הכנסת הבאה: שלום לשלום

סוף סוף הסתיימו הליכי הפריימריז והורכבו הרשימות בכל המפלגות ומגיעה השעה לסכם אותם. אז מה היה לנו? הליך אלקטרוני כושל במפלגת העבודה ותיקונו הידני כעבור יומיים, הליך אלקטרוני כושל בליכוד ותיקונו במהלך לילה ארוך ומייגע עד גיבושה של הרשימה והקראתה עם שחר - רשימה אשר תיקון מיקומי המועמדים בה נמשך עד עצם היום הזה ואין יודע מה המיקום הסופי - אם דנון או טל ברודי, אם מיקי רצון או פייגלין ממוקמים במקומות ריאליים או לא.

היה הליך אלקטרוני מוצלח בקדימה והתגבשה שם הרשימה בחלוף שעתיים, תוך השלמה נקייה מטעויות וכמעט ללא דמויות חדשות. הושלמו גם תהליכי גיבוש הרשימות של המפלגות הבינוניות והקטנות, כמו הבית היהודי, שהחליפה את ההנהגה בן ליל, מרצ המתחדשת שהטמיעה לתוכה את ניצן הורוביץ ולהקתו, ישראל ביתנו שייבאה את עוזי לנדאו, אורלי לוי ודני איילון. הנה התפלגה לה יהדות התורה מאגודת ישראל, וגדעון רייכר הוצנח להצלת הגמלאים. בקיצור, בא לציון גואל ואפשר להתחיל את מערכת הבחירות.

המתבונן לעומק בשתי המועמדות לניצחון בבחירות הקרובות, יבחין בוודאי כי מדובר בשתי רשימות ליכודניקיות מובהקות: ליכוד א' בראשות נתניהו וליכוד ב' בראשות ציפי לבני. זולת דליה איציק וחיים רמון, אין זכר לאנשי מפלגת העבודה בקדימה עד למקום העשרים ושלושה כלומר: כ-65 ליכודניקים מתוך 120 נבחרי העם יאיישו את כסאות הח"כים בקדנציה הבאה. כזאת עוד לא הייתה.

מרשימה במיוחד רשימת קיצוני הימין המיועדת לכנסת הבאה: הליכוד כולו, מהראשון עד כמעט האחרון, בנוי על קיצוני ימין מרשימת המורדים לשעבר, על הפייגלינים ששולבו ברשימה ועל קיצוניים חדשים מן הרשימה הארצית ובמיוחד מהמחוזות. לא יהיה גבול לבעיות שהם ייצרו למנהיגם אם רק יעז להמשיך את המשא ומתן עם הסורים או עם הפלסטינים.

בוגרי הליכוד מקדימה הם אמנם ליכודניקים מתונים יותר, אולם איש מהם לא צמח בשמאל המדיני ואינו נושא טרף עלה זית בפיו. אם נוסיף על כל אלה את 12 קיצוני ש"ס הצפויים לחבוש כסאות, את 12 הלאומנים שיבואו לכנסת מסיעת ליברמן , את חמשת הדתיים לאומיים מגזרת הבית הלאומי ובנוסף עליהם את ששת נציגי יהדות התורה ואגודת ישראל אשר יבואו בשערי הכנסת, אנו מונים כ-95 ח"כים מתנגדי הסדרים מדיניים או הסכמי שלום כלשהם.

אשר על כן, מסתמנת לה כנסת סרבנית שלום , קיצונית-מדינית, שחבריה יתחרו זה בזה בסיסמאות הנאמנות לארץ ישראל ולצורך להרחיבה מן הפרת עד החידקל. לא יעזרו לנו לחצי האמריקאים ולא השתדלויות הקוורטט מאירופה, לא יעמדו לנו תהליכי השלום שראש הממשלה הנוכחי, אהוד אולמרט, מקדם בימים אלה בתורכיה ובשיחות עם הפלסטינים, כי לא יהיה עם מי לדבר בישראל.

וגם אם ביום מן הימין ירצה ביבי נתניהו או תרצה ציפי ליבני לקדם את תהליך השלום עם שכנינו, הם יוכלו לעסוק בכך רק בכנסי האקדמיה והעסקים בישראל בהרצליה ובקיסריה..
ואדוני ימשיך וייתן עוז לעמו ואלוהי ישראל ימשיך לברך את עמו בשלום. אבל פרט לכך, אפשר לומר שלום לשלום.


*חגי מירום הוא ח"כ לשעבר במפלגת העבודה