וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עיוורון הורי

אורנה סוסק

17.12.2008 / 9:05

פעם, טישרטים עם כיתובים היו נחלת האקטיביסטים. היום אורנה סוסק רואה ילדות בנות חמש עם כיתובים מטרידים

עוד לפני שכל רשת בגדים זולה היתה משווקת טישרטים, היו להם משמעות. ז'אנר החולצות עם כיתובים התפתח בעקבות קבוצות חברתיות פעילות שנשאו מסר, שהיתה להם אג'נדה ברורה ונחרצת, שרצו לצעוק. הם פשוט לקחו טוש עבה ומירקרו את זה על החולצה שלהם, בגדול. היה להם חשוב שלא יוקם כור גרעיני ליד הבית שלהם, או שיהיה שלום או שישחררו את החבר שלהם מהכלא או שלא יסגרו להם את המפעל או שיפסיקו לצוד ליויתנים. אנשים במצבים כאלה הם מלאי להט וחיוניות. ההופעה שלהם מרשימה אותנו כי יש להם מה להגיד.

לאחרונה הייתי במסיבת בת מצווה שכלת השמחה בה לבשה חולצה עם כיתוב גדול: seduction , וזאת דוגמה אחת מיני רבות. לא שיש לי משהו נגד בחורות שעושות מה שהן רוצות (לא בגיל 12 כמובן), אבל מה שהיה מצוייר על החולצה והאופן שבו היא מתבטאת גורם לי להאמין שהדברים שהיא רוצה עלולים להיות תמוהים ומפוקפקים, ובעיקר, שונים בתכלית ממעשיה של הילדה הטובה והמתוקה שלבשה אותה.

העיקר שזה באנגלית

מה שקורה היום באופנה הוא נסיון רופס, מדולדל ובלתי מודע לעצמו, לגרד איזה פרור מהתעוזה והברק שלהם. לנסות להראות כמוהם, אבל רק מבחוץ, רק על ידי העתקה מכאנית ונטולת משמעות של הצורה החיצונית: מילים, אוירה אנרכיסטית ומאולתרת לכאורה. הרבה פעמים בסגנון גרפי עמוס, מטושטש, אחד על השני, מלווה כל מיני סמלים לא ברורים, בר-קודים למיניהם וכדומה. לפעמים, כמו במעיין היתפלקות אגבית חיננית, כתוב שם במקרה משהו פלרטטני מתגרה על חולצת ילדות, נו, מה זה כבר משנה. שכנתי, שעובדת בפעוטון, סיפרה, מזועזעת, על סרט אלסטי שהקיף את גולגלתה של ילדה בת שנתיים בכיתוב החוזר: "
"sexy…sexy…sexy…

לרוב, הכתובות על בגדי הילדים (והמבוגרים) לא עד כדי כך מקוממות, אלא, פשוט, סתמיות. מילים קרועות, מרחפות בחלל נטול משמעות, קשורות אולי איכשהו לספורט או לא קשורות לשום דבר. וכידוע, אין ואקום בחברה, מקום ריק הוא במה פוטנציאלית לכל מני כוחות אפלים ואנשים חולים בראש, כמו מקבלי ההחלטות של יצרני הביגוד. אם קטלוגים פורנוגרפיים זה מוכר, אז למה לא מסרים פדופיליים? ותמיד, באנגלית. כי אנגלית זה לא מפה, לא באמת, מישהו מארץ אחרת כתב את זה.

אבל למה? מה פשר התופעה התמוהה הזו ומדוע אני טורחת עליה? הרי לא סביר שמישהו יאנוס ילדה בגלל מה שכתוב לה על החולצה. מדוע ילדים ומבוגרים נמשכים לסוג כזה של אופנה וצורכים אותו בהתלהבות עיוורת כזאת? לא טורחים לברר מה הם נושאים ממש על עצמם כאילו היו לוח מודעות חי שאינו מקבל שכר. כך נראים לי הפראיירים שנושאים על עצמם בהתנדבות את הכתובת הענקית ""TNT, למשל.

אבל למילים יש הרבה משמעות. שמעתי את אובמה אומר את זה באחד מנאומי הבחירות שלו והוא צודק. ואם נעשינו עד כדי כך אדישים למילים שאנחנו מסוגלים לקנות לילדה שלנו חולצה שכתוב עליה "מכונת מין" ולא לשים לב אפילו, אולי כאן חצינו איזה גבול וכדאי שנתעורר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully