"המודלים הכלכליים שהיינו רגילים לעבוד עימם קרסו ואינם מסוגלים לתת לנו תחזיות אמינות, כתוצאה מזעזוע מיוחד במינו שמתרחש פעם ב-100 שנה", כך אמר פרופ' רפי מלניק בכנס שנערך בשבוע שעבר במרכז הבינתחומי בהרצליה. "לא צריך להתייחס למה שקורה בעולם ובישראל כאל מחזור עסקים רגיל או כמחזור שאנו מבינים את המהלך שלו על פני השנים האחרונות".
זהו וידוי לא אופייני מפיו של אחד הכלכלנים הבכירים בישראל. הרי פרופ' מלניק הוא דיקן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה ומרצה בבית ספר אריסון למנהל עסקים באותו מרכז פרטי שבבעלות משפחת רייכמן. בעבר הלא רחוק הוא כיהן ככלכלן ראשי במחלקת המחקר של בנק ישראל.
"אנחנו נמצאים בתקופה היסטורית, שבעתיד יכתבו עליה עשרות דוקטורים, בדיוק כמו במשבר ב-1929, אז הונחו היסודות לתורת המאקרו-כלכלה שמלווה אותנו עד היום. כמו אז, גם היום נצטרך למצוא מודלים חדשים לניתוח. מודל כזה צריך לקחת את כל העולם כיחידה אחת, כי העולם פועל באופן גלובלי ומאוחד. מודל שונה הוא למשל להקים בנק עולמי, בדומה למודל באיחוד האירופי", אמר מלניק.
משפטים אלה, מתוך ההרצאה הארוכה של הכלכלן הבכיר, הם בעלי משמעות רבה. קודם כל, כי הפרופסור אינו יכול ללמד עוד את תורתו, הרי לדבריו "נצטרך למצוא מודלים חדשים לניתוח". שנית, כי אם המודלים הישנים לא היו מסוגלים להצביע על המשבר ההולך וקרב, קיימת גם בעיה גדולה ב"מודלים הישנים". במילים אחרות: מה שלמדנו ולימדנו לא שווה הרבה: לא בעבר, לא בהווה ובייחוד לא שווה פרוטה כלפי העתיד. זו תחזית עגומה על הצפוי במדע הכלכלה, לפחות כפי שבעלי השקפת העולם הקפיטליסטית מבינים אותו. אך פרופ' מלניק סבור שהמודל העתידי "צריך לקחת את כל העולם כיחידה אחת, כי העולם פועל באופן גלובלי ומאוחד". מסקנה מרחיקת לכת עבור כלכלן קפיטליסטי בתחילת המאה ה-21, אבל זו הייתה הנחת יסוד המאוד ברורה עבור קרל מרקס ופרדריך אנגלס בעת כתיבת "מניפסט המפלגה הקומוניסטית" ב-1848, לפני 160 שנה!
נסיונות בבני אדם
אילו כל הוויכוח הינו פולמוס אקדמי על "מודלים כלכליים" במכללה פרטית המשרתת את שכבת ההון המקומית, ניחא. אבל ה"מודלים" נוסו בבני אדם. ה"מודלים" הביאו להפרטת הפנסיות, לפגיעה בשכירים, לפירוק ועדי עובדים ולהעמקת הניצול. ה"מודלים" עוד ימשיכו לגרום לנזקים חברתיים עצומים ב"עולם הפועל באופן גלובלי ומאוחד".
ימים ספורים לפני דבריו המפתיעים של פרופ' מלניק בהרצליה, פרסם ארגון העבודה הבינלאומי בג'נבה את תחזיות מומחיו על הצפוי בהתפתחות השכר בשנה הקרובה. הדו"ח השנתי שכותרתו "דו"ח עולמי על השכר 2008/09" מצייר תחזית קודרת. על פי המחקר, צפויה ירידה בשכר כמעט בכל המדינות, מארה"ב בצפון ועד דרום אפריקה בדרום.
"עבור מיליארד וחצי עובדים שכירים בכל העולם תהיה זו שנה קשה", אמר מנכ"ל ארגון העבודה, חואן סומוביה בעת הצגת המחקר במסיבת עיתונאים. לדברי סומוביה "אלה חדשות רעות. כי בעת הצמיחה הכלכלית שנרשמה בעשור האחרון, השכר פיגר בהרבה ואף לא גדל. עכשיו, בעקבות המשבר, ייתכן מאוד שהפגיעה בשכר תהיה קשה הרבה יותר".
על פי נתוני הארגון, בעשור האחרון, בעת ביצוע "המודל הכלכלי" הכושל, חלקו של השכר נשחק לטובת הגברת הרווחים של המעסיקים. יש, כמובן, יוצאי דופן. בסין, למשל, השכר הממוצע עלה הרבה מעבר לתוספת בתוצר שהייתה גדולה למדי. עוד נאמר בדו"ח שבעשור האחרון, נרשמה העמקת פערים חברתיים ופערי שכר דווקא בארצות הקפיטליסטיות הגדולות בייחוד בארה"ב ובגרמניה ולא רק בעולם השלישי.
בעקבות דבריו של פרופ' מלניק והתחזיות הקשות בתחום השכר, השאלה הנשאלת היא האם אנו חייבים לשנות את ה"מודלים הכלכליים", או את החברה המקדשת את אותם "מודלים" שמשרתים קבוצת בעלי הון מצומצמת - כאן ובכל מקום.
ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית.