אקדמיה למען פליטים

לאלפי הפליטים מסודן ואריתריאה שחדרו לישראל דרך הגבול הפרוץ עם מצרים הוצבו שתי ברירות: מדינת ישראל הציעה להם אישור עבודה ובלבד שיעבדו מצפון לחדרה או מדרום לגדרה או גירוש בחזרה לארצותיהם, שם נשקפת לחלקם סכנת חיים. מרבית הפליטים החליטו להישאר בישראל כמובן והשתקעו בעיר אילת, שהציעה להם מקומות עבודה רבים במלונות העיר.

בתחילת דצמבר הוציא מינהל האוכלוסין גם את אילת מחוץ לתחום למגורים ועבודה למבקשי המקלט. ההחלטה גררה גל מחאה מצד ארגונים שונים. "זוהי קטסטרופה הומניטארית – זריקה לרחוב של משפחות שלמות שכבר התבססו בעבודה ובבתי הספר", טוענת פרופ' ורד סלונים-נבו, ראש התוכנית לעבודה סוציאלית בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון. "אנו מוחים על מדיניות זו ורואים עצמנו שותפים למאבק ציבורי לשנותה".

בנוסף למאבק הציבורי, החליטו בקמפוס אילת לפתוח קורס בנושא פליטים ומבקשי מקלט בישראל, אותו מלמד יפתח מילוא, מנכ"ל עמותת 'אסף סיוע הומניטרי ופסיכו-סוציאלי לפליטים ולמבקשי מקלט', שעבד באו"ם, שהה בדארפור ובצ'אד, ומכיר ממקור ראשון את אפריקה על מגוון בעיותיה. "דווקא באילת", אומר מילוא, "ממנה עומדים לגרש 2,500 מבקשי מקלט, נפתח לראשונה בישראל קורס העוסק בבעיה במישור החברתי. עד כה התייחסה האקדמיה לבעיה רק מההיבט המשפטי גרידא". "האבסורד הוא", מפרט מילוא, "שהמדובר באנשים שמסודרים בעבודה. הדימוי של הפליטים כאנשים תלותיים, המכבידים על החברה הוא שגוי. הם משלמי מיסים, עובדים באילת במלונאות, בתפקידים שישראלים לא מוכנים לעבוד בהם. הדרישה לעובדים באה מהמלונות עצמם. הם ניגשו עצמאית לבסיסי צה"ל והביאו משם מסתנני-גבול לעבודה.

לדברי מילוא, הקורס מיועד לעובדים סוציאליים ולאנשים בעלי רקע טיפולי. בקורס ילמדו הסטודנטים על מקורה של בעיית הפליטים בעולם וספציפית על הבעיה האפריקאית, וילמדו להכיר את הפליטים עצמם – מי הם, ומה ההשפעות של תופעת הפליטות על נפשו של הפליט ועל קהילת הפליטים. "המדובר בתופעה חדשה יחסית בארץ. סטודנטים שיילמדו את הקורס יצאו ממנו עם רקע תיאורטי וכלים, שיפתחו את הרגישות הדרושה לטפל בנושא כראוי", מסביר מילוא.