בית המריבה, הגרסה הפרלמנטרית

מה שהיה אמור להיות האיחוד הגדול של הימין האידיאולוגי, מסתמן ככישלון חרוץ. מפלגת 'הבית היהודי' עוד לא התחילה את דרכה, וכבר מהווה תחרות רצינית להתרסקות המפד"ל. ביום חמישי בלילה, ח"כ אורי אריאל, מספר שלוש במפלגה, הנחית מכה נוספת על המפלגה שבקושי הספיקה לקום, והתפטר. קדמו לאריאל חברי הכנסת אפי איתם, אריה אלדד, אלי גבאי, יצחק לוי ובני אלון שנטשו מסיבות שונות.

היום (ראשון) גם התפרקה המועצה הציבורית של המפלגה, שקבעה את רשימתה לכנסת. במכתב ששלח לחברי המועצה, כתב יו"ר המועצה, יעקב עמידרור: "לצערי, נכשל הניסיון להביא לאיחוד כוחות של הציונות הדתית, ואיני רואה טעם בהמשך קיומה של המועצה". כעת, האחריות על הרכב רשימת הבית היהודי עוברת לראשי המפלגות החברות - זבולון אורלב וצבי הנדל.

הפילוג במפלגה החל למעשה עוד לפני שהמפלגה קמה. אפי איתם, אריה אלדד ויצחק לוי דרשו בתוקף לקיים פריימריז פתוחים לרשימה מאוחדת, אך מרבית חברי הסיעה סירבו. החברים הקימו מועצה ציבורית שנטלה מהם את כל הסמכויות והמליצו לקיים פריימריז רק לראשות המפלגה.

איתם כעס ופרש. הוא ניסה להתמודד בפריימריז של הליכוד, אולם לא הצליח לקבל את אישור יו"ר המפלגה בנימין נתניהו. למרות זאת, ככל הנראה יתבצע איחוד בין "אח"י" לליכוד ונציג של איתם יתברג במקום 39 הלא ריאלי. זאת, תמורת 12 מיליוני שקלים של מימון מפלגות שיתווספו ל-28 מיליון שיש כבר לליכוד.

אריה אלדד טען כי המפלגה המאוחדת שייכת לדתיים בלבד והחליט להוציא מהמדף את מפלגת התקווה שהקים לפני שנה. גם אלי גבאי לא היה מרוצה, והחליט גם הוא לנסות את מזלו בליכוד. בניגוד לאיתם, נתניהו אישר את מועמדותו אבל הוא לא נבחר לרשימת הליכוד לכנסת.

38 חברי המועצה הציבורית הפתיעו את חברי הכנסת והחליטו שלא לקיים פריימריז גם לראשות המפלגה. במקום זאת, המועצה בחרה עצמאית את יושב הראש הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. החלטה זו הרגיזה את אורי אריאל, יצחק לוי וצבי הנדל. השלושה איימו לפרוש, אולם לאחר שיחה עם יו"ר המועצה הציבורית, יעקב עמידרור, הם חזרו בהם מהאיום.

לא עבר זמן רב, ולוי החליט בכל זאת לפרוש. "תמיד האמנתי בפתיחת השורות ובשיתוף הציבור בבחירת ההנהגה", אמר עם פרישתו. "לצערי, המועצה החליטה על ביטול הפריימריז ובכך פגעה באמון הציבור במפלגה החדשה. בשל כך, החלטתי להסיר את מועמדותי לרשימת הבית היהודי".

ב-17 בדצמבר, המועצה הציבורית של "הבית היהודי" התכנסה כדי לבחור את רשימת המפלגה לכנסת. קדמו לכך מעין פריימריז פתוחים באינטרנט, בו כל גולש יכול היה להצביע לאחר שמסר את פרטיו האישיים. 15 אלף איש הצביעו, אלא שמשום מה המפלגה לא הראתה לציבור תוצאות הבחירות באינטרנט, למרות ההבטחה להתחשב בעמדת הציבור. המועצה החליטה לדחוק את הנדל ואלון מחוץ לעשירייה הראשונה. אלון דורג במקום 17. מעליב משהו.

אלון הפגוע לקח את מפלגת מולדת שהוא עומד בראשה ופרש מהבית היהודי. "חברי המועצה המרכזית של הבית היהודי ביקשו בהחלטתם למחוק את מולדת, שהיא אחת משלוש המפלגות המייסדות ולא היה להם מנדט לכך", אמרו במולדת.

האחרון שפרש הוא אורי אריאל, שדווקא קיבל את המקום ה-3 המכובד, אולם ביקש להקים מחדש את האיחוד הלאומי עם התקווה ומולדת שהתאחדו מחדש השבוע. "הבנתי שבסיעת הבית היהודי אין הבנה מספקת לעניין ישוב ארץ ישראל", הסביר אריאל את צעדו. "אני מקווה שכולנו נהיה בקואליציה ונפעל למען האידיאולוגיה. על פי הסקרים אנחנו נקבל ארבעה-חמישה מנדטים".

כעת, לאחר הפילוגים, נותרו שלושה ח"כים בלבד בתוך ה"בית היהודי": זבולון אורלב וניסן סלומיאנסקי מהמפד"ל, וצבי הנדל מתקומה. יתכן שבעקבות פרישת אריאל, הנדל ישודרג וימוקם במקום השלישי ברשימה.

ח"כ אלון האשים דווקא את רבני הציונות הדתית בפילוגים שנעשים בכל פעם מחדש בתוך ציבור התומכים. "הרבנים מחדדים את הקצוות האידיאולוגיות" הסביר. "יכול להיות ישוב שיש לו שני רבנים וכל אחד מקים מפלגה אחרת". בדבריו, אלון מתכוון לישוב בית אל בו הוא מתגורר. בבית אל א', הרב שלמה אבינר הזדהה תמיד עם המפד"ל, בעוד שהרב זלמן מלמד מבית אל ב' היה מרבני תקומה של האיחוד הלאומי.

כנראה שהבעיה של הציבור הדתי לאומי נעוצה לא רק בפוליטיקה. בשנים האחרונות, צצות כמעט מדי שנה ישיבות תיכוניות חדשות שחלקן פרשו מישיבות ותיקות יותר, משום שניואנס כזה או אחר לא הסתדר עם דרכו של אחד הרבנים.

כבר שנים שהציבור הדתי לאומי הוא לא ממש קבוצה הומוגנית. ישנם הבדלים מהותיים בין דתיים לאומיים בורגנים לבין נערי הגבעות, בין בחורי ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לבין אנשי האקדמיה ובין "ממלכתיים" לאילו שרואים בכך מילת גנאי. הבעיה של הציבור זה, ככל הנראה, היא ההקפדה על קוצו של יו"ד, או חוסר בגרות פוליטית.

"ציבור שלא רואה עצמו כסקטור ומתחיל להתפלג יכול ללכת לאיבוד לגמרי", מסביר אלון. "אלו שנשארים בסקטור, מתפלגים לרסיסי רסיסים ובסוף, הייצוגיות לא באה כלל לידי ביטוי. יש פער גדול ותחושת תסכול עם מה שקרה בהתנתקות. הציבור הדתי לאומי פחות ופחות מיוצג פוליטית. הוא יותר ויותר ירגיש מתוסכל ומנוכר אבל הוא עצמו גורם לזה".

לאורי אורבך, עיתונאי לשעבר ומועמד במקום החמישי ב"בית היהודי", יש הסבר נוסף לפילוג שנוצר בתוך המחנה הדתי-לאומי. "יש בציבור זה חוסר יכולת להבין שבית פוליטי אמור להכיל גוונים שונים. במפלגה גדולה הם מוכנים להכיל דעות שונות, אולם כשזה שלהם הם לא מוכנים להתפשר. לציונות הדתית מגיע ייצוג מובהק משלה. הליכוד לא ידאג לאינטרסים ולערכים של הציבור הדתי לאומי. האנשים כנראה לא לומדים לקח. פלגנים שהתפלגו ב- 92' העלו את שלטון אוסלו. המון קולות הלכו לפח כי אנשים חושבים שהעולם יקום או ייפול על תת הקבוצה שלהם. כנראה שגם הבוחרים לא התבגרו מספיק".

אלון מסכים לאפשרות שהציבור הדתי לאומי צריך לעשות רוויזיה מחשבתית ולנסות להשתלב במפלגות גדולות כמו בליכוד. "ישבתי עם בנימין נתניהו בניסיון לגבש רעיון משותף. היה עניין, אבל כשהתחזיות דיברו על 30 מנדטים, הוא התקפל".

בשנת 88' השר רחבעם זאבי הקים את תנועת מולדת על בסיס תוכנית הטרנספר לפלסטינים מיהודה ושומרון. עד לבחירות 1999, מולדת רצה לבד. תמיד עברה את אחוז החסימה וכוחה נע בין שניים לשלושה מנדטים. בשנת 99', מספר חברי המפלגה הדתית לאומית (המפד"ל) החליטו לפרוש מממשלת נתניהו על רקע חתימת הסכם וואי פלנטיישן. אותם חברים הקימו את מפלגת "תקומה", שחברה למולדת ולחרות של בני בגין והקימו ביחד את "האיחוד הלאומי".

לאחר קדנציה אחת, החיכוכים הפנים מפלגתיים הובילו לפרישת חרות וכך נותרו מולדת ותקומה באיחוד הלאומי, בדרך לישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. בעקבות פרישה מאוחרת של המפד"ל מממשלת שרון על רקע תוכנית ההתנתקות, המפד"ל התפצלה שוב. הפורשים - אפי איתם ויצחק לוי - הקימו את מפלגת "הציונות הדתית", שלימים תקרא מפלגת "אח"י", שהצטרפה לאיחוד הלאומי של מולדת ותקומה.

באותן בחירות, המפד"ל והאיחוד הלאומי המחודש רצו ברשימה משותפת תחת השם "האיחוד הלאומי-מפד"ל".
לאורך כל תקופת כהונת הכנסת ה-18, גורמים שונים בציבור הדתי לאומי לחצו על חברי הכנסת לאחד כוחות. הדרישה שעלתה מהשטח נבעה מההבנה שאין הבדלים מהותיים בין הפלגים והרבה מצביעים מדירים את רגליהם מהמפלגה, משום שהם מאסו בפלגנות. כעת, חברי הכנסת לפחות יכולים לומר "ניסינו". וזה בערך הדבר היחיד שהם יכולים להגיד.