רוב – אבל מיעוט

עובדה: נשים מהוות רוב במדינת ישראל. עובדה נוספת: כמעט בכל תחום הן מופלות לרעה. סדרת הכתבות הבאה, שתתפרסם במשך השבוע, תנסה להסביר איך קורה שדווקא הרוב מופלה, ולמה. אחת הסיבות היא התפקיד הגדול יותר של האשה במשק הבית, שכמעט נלקח כמובן מאליו. הסדרה מבוססת על החוברת "נשים בישראל" - דו"ח שדולת הנשים בישראל / המרכז למידע ולחקר מדיניות, ריכוז נתונים ומידע 1999-2000.

הקלישאה לפיה נשים הן המין החלש מתפוגגת כנפיחה של עקר בית כשבוחנים את התפלגות הגברים והנשים על פי קטגוריות הגילאים השונות. בעוד שמבחינה מספרית נולדים יותר גברים, הרי שתוחלת החיים שלהם נמוכה בכשלוש שנים מזו של נשים: 73.4 שנים מול 70.1 בכלל האוכלוסיה. לתוחלת החיים הקצרה יותר של הגברים אחראיות לא רק מלחמות ישראל. היא קשורה גם לגורמים ביולוגיים וגם לאורח החיים השונה.

ככל שעולים בגיל, כך מורגש הפער המספרי היחסי בין נשים ובין גברים באוכלוסיה. על כל עשר נשים מעל גיל 60 יש בערך שבעה גברים בקרב האוכלוסיות היהודיות והנוצריות בארץ. הפער מצטמצם בקרב הערבים (10:9), ואצל המוסלמים היחס הוא שוויוני – הם, פשוט אינם מאריכים ימים באופן יחסי. מעניין לגלות כי תוחלת החיים הנמוכה של גברים בישראל היא דווקא מהגבוהות בעולם. לעומת זאת תוחלת החיים של הנשים קרובה לממוצע. הסיבות, ככל הנראה, נעוצות בהקצאה לא שוויונית של משאבי בריאות.

ממוצע הילדים בישראל הוא 2.88 ילדים לאשה, וגם זו תופעה יחודית בהשוואה למדינות אחרות. בעשורים האחרונים ניכרת מגמה עולמית של צמצום ניכר בילודה ביחס ישיר לעליה ברמת החיים וההשכלה. בישראל, בעיקר בקרב הנשים היהודיות, קיים דמיון במצבן של נשים במדדי ההשכלה וההשתתפות בכוח העבודה ביחס למדינות מערביות אחרות – פרט לנושא הילודה. בתחום זה עדיין מספר הילדים בישראל גבוה יחסית. הסבר אפשרי הוא שהילודה משקפת ערכים לאומיים ומסורתיים, ונורמות המקדשות את מרכזיות המשפחה, המציבות במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהן את מספר הילדים.

החל משנות ה-70 החל להסתמן תהליך של ירידה בשיעור הנישואין ועליה בשיעור הגירושין. למרות המגמה הברורה, שיעור הגירושין בארץ עדיין נמוך יחסית לחברות מערביות אחרות, ותואם את התיאור של החברה הישראלית כחברה מסורתית ומשפחתית. למרות הקידמה, כביכול, שמבטא שיעור גירושין גבוה, יש לציין כי הוא דווקא מעמיק את הפער בין נשים ובין גברים, משום שנשים סובלות מקשיי פרנסה ושכר נמוך יותר, ועל כן שיעור גבוה יחסית של נשים חד הוריות נמצאות מתחת לקו העוני.

גם גיל הנישואין של רווקות בישראל נמצא בקו עליה מאז שנות החמישים. בממוצע הוא עולה בכשנה אחת לעשור, ועומד כרגע על 24.1 שנים. גם שיעור הלידות לנשים רווקות נמצא בקו עליה במשך שלושת העשורים האחרונים, ובולט במיוחד ברווקות בנות השלושים פלוס. ב-98' היוו לידות אלה כ-2.5 אחוז מכלל הלידות בישראל, ומנו 2,179 לידות. זהו עדיין שיעור נמוך ביותר ביחס לממוצע בעולם המערבי.

המשפחות החד הוריות מנו בשנת 1999 כ-125 אלף. ברובן המכריע (87 אחוז) ההורה הוא האשה. 55 אחוז מהמשפחות הללו נוצרו כתוצאה מגירושין, ואילו 9 אחוז מההורים במשפחות אלו הם רווקים – ברוב המוחלט של המקרים רווקות.

מחר: "גבר שווה אשה ושליש".