יש ספרד אחרת

משלחת אנשי חינוך, בהם מנהלי מחלקות חינוך בעיריות ומנהלי בתי ספר, חזרה בסוף השבוע מסיור בן שבוע ימים בספרד. מטרת הסיור היתה לתור אחר מקורות יהודים בספרד של שנות האלפיים, כחמש מאות שנים לאחר גירוש היהודים מהמדינה ב-1492 ולבחון את האפשרות לארגן משלחות תלמידים למדינה.

ביוזמת משרדי החוץ הספרדי והישראלי הוקם לפני שנה וחצי "בית ישראל-ספרד". "אנחנו מוסד ציבורי ספרדי שנועד לקדם את היחסים בין שתי המדינות, ובין קהילות היהודים בעולם בכלל", סיפרו נציגי הבית לחברי המשלחת, "יש לנו מסורת עשירה שאנו מאמינים שיהיה נהדר אם אפשר יהיה להביא אותה לתלמידים הישראליים, ובד בבד לפתוח את עולמם של הספרדים לעולם היהודי, לא רק ההיסטורי אלא גם לזמן המקומי".

הרושם שקיבלו חברי המשלחת בפגישות שערכו עם קולגות מקומיים, אנשי חינוך וממשל גם הם, היה שבספרד ישנה התעניינות הולכת וגוברת ביהודים. התרשמותם היתה, שכחלק מתהליך של אימוץ נקודת מבט ביקורתית על ההיסטוריה, הספרדים גם מכירים במקומה של התרבות היהודית-ספרדית בהיסטוריה שלהם. "התפרקות משטרו של פרנקו בשנות ה-70 אפשרה הסתכלות רחבה יותר על המימד ההיסטורי", נאמר להם, אך עם זאת המרחק בין גילוי ההיסטוריה היהודית לבין תמיכה או חיבוק לישראל עוד גדול. החברה הספרדית עוד צריכה לעבור כברת דרך ארוכה, אמרו אנשי חינוך, לפני שבאמת אפשר יהיה לקרב בין שני העמים.

ירחון אמריקאי לגנטיקה אנושית פרסם לפני מספר חודשים מחקר, המצביע על כך שאחד מכל חמישה גברים ספרדים ופורטוגלים הוא ממוצא יהודי. על רקע העניין הכללי ההולך וגובר ביהדות ספרד ובשורשיהם של הישראלים השזורים בה, ועל רקע הטענות לגבי התמסחרות טיולי בתי הספר לפולין והתנהגות התלמידים שם, החליטה לאה נצר, לשעבר מנהלת במחלקות החינוך והשיווק בבית התפוצות וכיום מנהלת מחלקת טיולי "שורשים שבילים" בחברה הגיאוגרפית, לבדוק את האפשרות של טיולי תלמידים לספרד.

"חשוב מאין כמותו שהנוער בישראל ידע כי הייתה באירופה גם תקופה נפלאה בה חיו יהודים, נוצרים ומוסלמים יחדיו בהרמוניה" היא מספרת לוואלה! חדשות, "זהו חלק בעברנו שאסור לפסוח עליו". לאחר שאנשי חינוך רבים ברחבי הארץ אליהם פנתה נצר החלו להביע בו התעניינות, החל הרעיון לקרום עור וגידים לפני מספר חודשים.

"המשמעות העיקרית בקיום סיורים כגון אלה היא העמקת הקשר של התלמידים וזהותם עם עם ישראל וארץ ישראל" אומר חזי סחייק, חבר המשלחת ומפקח במחוז מרכז של משרד החינוך, "אנחנו מאז ומעולם חיים על הציר של גלות וגאולה. הוריי, למשל, חיו את הגלות וגם זכו להיות הדור שהגיע לחיות בארץ. אך התלמידים שלנו הם ילידי הארץ, כל הסוגיה הזו של לחיות בגלות, היא מאוד זרה להם לשמחתם ולשמחתנו. לכן סיור כזה יכול לאפשר לגעת, לחוש ולטעום את המשמעות של לחיות בגלות, ואני מאמין שהוא עשוי להשפיע על הקשר לישראל".

בתקופת תור הזהב שקדמה לגירוש ספרד ושנפרשה על פני כ- 150 שנים (המאות ה-12 וה-13), חיו היהודים בספרד בהרמוניה עם הנוצרים והמוסלמים. על קרקע פורייה זו צמחו רבים מגדולי התרבות היהודית כמו הרמב"ם, רבי יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול, שמואל הנגיד, דון יצחק אברבאנל, חסדאי אבן שפרוט ומשה דה לאון (שלו מיוחס ספר הזוהר). רבים מהם נשאו בתפקידים בכירים בממשל, עסקו בשירה, ברפואה ובפילוסופיה יהודית, אך הנוער הישראלי מכיר אותם רק כשמות של רחובות, בלי להכיר את פועלם. אותה תרבות יהודית עשירה וענפה, הסיפורים על אודותיה, גם לפני תקופת האינקוויזיציה, הם רק חלק מהידע שלדעת נצר וחברי המשלחת יש להנחיל לתלמידים.

המחסום הכלכלי הוא אחד החסמים העיקריים בדרך למימוש הרעיון. בימים אלו מנסים הוגי התוכנית למצוא מימון למשלחות, כשהקמת קרן מלגות היא אופציה אחת, ועל הפרק נמצאת גם בקשת עזרה ממשרדי החוץ והחינוך. חלק מחברי המשלחת טענו, שבשלב הראשון יש להשאיר את הסיורים האלה בגדר רשות לתלמידים שידם משגת, אך חברים אחרים התנגדו לרעיון הזה.
"תקציב הינו תוצר של הגדרה של סדר עדיפויות, ההתחלה צריכה להיות מהמטרה", אמרה קארן טל, מנהלת קמפוס בית הספר ביאליק רוגוזין בתל אביב וחברת המשלחת.

"בעיני הנושא חשוב מאין כמותו ועל כן הוא יכול לקבל קדימות ויכולים להימצא לו התקציבים. יש כאן כר נרחב לשיתוף פעולה בהיבט התקציבי. אני קוראת לשותפות של משרד החוץ, משרד החינוך הרשויות המקומיות ועוד. וככלל אם הדבר יוגדר כיעד ויתרכזו בו בעלי העניין, אזי אפשר יהיה לרתום גם את יהדות התפוצות. המטרה העיקרית שצריכה להיות היא שהמקום היחסי של השתתפות ההורים בהוצאה על סיור שכזה יקטן לאין שיעור. מה שבטוח, אסור שסיור כזה יישאר נישתי לעשירים בלבד".

"אני רואה פתיחות בינלאומית שבאה להושיט יד למדינה היהודית בישראל", אמר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי וחבר המשלחת, "ומבחינתנו זה מאוד חשוב. בימים אלו נפתח בפנינו ציר משופע בתוכן, אך יש לפנינו עוד עניינים ארגוניים רבים להסדיר ואסור לשכוח זאת".

בצד האופטימיות של חברי המשלחת והפתיחות והנכונות של המארחים, אי אפשר להתעלם מגילויי אנטישמיות בספרד גם כיום. כך, למשל, בעת האחרונה נרשמו כמה דיווחים של יהודים שרצו לרכוש דירה בטולדו ונענו בשלילה, רק בגלל שהם יהודים. באותה טולדו, אגב, חיו במאה ה-15 כ-10,000 יהודים, שהיוו 25% מאוכלוסיית העיר.

בימים אלה שוקלים במשרד החינוך לאשר פדגוגית את הסיור, ובד בבד מתארגנת באופן עצמאי קבוצה של אנשי חינוך בכירים, במאמץ לגבש תוכנית סיור כך שתקרוץ למגוון רחב של תלמידים. "דברים גדולים מתחילים תמיד בצעדים קטנים. אני מתרשם שיש כאן רצון טוב לקבל אותנו וסיכוי אמיתי לחילופי נוער או לקיום משלחות שכאלו, אך דרך ארוכה עוד לפנינו", סיכם קמינסקי.

* הכתבת היתה אורחת המשלחת בספרד