העימותים המכוערים בין משרד האוצר לבין משרד ראש הממשלה, אליהם נחשפנו בשבועות האחרונים, הם עוד אחד מסימני החולשה של השלטון וההנהגה בישראל, במתכונתם כיום. חולשת הדעת, היעדר החזון וקוצר הראייה, שבים וצצים בתהליך קבלת ההחלטות במדינה בכל תחומי הממשל. כך בתחום המדיני-הביטחוני, בו ממשיכה הממשלה לשחוק בעקביות את כושר ההרתעה הלאומי, כך בתחום הפוליטי, בו הצהרות על "פוליטיקה אחרת" מתחלפות במציאות של העסקנות הישנה והמוכרת, וכך גם בתחום הכלכלי, בו המשק כולו נגרר למיתון עמוק בשל היעדר אמירה ברורה וערכית, המגובה ביכולת ביצוע.
במהלך השבועות האחרונים, בהם גלש המשבר הפיננסי בארה"ב לתחום הריאלי והגיע לישראל, נראה כי ספינת הכלכלה הישראלית נעה מכוח האינרציה ורק יציבותה של המערכת הבנקאית המקומית וחוסנו של המשק מונעים מהמשבר להתפרץ במלוא חריפותו גם כאן. חלפו מספר שבועות עד שמשרד האוצר התעשת וגיבש תוכנית כלכלית, אולם זו נעשתה תוך הפרחת "בלוני ניסוי" בתקשורת ובפורומים שונים, באופן סותר ובלתי אחיד ותוך התנהלות המזכירה שוק עממי ולא משרד ממשלתי. יתר על כן, ריבוי התוכניות, אשר לא נידונו בפורום המקצועי הרלבנטי האחראי על אישור ויישום התוכניות, קרי וועדת הכספים של הכנסת, רק זרעו פאניקה בקרב הציבור ולא תרמו לייצוב המשק.
בשעה זו, מוטב היה לו המערכת הפוליטית תכבוש את יצרה ותעדיף את טובתו של המשק על פני התנגחויות ואינטרסים מפלגתיים. אולם לא כך הדבר, ובשבוע האחרון היינו עדים להפיכת אזרחי המדינה לבני הערובה בידי הפריימריז במפלגות קדימה והעבודה, כאשר מנע יו"ר ועדת הכספים את אישור צעדי החירום שהביאו אנשי האוצר לוועדה משיקולים פוליטיים צרים והמלחמות הפנימיות בין ראש הממשלה ולבין שר האוצר מוסיפות להתנהל על גבו של הציבור.
המשבר הריאלי כבר פגע במשק ומתבטא, בין היתר בגלי הפיטורים ו"מחנק האשראי", במיוחד בעסקים הקטנים ובינוניים. עסקים אלה, בשעת משבר, הופכים לפגיעים שבעתיים ובעוד יש נטייה להתמקד בפתרונות מאקו כלכליים, הדורשים הסטות תקציביות בהיקפים גדולים, עסקים קטנים ובינוניים אינם דורשים אלא שינוי סדר עדיפויות והשקעת משאבים מוגבלים. מכיוון שהעסקים האלה מהווים את השדרה המרכזית של המשק הישראלי 99.3% מכלל העסקים בישראל משתייכים למגזר זה, יש לנקוט ברפורמה מיידית שתקל על עוצמת המשבר ותמנע את החרפתו.
הפתרון: רשת ביטחון לבני 60 ומעלה ויישום פרויקטים
"מחנק האשראי", דהיינו חוסר יכולתה של המערכת הפיננסית לספק לחברות אשראי הנדרש על מנת למחזר את חובותיהם, הוא בר-פתרון. לשם כך, יש להפוך את תנאי ההלוואות בקרן הסיוע הממשלתית לעסקים הקטנים ובינוניים לכדאיים ולהגדיל את הקרן באופן מיידי למיליארד שקלים, שימונף על ידי הבנקים המסחריים לכדי 5 מיליארד שקלים. במסגרת שיפור כדאיות הלוואות יש להוריד את הריבית, להגדיל את ערבות המדינה ל-85%, לקצר ולבטל את הבירוקרטיה הנדרשת לקבלת ההלוואה ולהאריך את תקופת ההחזר. צעדים אלה ייתנו פתרון מיידי למאות אלפי אזרחים.
באשר לרשת הביטחון המדוברת, הרי שהנפגעים הישירים והמיידים מהמשבר צריכים לקבל סעד מיידי ועל משרד האוצר לפרוס רשת ביטחון לחוסכים מעל גיל 60, שתבטיח שמירה על ערכם של החסכונות למי שימשוך את כספו בעוד 5 שנים, בסמוך לפרישה. כמו כן, חייבים לכלול ברשת הביטחון את אלה שהגיעו לגיל הפרישה וחסכונותיהם איבדו מערכם, זאת על ידי השלמת ההפרש בקצבת הזקנה. יש לקיים דיון מקצועי ומעמיק לגבי הפתרונות המערכתיים לקבוצות האחרות שכן פריסת רשת הביטחון הרחבה משמעותה הכבדה גדולה על התקציב המדינה והגדלת הגירעון שמנוגדת להיגיון הכלכלי ואינה תתרום למצב שוק ההון אלא תחמירו.
לצד אלה, יש לתת למשק הישראלי "זריקת עידוד", באמצעות הוצאה אל הפועל של כל הפרויקטים התשתיתיים הזמינים: קו הרכבת המהיר מודיעין-ירושלים, הרחבת שדה התעופה באילת, הקמת תחנה סולארית בנגב, יישום פרויקטים להתפלת מים, יישום תוכניות תחבורה ועוד. הוצאת הפרויקטים אלו תקרב את הפריפריה למרכז, תקטין את העוני בפריפריה ותייצר אלפי מקומות עבודה. צריך לדרוש מכל משרד ממשלתי, דוגמת משרד המשפטים, הבריאות והחינוך, ליישם פרויקטים זמינים דוגמת אלה לאלתר. מדובר בהוצאות תקציביות גדולות שתתפרסנה על מספר שנים, אולם הן יעניקו תוצאות מיידיות. מעבר להשקעות בתשתיות, יש להגדיל באופן מיידי את המענקים למפעלים המקומיים בפריפריה, באמצעות מרכז השקעות ולהגדיל את תקציב המו"פ במדען הראשי של משרד התמ"ת. העצמת הצריכה הפרטית במשק יכול לקבל עידוד מהמשך הורדת מס ההכנסה והקטנת מסי החברות.
נכון כי הבחירות מהוות נטל נוסף על המשק המסתכם במאות מיליוני שקלים, אולם יש לזכור כי המפתח לכלכלה יציבה טמון בממשלה יציבה, אחראית ושקולה שפועלת על פי אינטרסים לאומיים ארוכי טווח ולא מונעת מעסקנות קצרת רואי. מחירן של בחירות זול לאין ערוך מטיפול כלכלי כושל ורשלני של ממשלה חסרת דרך וכיוון המצויה בימיה האחרונים. בחירות חדשות יאפשרו לייצב את הממשל בישראל, והן מהוות הזדמנות לשינוי פניה ותפקודה של מדינת ישראל.
* ח"כ סטס מיסזניקוב הוא חבר מפלגת ישראל ביתנו, ויו"ר ועדת הכספים לשעבר.