פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית קפה בסביון: כמו פרח בר

      בית קפה במרכז מסחרי בסביון אולי לא נשמע כמו פסגת שאיפותיה של ת"נ, אבל דווקא בטריסטה היא מצאה סוף סוף קצת שלווה

      אל תשאלו איך, אבל הגענו לסביון. ובואו נוותר על כל המשקל הכבד של הלוקיישן -זה יהיה קל מדי ומיותר. פשוט היינו שם וזהו. גם לסביונים יש מרכז מסחרי, ואולי הוא לבן ונקי יותר, אך יש בו חתולי רחוב ובית קפה שכונתי ממש כמו בכל המרכזים המסחריים בכל המקומות. וכמו בכל בתי הקפה שבכל המרכזים המסחריים שבכל המקומות, גם בזה של סביון נאלצתי להתמודד עם האויב הגדול ביותר שלי, זה שמזכיר לי את פחדי המביסים ולא נותן לי להתענג על שכחה משחררת. סביב שולחן ארוך וגדול בבית קפה העונה לשם טריסטה ישבה להן חבורת בנות. צעירות. הרבה יותר צעירות ממני. כמו סצנה הלקוחה מ"זאת שיודעת" ("gossip girl", בשבילכם), הן התהדרו בבגדים לוהטים ודיבורי "כמה אס.אמ.אסים שלחת לשפרה?", מבלי לדעת עד כמה עצם קיומן מערער את קיומי שלי.

      אני הייתי כזאת. ועל שולחנות ארוכים ארוכים בבתי קפה בפרברים סרגתי לי עתיד. ובסוף כל מה שיצא לי זה עץ חלומות סרוגים חסר תכלית. לא דמיינתי שככה זה ייראה. הרי על פי התוכניות כבר הייתי אמורה להציל את העולם, או לפחות לאכלס אותו בעוד ילדים.

      הוא, כמובן, אפילו לא מרגיש את ההתפתלויות שלי. בחוסר הרגישות המפורסמת שלו הוא מזכיר לי שוב ושוב עד כמה הוא רוצה נכדים. הוא מזמין לו טוסט גבינה צהובה (32 שקל) ונזכר בנכדים, שומע אותי מזמינה שקשוקה ירוקה (37 שקל) וזועק לנכדים. המילה המאוסה "אהבה" כמובן לא רלוונטית לדיון. ממש כמו שכרגע היא אינה רלוונטית בשבילי.

      לא אכתוב עד כמה הופתעתי מהמלצרית הכה חביבה של טריסטה, או מחוסר היומרנות של המקום - זה יהיה חסר טעם אפילו לטוענת לקיפוח שכמותי. היא הייתה מקסימה והאוכל לא היה יוצא דופן, אבל בהחלט מספק וטוב לסוגו. אולי רק השקשוקה, שהיו בה תרד, כרישה, ביצים וגבינות, הייתה טיפה מימית. אני אפילו אמנע מלציין שהתפריט לא יקר יחסית למה שציפיתי, בהתחשב באזור. "האח הגדול" נגמר, תודה לאל, והגיע הזמן לאחסן את הגאוות ואת הדעות הקדומות יחד עם החולצות הקצרות.

      טריסטה אינו יוצא דופן. הוא בדיוק מה שבית קפה "לתושבי השכונה" אמור להיות. ואותן ילדות גם הן לא יוצאות דופן, או שייכות רק לפרברים עשירים, אלא הן מסתובבות בינינו, ומזמזמות לי באוזן בדומה ליתוש עצבני. כמו כתובת קעקע של שם אהוב שעזב, הן מזכירות לי את כל מה שוויתרתי עליו. הרי זאת שישבה לידי באותו השולחן התחתנה, זאת שמצדי האחר מתחתנת בקיץ, הג'ינג'ית שמולי כבר ילדה וההיא בפינה מסיימת בימים אלו את הריונה השני.

      אני לא אתחיל לכתוב בגנות סביון. זה יהיה פתטי, שכן סביון ושאר השכונות עם המדשאות היפות והבתים הגדולים היו פעם כל מה שרציתי. עכשיו אין דבר שמסמל בשבילי את המוות יותר. ושם, על הפוך (12 שקל) סביר ועל רקע פטפוטי הסרק שלהן ותחינותיו שלו לנכדים, הכל התבהר לי. אולי אני עדיין סובלת ממשברי גיל ההתבגרות, אבל לפחות אני מצליחה למתוח עוד קצת את החיים.

      בקטנה
      סקס אפיל: לא התכונה החזקה של המקום
      אנשים: אין כזה דבר עשירים מדי או רזים מדי
      עיצוב: מוקפד כמתבקש
      שירות: תסתכלו ותלמדו
      הפוך קטן: 12 שקל
      ליד ההפוך: חתיכות עוגה קטנטנות ומפנקות
      טיפ: לא לפחד ממקומות זרים
      גישה לנכים: כניסה: יש שירותים: אין
      שורה תחתונה: אופציה לא רעה לבריחה מהעיר

      Trieste. השיקמה 1, מרכז מסחרי, סביון. פתוח: א'-ה' 8:00-24:00, ו' 8:00 עד כניסת השבת, מוצ"ש עד 24:00.