מאז אמצע שנות ה-50 נמצא אחוז הנשים בכוח העבודה האזרחי בעליה מתמדת. בשנת 1999 עבדו כמחצית הנשים בישראל מחוץ למשק הבית. אחוז הנשים המועסקות כיום (47.3) כמעט כפול מכפי שהיה לפני 40 שנה (26.5), אך עדיין נמוך מאחוז הגברים המועסקים ומן המקובל במדינות המערב. גם היקף שעות העבודה של נשים נמוך מזה של הגברים: בשנת 1999 עבדו הנשים בממוצע 35.5 שעות בשבוע לעומת 46.7 שעות אצל הגברים.
חוסר השוויון מתבטא גם בטבלאות השכר. בשנת 1999 היה שכרן הממוצע של נשים רק 61 אחוז משכר הגברים. ממוצע המשכורת החודשית ברוטו של נשים היה 4,660 מול 7,740 אצל הגברים. בחינת השכר לפי שעת עבודה מעיד על הצטמצמות הפער: 40 שקל לגברים מול 32 שקל לנשים, כלומר 77 אחוז בהשוואת השכר לשעת עבודה. מעניין לציין, כי הפערים נשמרים במידה רבה בכל קשת המקצועות מפקידות ועד מקצועות אקדמיים.
המורה, מה שלום הילדים שלך?
יותר מ-90 אחוז מהנשים בשוק העבודה מועסקות כשכירות, לעומת כ-81 אחוז מהגברים. בשנת 1999 הועסקו יותר משליש הנשים בכוח העבודה במשרה חלקית, מול 15 אחוז בלבד מקרב הגברים. עבודה במשרה חלקית מבטיחה לא רק שכר נמוך יותר, אלא אף סיכויי קידום נמוכים. אחת הסיבות הנפוצות לעבודה חלקית אצל נשים היא הצורך לטפל בבית ובילדים. אצל גברים, לעומת זאת, הסיבה הנפוצה לעבודה חלקית היא לימודים, שיבטיחו את עתידם.
מרבית המחקרים שעסקו בסוגיה הצביעו על כך שנשים בחרו בעבודה חלקית "מרצון". אבל רוב המחקרים לא בדקו עד כמה הרצון נובע מנורמה חברתית, לפיה אחריות האשה חלה קודם כל על הבית, ואולי בכך חטאו למטרתם.
טבלת הייצוג של נשים במקצועות השונים מעלה נתון קיצוני, לפיו כ-40 אחוז מהנשים מרוכזות בענפי החינוך, הרווחה ושירותי הבריאות. בתחום החינוך בולט הפער במיוחד: 21.3 מהנשים בשוק העבודה עובדות בו, לעומת 5.5 אחוז בלבד מקרב הגברים. בתחום השירותים למשק הבית, מהוות הנשים 93 אחוז מכלל המועסקים.
קפה, שניים סוכר
פערים גדולים נצפים גם בהתפלגות משלחי היד: כמעט 30 אחוז מהנשים המועסקות במשק הן פקידות, והן מהוות 73 אחוז מהעובדים בענף. מקרב המועסקים בתעשיה, 34 אחוז מהגברים הם עובדים מקצועיים בתעשייה, לעומת שישה אחוז בלבד מקרב הנשים. הגברים מככבים גם במקצועות המרכיבים את פסגת הפירמידה של שוק העבודה: הם מהווים רוב בקרב המנהלים, בעלי המקצועות החופשיים ובעלי משלח יד אקדמי. לא בכדי הוכתרו המקצועות האלה כ"גבריים", והם, כמובן, אלה שכיכבו בראש טבלאות ההכנסה במשק בשנת 1999.
מקצועות הניהול מבטאים את השורה התחתונה של פרק זה בדרך המובהקת ביותר: במהלך שני העשורים האחרונים הוכפל אחוז הנשים בתפקידי ניהול, והן מהוות עתה 22 אחוז בלבד מקרב המנהלים במשק. לנשים יש יתרון יחסי על הגברים במקצועות הניהול הזוטרים, אבל ככל שמטפסים בסולם, הן נעלמות: שמונה אחוז בלבד מן הנשים המנהלות הן מנכ"ליות.
המגמה הזו באה לידי ביטוי גם בתלוש החודשי: ככל שהמשרה בכירה יותר, כך גדלים פערי השכר שמקבלים עבורה גברים ונשים. בקבוצת השכר של עד 12 אלף שקל נמצאות 49 אחוז מהמנהלות ו-23 אחוז מקרב המנהלים. בקבוצת השכר של עד 25 אלף שקל נמצאים 18 אחוז מהמנהלים מול שישה אחוז מהמנהלות, ואילו בקבוצת השכר העליונה נמצאים עשרה אחוז מהמנהלים וארבעה אחוז מהמנהלות בלבד.
סדרת הכתבות מתבססת על החוברת "נשים בישראל ריכוז נתונים ומידע 1999-2000, בהוצאת שדולת הנשים בישראל והמרכז למידע ולחקר מדיניות.