יש מסיבה אומרים ההיא ההתחתנה

אני לא יודעת אם זה מסוג הדברים שנכנסים לקטגוריה של תרופות סבתא, אבל אפשר להגיד שדי ידוע ברבים שאחרי צריכת כמות מסויימת של אלכוהול מומלץ לשתות קפה, אם אפשר שיהיה שחור וחזק ובלי חלב כמובן כדי לא לעורר את רפלקס ההקאה, כן והרבה מים יחד עם כל התרכובת.

התמקמתי על ספתה של חברתי בערב יום שישי והתרסתי בה נמרצות כי אם היא לא מתארגנת תוך דקות ספורות אני נאלצת להודיע על פרישה מוקדמת וביטול תוכניות עקב שרידים בולטים של האנג אובר ממעלליי ליל אמש. השתדלתי מאד לעטות על פני פרצוף רציני שיוכיח כי איומיי הם לא סרק והיא, שקצת קצרה מלשמוע את תלונותיי הגיחה מדלת המטבח כשבידייה שתי כוסות צ'ייסר, הושיטה לי אחת וציוותה "תשתי את זה, שבת שלום קוקי", לא נשאר לי הרבה מקום לבירורים והתנגדויות ורק לאחר שהמשקה עבר בגרוני ותחושת חמימות התפשטה בבטני בין פרצוף חמוץ אחד למשניהו הצלחתי להשחיל "את מטורפת, מה זה היה!?" והיא השיבה בטון שלא היה מבייש כל אלכוהוליסט אנונימי מוצהר "זה יבטל לך את ההאנג אובר, אל תדאגי, זה בדיוק מה שאת צריכה, תיכף תראי איך את מתאוששת".

כמה דקות לאחר מכן כשהיינו מוכנות לצאת לדרך, או במילים אחרות היא סיימה להתלבש ואני הצלחתי להתאושש, יצאנו לכיוון יום ההולדת של חברינו היקר ארז, שהחליט השנה לחגוג את יום היוולדו במסיבת בית הכוללת הזמנה של בערך כל מי שירצה לבוא, הכונה היתה שתהיה הרבה שמחה וצהלה, הוא קרא לזה מינגלינג, מגוון של אנשים שחלקם מכירים וחלקם יכירו באותו הערב, מינגלינג אמר וקיבל.
המפגש היה אכן משמח, הגיעו הרבה אנשים שלא פגשנו שנים ושמחנו מאד לראותם, אך מה שקרה בפועל התחלק לשני מימדים, המימד הראשון היה שייך לחלק הדומיננטי של החוגגים, זוגות על זוגות של נשואים טריים וכאלה שעתידים להנשא בקרוב, ככה זה בגיל המתרכז סביב סוף העשרים-תחילת השלושים, מסתבר, יכולנו להמשיך ולהקשיב לשיחות סדר יום ארגון ותכנון החתונות התורניות אך העדפנו להצמד למימד השני, הנחנו שהוא יהיה יותר אפקטיבי בעבורנו.

הממד השני היה שייך לאלו שהגיעו בלי בן זוג ועסקו בין היתר בבחינת האחרים שהגיעו בלי בן זוג, התרכזנו באחת מפינות המקום לדון במצב השוק המקומי וסומנה מטרה לכיוון קבוצת עלמי חמד במתחם המרפסת. המכרז החל, הסתבר כי עינינו נחה על בחור אחד ספציפי והאופציה היחידה היתה לעשות פרד-זוג, אך מכיוון שחברתי לא גדלה במרכז הארץ הסתפקנו באבניירו-מספריים, אני ניצחתי.

ממבט ראשון הוא הסתמן כבעל נתונים חיצוניים דיי מבטיחים, כעבור כמה דקות של שיחת חולין והיכרות קלה הוא התברר כרופא כירורג, זה הצליח להרשים אותי בעיקר עקב חיבתי לסדרות בתי חולים ידועות, שם הרופאים תמיד צעירים ועם סקס אפיל בכמויות מכובדות, בדיעבד הוא היה נחמד אבל עם עודף ביטחון, הוא ציין כי הוא רווק אך באותה נשימה סיפר גם על האקסית ששילח לא מזמן, הוא נורא אוהב אותה, היא מאד מיוחדת ויש להם סקס נהדר, אבל זה לא מסתדר להם, יחסים מורכבים הוא אומר, ניסיתי לחשוב אם הניצחון באבניירו-מספריים היה משתלם נוכח הרצאת ה"אם אתה אוהב אותה אז לך איתה" שמצאתי את עצמי מעבירה לדוקטור, כמה דקות אחרי כן השארתי אותו להתייחד עם התובנות שהעלינו והמשכתי לכיוון אחר.

המסיבה הייתה בשיאה ואנשים המשיכו להגיע, בזמן שהענקתי הרצאה לדוקטור מצאה גם חברתי עלם חמודות משלה ופקדה יחד איתו את איזור הריקודים, היא נראתה דיי מרוצה למנת חלקה ודאגה לעדכן אותי תוך ריקוד כי מבחינתה היא מוכנה כבר עכשיו להיות אם לילדיו, הנחתי כי האלכוהול מדבר מפיה ושוב מצאנו עצמנו בעמדת הקפה במטבח דואגות להכניס את החברה לפרופורציות.

היא הספיקה להחליף איתו עוד כמה מילים לפני שהודעתי לה כי מבחינתי המסיבה מוצתה ואפשר לסגור את הערב, הם החליפו טלפונים ואני ניגשתי בינתיים לאסוף את חפצינו בדרך ליציאה.
התיק כבר על כתפי ואני מחפשת את בעל השמחה במטרה להפרד ממנו, באותם רגעים הגיע למסיבה עלם חמודות (מאד) שהגיע באיחור אופנתי (מדי), גם הוא עסק בחיפוש בעל השמחה וכך מצאנו עצמינו שנינו מחפשים את ארז, כמה דקות אחר כך הפסקנו לחפש, כיוונתי אותו לעמדת המשקאות וסימנתי לחברתי הצוהלת כי בינתיים נשארים, אמרו מינגלינג לא?

efratcoffee@walla.com