מכבי אנדרדוג תל אביב

כמו שהדברים נראים רגע לפני הדרבי, ניר לוין יכול לדקלם לשחקנים שלו בחדר הלבשה את להיט השבוע, המשפט שרץ אצל מכבי פ"ת לפני שדפקו את מכבי חיפה, בראשון לציון לפני שחטפו מהפועל, ובוודאי בעוד מאה קבוצות אנדרדוג מליגת העל ועד ליגה ג' מחוז דן: "אם הפועל עשו את זה לצ'לסי, גם אנחנו יכולים לעשות את זה היום".

זו הגזמה, כמובן, אלה לא פערי הכוחות, אבל זו כנראה הדרך הנכונה למכבי בשלב הנוכחי של העונה: לבוא אנדרדוג. קודם כל, כי זו המציאות - בשבועות האחרונים הפועל משיגה תוצאות טובות יותר, כשהיא מציגה יכולת טובה יותר. בהרבה.

בעולמה של מכבי רצה חזק התפיסה כאילו נמשך המומנטום מסוף העונה שעברה. הגישה הזו גורסת: "נכון שהחלקנו ברודה, אבל הבסנו את נתניה, ניצחנו את רודה בגומלין, ואנחנו במקום ראשון בטבלה. עובדה". זו אשליה. מכבי עוד לא עשתה שום דבר מרשים העונה. שלושה סוגי נצחונות היו לה: על הקבוצות החלשות בליגה, ניצחון פיקטיבי על רודה, וניצחון ביתי על הפועל פ"ת בדקות האחרונות, שבמקום להיתרגם ל"הפעם המזל היה איתנו אבל בואו נמהר לתקן", תורגם ל"אוף איזה ווינרים אנחנו". התפיסה היומרנית הזו היתה אמורה לחטוף דלי מים עם התיקו הביתי נגד בית"ר. ספק אם זה קרה.

אם מכבי תגיע לדרבי עם התפיסה היומרנית, ועם כדורגל גאוותני בהתאם, כשברקע לחץ חזק להוכיח שתל אביב צהובה, היא תיתפס מהר עם המכנסיים למטה (ואת ההמשך קל לדמיין). עמוק בבטן, שחקני מכבי משקשקים. הם יודעים כמה הפועל קשה בתקופות שקשטן עושה ממנה חטיבה מתנייעת, הם ראו כמה הפועל יותר אירופאית, והם חוששים מאובדן השליטה בעיר ובליגה. הפער בין הגאוותנות לפחד שווה איזה שני גולים.

להפועל, סביר להניח, זה לא יקרה. ברוחו של קשטן, היא לא תיקלע לגאוות יתר. במיוחד כשהטריפ החדש של שחקני הפועל זה לבוא לכל משחק כאילו הוא גמר מונדיאל, ולנצח בו. זה נותן הרגשה שאתה מכבי תל אביב כדורסל. יצוק מבטון.

פסיכולוגית וטקטית, הדרך היחידה לניצחון של מכבי בדרבי היא להעביר את נטל ההוכחה להפועל. לבוא במערך זהיר, להבין שתיקו מכובד עבורם, להזיע, לחרוק שיניים, להביא את הפועל להילחץ על ניצחון, וכשהיא נפתחת לעקוץ אותה. בדיוק מה שהפועל עשתה לצ'לסי (אופס).