . איני טוען כי המבצע הצבאי הזה יפתור לבטח את ירי הקסאמים , אולם איני רואה כל אלטרנטיבה אחרת שלא נוסתה. אני נגד קורבנות אזרחיים בשני הצדדים, אבל הרבה יותר נגד קורבנות רק בצד שלנו.

"כל מהלך אחר מוצה - אולי, בניגוד לכל הגיון - דווקא זה יצליח. המבצע הזה יימשך ויחריף, במיוחד כי לאחר מלחמת לבנון השניה, המדינה לא יכולה לספוג מפלה תדמיתית נוספת.

למפגינים מבית אני אומר - דאגו קודם כל לעניי עירכם. וגם לכם, המוחים כנגד מעגל האלימות הבלתי פוסק - יש אינטרס , גם אם אינכם רואים זאת, לקיום כוח הרתעה ישראלי. שלום, הרי כבר לא יהיה פה בתקופתינו, ואם כך, הדבר היחידי שיכול להפסיק את האיום הבלתי פוסק עלינו הוא קיום כוח הרתעה. ישראל לא תהרוס את החמאס , היא רק יכולה להביא למצב שהוא יעדיף ביוזמתו להפסיק את האש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully