פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל השפכים זורמים אל הנחל

      חופי עכו ופלמחים סגורים לרחצה עקב זיהום כבד של הנחלים המובילים אליהם. עמותת 'צלול' פנתה לראשי הערים יבנה וכרמיאל על מנת לשים סוף להאשמות ההדדיות ולמצוא פתרון לשפכים הרבים המוזרמים לנחלים

      בנחל שורק, אחד הנחלים הארוכים בישראל, קיימים גורמי זיהום רבים המאיימים על הליך שיקומו. הוא דורג רביעי בדו"ח הנחלים המזוהמים ביותר שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב-2007. בין גורמי הזיהום המשמעותיים לנחל ניתן למנות את קולחי מט"ש (מכון טיהור שפכים) ירושלים המערבי, שפכי המועצה המקומית גבעת זאב והחמור מכולם- שפכי מט"ש עיריית יבנה אשר הזרימה לנחל בניגוד לחוק ורק לאחרונה קיבלה צו הרשאה מטעם רשות המים על אף רמות הזיהום הגבוהות.

      לאחרונה פרסם משרד הבריאות הודעה המזהירה את הציבור מפני רחצה בחופי פלמחים, עקב תקלה חמורה במכון טיהור השפכים העירוני של עריית יבנה, בגללה הוזרמו לנחל שורק מי ביוב ושפכים תעשייתיים בכמות רבה, שאף צבעה את הנחל באדום.

      השבוע פנתה עמותת 'צלול' לראש העיר יבנה- מר צבי גוב ארי, במכתב דחוף בו הוא מתייחס להזרמות השפכים העירוניים והתעשייתיים הבלתי פוסקות, הנמצאים באחריות עיריית יבנה, לנחל שורק. במכתבו ציין כי עמותת 'צלול' פנתה לראש העיר בנושא זה כבר אשתקד (27.08.07) ואף נפגשה עימו בהמשך, כאשר פגישה זו הסתיימה בהצגת שני צעדים מרכזיים מצידו של ראש העיר: שדרוג מכון מט"ש ביבנה ויישום חוזה שנחתם בין עיריית יבנה לישובי הסביבה, לפיו קולחי העיר יבנה יפונו לצורכי השקיה. לטענת "צלול", במהלך סיורים שערכה העמותה במהלך 2008 באזור נחל שורק, מצאה כי ההזרמות לנחל עדיין נמשכות באין מפריע.

      את מכתבו סיים רכז עמותת 'צלול' בסדרת שאלות מהותיות המופנות כלפי ראש העיר והדורשות הבהרה, כגון: מדוע ממשיכה עיריית יבנה להזרים שפכים גולמיים, בניגוד לדין, תוך פגיעה חמורה בנחל שורק; כיצד יתכן שעיריית יבנה מתירה למפעלים הממוקמים בתחומה להזרים שפכיהם לנחל ללא כל הליך של טיפול ראשוני וכיצד מתכוונת עיריית יבנה להתמודד עם רשימת הליקויים החמורים.

      עיריית יבנה מסרה לוואלה! ירוק בתגובה כי "אנו דוחים את הטענה כאילו העירייה מתירה למפעלים הממוקמים בתחומה להזרים שפכיהם לנחל. הן המפעלים המזרימים ביוב תעשייתי והן הביוב העירוני נמצאים תחת פיקוח ומעקב, בשיתוף איגוד ערים לאיכות הסביבה. תוצאות בדיקת איכות הקולחין המופקים במכון טיהור השפכים בשנת 2008 מצביעה על איכות טובה. העירייה עורכת בדיקות תקופתיות קפדניות לבדיקת איכות שפכי התעשייה ואף מבצעת אכיפה בנושא".

      עוד נמסר כי "העירייה פועלת ותמשיך לפעול על מנת לוודא כי מפעלי תעשיה לא יזרימו שפכים שאינם עומדים בדרישות התקן. בימים אלה נמצא המט"ש העירוני בתהליכי שידרוג ובתום התהליך ישמשו קולחי העיר לצרכי השקייה".

      גם בכרמיאל משהו מסריח

      מכתבו של עו"ד ברייננברג מצטרף למאבק נוסף שמנהל עמותת "צלול" נגד עירייה אחרת- עיריית כרמיאל. בחודש מאי 2008 ערב פתיחת עונת הרחצה, שוב התבשרו תושבי עכו והצפון, כי משרד הבריאות המליץ זו השנה השנייה ברציפות, שלא להתיר את פתיחת חופי הים בעיר עכו לרחצה בשל זיהום חמור שהתגלה במי הים. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מקור זיהום חופי עכו נעוץ בשפכי מכון טיהור השפכים של איגוד הערים לביוב כרמיאל, שהזרים לנחל חילזון שפכים בניגוד לחוק וללא צו הרשאה.

      בזמנו פנתה עמותת "צלול" פנתה לראש העיר כרמיאל ויו"ר המרכז לשלטון המקומי - מר עדי אלדר, שבידיו השליטה האפקטיבית באיגוד הערים, ולסגנו - מר אלכס פלד, המשמש כיו"ר האיגוד בדרישה שיפעלו להפסקת הזרמות השפכים. לאחר שלא חלה התקדמות בנושא הוגשה ביוני השנה כנגד השניים תלונה במשטרה בגין עבירה על חוק המים, כאשר במקביל פורסמו העובדות החמורות בקרב תושבי העיר כרמיאל.

      בתחילת אוקטובר פנה ראש העיר כרמיאל לעמותת "צלול" בבקשה לשתף עימו פעולה בחזית מאוחדת מול הגופים הממשלתיים השונים. דבר לא נעשה בפועל, ולאחרונה הודיע שר התשתיות בנימין בן אליעזר כי עיריית כרמיאל היא האשמה בעיכוב הקמת צינור מעקף בין איגוד ערים לביוב כרמיאל לבין מכון טיהור השפכים בעכו. בעקבות זאת נשלח עוד מכתב מעמותת צלול למר עדי אלדד, בדרישה לפעול במסגרת שליטתו באיגוד ערים לביוב כרמיאל ולספק את הפיתרון הנדרש לבעיית הזרמת שפכי מכון טיהור השפכים של כרמיאל לחופי עכו.

      בתגובה נמסר מעיריית כרמיאל כי "בהחלטה שרירותית , חד צדדית שאינה תואמת את יכולות המכון, החליטה ממשלת ישראל, לצרף למכון שלושה יישובים גדולים: דיר חנא, ערבה וסכנין. מכון הטיהור נבנה ביכולת קיבולת מוגבלת ואינו מסוגל להכיל את התוספת.

      מדינת ישראל מכירה בצורך להגדיל את המכון במודול נוסף שעלותו כ- 40 מליון ש"ח, אך אינה מקצה לכך את המשאבים הנדרשים. למותר לציין ששלושת היישובים שנוספו לאיגוד, לא רק שלא היו שותפים בעלויות הקמתו- בעלות של 90 מליון ש"ח מכספי הרשויות והתושבים, הם גם אינם משתתפים בעלות השוטפת של אחזקת המכון.

      לנוכח מצב אבסורדי זה, דווקא רשויות שפועלות כנדרש, הן אלה שבתחומן מאושרת הגלשת ביוב, כפועל יוצא של מעשי חלם של הממשלה. לנוכח מצב חמור זה, לפני מספר חודשים יזם ראש העיר עדי אלדר פגישה בין כל השרים והגופים הקשורים בנושא. ביום רביעי האחרון (3.12.08) התקיימה פגישה אצל מנהל מינהל תשתיות ביוב, אשר מונה ע"י שר התשתיות לטפל בבעיה עד לפתרונה. בשבוע הבא תתקיים ישיבה של צוות מצומצם המורכב מנציגי משרדי התשתיות והאוצר לקבל החלטה , הן על פתרון הקבע , הן על פתרון הביניים. אנחנו מצטרפים לקריאה של עמותת צלול ,לממשלה לבצע מיידית את צינור המעקף".