"בכירים", נמאסתם

מבלי להכריע בשאלה האם ריצ'רד נילסן צריך להמשיך לכהונה נוספת; ומבלי לחוות דעה על תפקידו של אחד העיתונים החשובים במעשה הנבלה שבו ידובר; אפילו מבלי להביע עמדה באשר לעובדת הפיכתו של דרור קשטן למועמד היחיד למשרה הנכספת, כאילו תמו מאמני הכדורגל בארץ ובעולם; ומבלי להטיל בקשטן חשד כי יש לו ולו חלק זעיר במעשה, ניסיון הפוטש במאמן הנבחרת, המתנהל מתחת לאפינו ממש, בין אם יצלח וגם אם לאו, הוא אחד המעשים המבישים והלא ספורטיביים בתולדות תרבות הספורט המבישה והלא ספורטיבית ממילא שלנו.

שיטות הפעולה וסגנונם של הקושרים מזכיר נסיון הפיכת קצינים ברפובליקת בננות כנגד המלך המכהן. הנחת היסוד של הקושרים היא כי הם מצויים בעמדת פתיחה נחותה מול הדיקטטורה השלטת (דון גברי) וכי ממילא דעתם לא תשמע, שלא לדבר על תקווה קלושה לשינוי דמוקרטי, ועל כן, בחרו בדרך הנואלת מכל – קשר למעשה בגידה, שסיומו בהחלפת המאמן הלאומי באחר (מן הסתם, המועדף עליהם).

שלב א' של התוכנית פשוט, אך בעל השפעה ארסית וממארת – הדלפת ידיעה (בעילום שם, באבו-אבוה בעילום שם) על מעשה נבלה מסוכן של המאמן המכהן. החטא המוסרי הנורא של נילסן – היוועצות בשחקנים במחצית המשחק, באשר להמשך שיתופו של דדי בן דיין. נניח לרגע בצד את השאלה עצמה – האם מדובר במעשה מתוקן או בעייתי לכל הפחות, בין אם מדובר בטמטמת חושים ובסימן לקריסת מערכות. העובדה המוסכמת על כולם היא כי חבורת המדליפים עשתה שימוש ציני במקרה זה, לא על מנת לטהר את האווירה בנבחרת או לשם סיפוק המציצנות הציבורית, אלא במטרה אחת וברורה – לפגוע במאמן הנבחרת. לכרסם בסמכותו, להציגו ככלי ריק ולשמוט את הקרקע תחת רגליו ערב ההכרעה על איוש המשרה.

שלב ב' של התוכנית – לאחר הניסיון לקעקע את מקצועיותו של האיש – מותנה בהצלחתו של זה הראשון. השלב כולל ציטוט של קבוצת המדליפים כ"שחקני נבחרת בכירים ומודאגים". העובדה שמדובר בשחקני נבחרת "בכירים", מצמצמת במקצת את רשימת החשודים, אולם מעניקה משנה תוקף לתביעתם (המוסרית והמקצוענית נטו), שהרי מדובר בשחקני נבחרת "בכירים". אותם "בכירים" שעל כתפיהם מונח עתיד הענף. אותם "בכירים" שבחרו להסתתר גם בפרשת נערות הליווי מאחורי הטייטל "שחקנים בכירים". ובכן, קבוצת "הבכירים" מודאגת. מודאגת ממה? מעתיד הכדורגל הישראלי? מסיכויי השתלבותנו בקמפיין של יורו 2004 בפורטוגל? רק אדם שזה לו המפגש הראשון עם הכדורגל הישראלי יביא אחת מהאפשרויות האלה ברצינות. התשובה פשוטה וצפויה – החלפתו של ריצ'רד נילסן באחר תשרת את האינטרסים האישיים של אותם "בכירים".

שלב ג' הוא ציון שם המאמן המועדף עליהם. במקרה הזה - דרור קשטן. שנית, מבלי להיכנס לסוגיית קשטן טוב או רע לנבחרת, האם תסכימו עמי כי מדובר בבחירה מחוכמת של "הבכירים"? מחוכמת, מכיוון שהיא מבוססת על הכרת הלך הרוח בהתאחדות לכדורגל ואצל ציבור האוהדים. מחוכמת, מכיוון שהיא מביאה בחשבון את שביעות רצונו של הדיקטטור (דון לוי) מסר נילסן ומהתבטאויותיו בנושא. (אם הדבר היה תלוי בו – כאילו שלמישהו מלבדו יש מילה בנושא – נילסן היה מוחתם לשנתיים נוספות) מחוכמת, מכיוון שהיא מכוונת לבטן הרכה של ההתאחדות, לנקודת המחלוקת בין הפטרון גברון לעושי דברו. מחוכמת, מכיוון שהכל יודעים כי דון גברון יחזור מדעתו רק במידה שישתכנע שהחלטה אחרת מסוכנת לו תדמיתית או ציבורית. מחוכמת, מכיוון שהיא מבוססת על הכרת נקודות התורפה במערכת. מחוכמת, מכיוון שהיא לא מותירה אחריה עקבות – הרי הכל רוצים את קשטן. בעיקר לאחר צ'לסי.

שלב ד' בתוכנית הוא השלב הנוכחי. המתנה איטית להתפשטות הרעל המבוססת על הבנה של המדיום התקשורתי (כולל זה בו מפרסם עבדכם טור זה) שאינו שבע סנסציות ושערוריות לעולם. הכרה של נפש הבהמה הקרויה "עיתונות ספורט" כי היא כבר תלעס את הנושא עד לזרא ותתדלק את האינטרסים הצרים של אותם "בכירים" בידיעות המשך ובכתבות תגובה לידיעות ההמשך, עד אשר כעבור מספר שבועות כבר יהיה מדובר ב"פרשת החילוף של בן דיין" ונילסן, מבלי משים, ייהפך לאשם במעשה אותו אפשר שכלל לא ביצע. מכל ערימת המילים תישאר רק התחושה הקשה כי לשחקני הנבחרת ("הבכירים") אין אמון במאמן ועוד לפני שהעונה תוציא את נשמתה, יחליט היו"ר המסוכסך עם עצמו ועם התקשורת, לשים קץ לסכסוך אחד לפחות – וייענה לתביעות "הציבור" למאמן ישראלי בימים קשים אלה, להחלפת נילסן ולהשבת הסדר והשקט על כנו. ולבכירים הייתה שמחה וצהלה.

נעלמת מעין היא, כמובן, זהותם של אותם "בכירים". הפרט העיתונאי העובדתי, החשוב ביותר הושמט מגוף הכתבה, מעשה יד רוחצת יד – הדלף לי ואפרגן לך בסיבוב. צריכה אם כן להישאל השאלה – מיהם אותם בכירים? מוכרח שיהיו שחקני הרכב. שהרי לא יעלה על הדעת "בכיר" שאינו פותח. (אלא אם כן מדובר בשחקנים בכירים בליגה "המודאגים מהמצב". אותו מצב בו הם אינם פותחים בהרכב, למרות בכירותם בליגה) והרי הכתבה ציינה במפורש "שחקנים בכירים בנבחרת".

אם כך נוציא את רשימת שחקני הספסל מהחשבון. נוציא גם את הצעירים, חסרי הניסיון או הללו שאינם בשום פנים ואופן יכולים להיחשב כבכירים: דודו אוואט, המחכה לדוידוביץ' שיחלים מהפציעה; דדי בן דיין, צעיר, צעיר, צעיר; עידן טל, מעולם לא זכה לכבוד המגיע לו, גם נדמה שאינו מוערך על ידי חבריו; אדורם קייסי, שייך למעמד הפועלים, לא יותר.נעבור לברקוביץ', אשר לפי המדווח הוא המקורב ביותר לנילסן מבין השחקנים וגם הבן המועדף על הדני. בוודאי שלא ירתום ידו למעשה המכוער.

זהו, כל היתר חשודים. ננסה, על מנת לצמצם את הרשימה, להוציא מחשבון שחקנים שאין להם כל סיבה לטינה על נילסן. עופר טלקר הפך למגן הימני הקבוע של הנבחרת בתקופת נילסן, לאחר הימים בהם כונה "מוביל ירקות", על ידי המאמן הקודם. בוודאי מאנשי שלומו של נילסן. אריק בנאדו, שחקן הרכב קבוע אצל נילסן, צנוע באופיו ונזהר מפוליטיקות. כדורגלן נטו. מי נשאר, אם כן?

בנין ונמני – זוג החברים החדש שגילה ידידות אמת מהי במכבי ת"א, "בכירים" של ממש בנבחרת. לבנין סיבות לנטור לנילסן, שמעולם לא ראה בו שחקן מפתח ואף העביר אותו כמה טקסים משפילים בתחילת כהונתו. נמני, איש סודו וחברו של בנין, משחק מחוץ לעמדה הטבעית שלו, אך אהוד ומוערך באופן כללי על ידי נילסן. נשאלת השאלה – מה להם ולקשטן? בנין לא שיחק מעולם תחת המאמן הזעפן ואילו נמני ידוע כאיש שלומו של אברהם גרנט דווקא, אויבו המושבע של אותו קשטן. קשה להאמין שנמני יחתור להבאת אויבו של חברו הטוב, רגע לפני שהוא חוצה את שנתו השלושים ומאבד את הסיכוי לאחד כוחות עם אברם. בנין בגדר בעל אינטרס קלוש, נמני, גם זה לא.

שמעון גרשון – שמעון גרשון תפס מקום של קבע בהרכב רק לאחרונה ונדמה כי הצליח לקנות לו מעמד של "בכיר" אמיתי. תעיד על כך בעיטת הפנדל במשחק והכותרות המחמיאות להן הוא זוכה לאחרונה מהעיתון של המדינה. למרות זאת, הוא עם הפנים למעלה ואצל כל מאמן שיגיע, מקומו בהרכב מובטח. לדעתי, נקי מחשד.

חברו לקבוצה, יוסי אבוקסיס אמנם מיעט לפתוח בקדנציה של נילסן, אך הוא בהחלט מוביל חברתי בנבחרת ועומדת לו ידידותו הטובה עם חיים רביבו בזכות להיקרא "בכיר". ההערכה המקצועית שרוכש לו קשטן לאורך שנים, לצד נטייתו המוזרה לבחוש בעניינים מקצועיים בקבוצה (פרשת גוטמן-מזרחי והחילוף המומלץ על ידי אבוקסיס מהעונה שעברה), לצד העיתונות המפרגנת לה הוא זוכה בעיתון של המדינה, לצד הבנתו כי מגמת רענון שורות הנבחרת עשויה להוציא אותו מחוץ לתוכניות העתידיות, בהחלט הופכת אותו למועמד העיקרי לאותה "בכירות" שבצידה הדלפה.

אולם מכיוון שמדובר ב"שחקנים בכירים" מוכרח לחפש לפחות חשוד נוסף. נותרנו עם חברו הטוב של אבוקסיס, חיים רביבו, שהמאבק בינו לבין ברקוביץ' על מעמד הבכורה בכדורגל הישראלי ארוך כמעט כאורך שנותיהם בנבחרת. רביבו, למרות היחס של כבוד שנילסן נוהג בו, אינו הבן המועדף. הבן המועדף הוא אחד, איל ברקוביץ. הוא גם זה שלבסוף הכריע – לפי המדליפים הבכירים – בסוגיית השארתו של בן דיין במשחק. אותו נילסן שנתן לברקוביץ את סרט הקפטן – על פני רביבו הממלכתי – לאחר יציאתו הקודמת של בנין מההרכב, בוודאי לא קנה לו תומך בדמותו של חיים רביבו. אותו רביבו, שהוא האימא והאבא של כל הבכירים בנבחרת, חובר לאבוקסיס בכפל אינטרסים: מצד אחד להעניש את נילסן על הפגיעה בכבודו של רביבו, ומהצד האחר לשמור על נרו של אבוקסיס בנבחרת דולק – באדיבות קשטן המחליף המיועד.

הסבירות כי בנין, שאינו ידוע ביחסיו הטובים עם ברקוביץ, יחבור לרביבו, סבירה. אבוקסיס נמצא שם ממילא, וקרוב לוודאי שהוא גם איש הקשר עם העיתונאים בארץ. עם זאת, גם אפשרות כי קומבינציות אחרות – נאמר, בנין ורביבו לבדם, או אבוקסיס ורביבו לבדם, כמו גם האפשרות כי אבוקסיס גייס את בנין – כולם בני אותו המחזור, לא רעה.

כמובן, כי כל ההערכות שנכתבו כאן מגוחכות כאותה טענה כאילו ריצ'ארד נילסן נועץ בשחקני הנבחרת במחצית – מכל המשחקים, בחר דווקא במשחק החשוב ביותר בקדנציה שלו, לשאול לדעתם במחצית? ואולי כלל מדובר בעניין שבשגרה, אשר רק הפעם הוסט כנגדו של נילסן, על מנת לפגוע בו? על כל פנים, מובן כי איש מהשחקנים שהוזכרו בכתבה לא הדליף ואינו קושר כנגד נילסן – שאחרת היה יוצא גלוי פנים אל מול פני האומה ועיתונאי הספורט הביתי שלו ומתוודה על חטאו של נילסן ועל העדפתו לקשטן.

ברור כי אותם "בכירים" בנבחרת ימצאו את המקום להשמיע את דעתם בצורה מכובדת וספורטיבית, או לחלופין יסתמו את הפה ויקבלו עליהם את הכרעת ההתאחדות, או לחלופין יפרשו מנבחרתו של נילסן שכן אינם בוטחים באיש ובדרכו המקצועית. לא יעלה על הדעת כי ישחקו משחק כה מכוער ולא הוגן, תוך עשיית שימוש בעיתון מוביל בישראל, ותוך פגיעה בשמו הטוב ובמקור פרנסתו של האדם שאחרי הכל – עיקר פשעו היה ניסיונו לקדמם לעבר משחקי המונדיאל.

עצתי לנילסן: חקור בעניין ואל תרפה עד שתמצא את השטינקרים. יהיו אשר יהיו – מקומם אינו בנבחרת ישראל, לא זו של נילסן ולא זו של קשטן. לא תעזורנה כאן תרומות לווראייטי והתייעצויות עם עו"ד דן חי. על "הבכירים" לחפש נבחרת לאומית אחרת לשחק בה, בין אם יאמנה נילסן ובין אם קשטן. יידע כל אחד משניהם – כי יש לו חבורה של צפעונים ציניים, אינטרסנטים ואכזריים הפועלים לפי שיקול טובתם בלבד. יידע נילסן כי עימם אין לצאת למערכה. ויידע קשטן כי מי שעשה כך לנילסן, בבוא השעה יעשה גם לו את אותו התרגיל בדיוק.

1. ברקוביץ לפחות אומר את כל מה שיש לו בפרצוף או בספר, גם אם הוא מגלומן ומלא מעצמו.

2. קולו של גברי עדיין לא נשמע בפרשה. איפה וועדת הקוד האתי של פרופ' יער כשבאמת צריכים אותה?