מערכת הבחירות המנומנמת לכנסת, המתנהלת בעצלתיים בימים האלה, אינה זוכה לתשומת הלב הציבורית שהיינו מצפים לה. פחות מחודשיים לפני יום הבחירות אין בה "שליפת סכינים", ספינים, הטעיות, קמפיינים חכמים ומתחכמים ויוזמות תקשורתיות ופוליטיות, המתבקשות מן המצב.
האם כוונת הקמפיינירים היא להרדים את המערכת? האם נראה להם כי הם יעוררו את דעת הקהל ארבעה שבועות לפני קיום הבחירות? האם הבחירות הפנימיות, או בלשונם הפריימריס, בקרב המפלגות הגדולות והבינוניות, הן הסיבה לכך ששכחנו את תאריך ה-10 בפברואר?
נראה כי היועצים הפוליטיים והמועמדים החליטו פה אחד ב"אסיפת יועצים נסתרת" להתאחד ולהוריד למעשה את הווליום של מערכת הבחירות. כך יוצא שהתקשורת והעיתונות הן המובילות את הטיפול בנושא הבחירות. עורכי התוכניות, במיוחד ברדיו ובטלויזיה, מחפשים כל העת לערוך "ראיונות בלעדיים" (מונח שחוק עד דק) עם מי מהמועמדים המשמיעים את אותה המשנה חזור והשמע, כאילו היו בשיעור שינון ולימוד בעל פה של משניות. נוסיף לכך את העיתונות הכתובה, שרואה עצמה מגויסת להאיץ את התהליך הרדום, ומבצעת מדי סוף שבוע סקרי דעת קהל הבוחנים את התייחסות הנשאלים באשר לכמות המנדטים שכל מפלגה תקבל בבחירות הקרובות.
את מי המדיניות הזו משרתת? ראשית לכל, היא משרתת את אלה המאמינים כי בכיסם מונחת כמות מנדטים ראויה וכל עשייה תקשורתית שבה יישאלו שאלות מביכות, במיוחד באשר לעמדותיהם המדיניות- שמאל או ימין- עלולה להפחית את כמות המצביעים עבורם. הסיבה הנוספת היא התארגנות לקויה של המפלגות למערכת הבחירות הכללית, וזאת בין היתר בשל העיסוק בקבלני הקולות בפריימריס, שגזלו את מרבית הזמן למתמודדים ב"מקומות הבטוחים".
אין מקום לאמירות מפוצצות
אם כך, הזירה עכשיו צריכה להיות מוכנה לסדרת יוזמות מבית היוצר של המועמדים וחבורת היועצים שלהם למערכת כוללת שתסביר את עיקרי המסרים הבולטים, שהם מתכוונים להציג במערכת הבחירות.
האם אנו נדונים שוב לצפות בקמפיינים שליליים, המציגים את היריב באור מבזה, לא אמין, חסר עמוד שדרה או חסר עקרונות, או שמא, למרות הזמן הקצר, ניתן להרכיב מערכת תקשורתית פוליטית מובנית היטב שיש בה גם את היוזמה לבנות ולהוביל דעת קהל, לרכך עמדות שלא ייתפסו כקיצוניות מדי אל מול המצביעים הפוטנציאליים ומסרים נוספים.
בשלב זה, שהוא השלב הטרום מערכתי, צריכים לגבש למעשה אסטרטגיה שתתפרש על פני השבועות הקרובים ואשר תיבנה ממסרים שאמורים להכניס תחת קורת גג אחת תפיסות, אמירות, צרכים ומענה על סוגיות רבות העומדות על סדר היום. הבחירות בפברואר 2009 יעמידו ככל הנראה במרכז את מצוקת אלפי המפוטרים, המשבר העולמי העמוק שמשפיע על מגזרים רבים במשק והדרכים שיש להציג אותם לממשלה העתידית להתמודד נכון עם משבר זה.
ברור לכל כי לא יהא מקום לאמירות רהב מפוצצות, לא יהיה מקום לדיבורים על החזרת ישראל לצמיחה כלכלית מואצת בשנה-שנתיים הקרובות. המסר שיצטרכו לשדר בעיקר הוא- מנהיגות מדינית, מנהיגות כלכלית, מנהיגות חברתית ואיכפתיות רבה לשכבות החלשות ולשכבות הביניים שנפגעו במשבר הנוכחי. מי שימנע מלבטא את עמדתו בנושאים האלה, ייראה כמי שלא רוצה לטבול במציאות היומיומית הקשה שישראל אף היא נקלעה אליה.
אחרי הכלכלה, התעסוקה והנושא הרגיש של שמירת זכויות הפנסיה והשבה בשלבים של כספי קופות הגמל, נצטרך גם לטפל בנושא הרגיש השני, והוא מערכת החינוך המידרדרת בשנים האחרונות משפל לשפל ובצידה הטיפול בסוגיות הבטחוניות והמדיניות.
מי שימצא לנכון להתחיל בקמפיין באמירות של נקודות פתיחה למשא ומתן עם אסד, ובצידם פתרונות לנושאים פחות מרכזיים בעיות חברה, פערים חברתיים, הטירוף בכבישים, התמעטות קליטת העלייה- יישמע וייראה שפוי יותר ומחובר לקרקע המציאות.
זאת עוד לפני שדיברנו על המשבר הכלכלי ועלויות קמפיין הבחירות של המפלגות, השימוש באינטראקטיביות באינטרנט כחלק ממערך הפרסום, והשימוש ייעשה ללא ספק בצדדים השליליים של היריבים הפוליטיים.
קמפיין נכון שיקבל את מירב האהדה הציבורית, יהיה מבוסס על בחירת נושאים מאחדים ולא מפלגים ועל הדרך החדשה והפוליטיקה הנקייה שתוצג בפני ציבור הבוחרים. השימוש בציניות, לגלוג, הפחדה והתקפות אישיות לא יזכו את העושים במלאכה בנקודות כלשהן, שכן ברור הוא שהעם עייף מכל אלה וזה איננו מדרבן אותו ללכת בעקבות מנהיגים אלו.
*הכותב הינו יועץ פוליטי ויועץ תקשורת, מנהל קמפיינים במערכות בחירות, בעל משרד יחסי ציבור "תקשורת ועיתונות בע"מ "