הירוקה החדשה

את רמי לבני מ"התנועה הירוקה" פגשתי בבית קפה לצורך ראיון. בשלב מסוים, יצאנו יחד לעשן. הבטתי בלבני שואף את שאריות הסיגריה האחרונות ותהיתי מה הצעד הבא שלו. הוא מעך את הבדל על הרצפה. כעבור כמה שניות הוא התעשת, הרים את הבדל והניח אותו במאפרה המאולתרת. הציפיה הציבורית מראשי תנועה סביבתית היא שיישמו את מה שהם מטיפים לו, ולפחות במבחן הראשוני לבני עמד.

לבני וחבריו ל"תנועה הירוקה", כולם פעילים סביבתיים מוכרים, מצהירים בראש חוצות כי הם אלו שראויים להיות הגוף הפוליטי שיוביל את המאבק הסביבתי בישראל. מה שאומר שלנו, הבוחרים הפוטנציאלים, יש עוד גוף שאפשר לנסות לדרוש ממנו טוטליות, מסירות לעניין, אפילו אם זה דורש החזקת בדלי סיגריות בכיס המכנסיים. כי מי שמעורה בתחום יודע כי במאבק הירוק אין שחור או לבן. אי אפשר "לסגור דילים" עם מפעלים מזהמים על "הפחתה" ברמת הזיהום שהם פולטים. אין אפשרות להסכים לגורד שחקים שיוקם סמוך לרצועת החוף רק בגלל שהיזם מואיל בטובו לצרף אליו גינה לרווחת התושבים. המאבק הירוק הוא הכל או כלום. אין פשרות במאבק על בריאות ועל איכות חיים.

תכירו את "התנועה הירוקה", תנועה פוליטית חדשה, ששמה לה למטרה לפעול למען שנוי סדר היום הסביבתי-חברתי-כלכלי של מדינת ישראל ושתתמודד בבחירות הקרובות לכנסת. בראשות התנועה עומדים ערן בן-ימיני, מייסד ארגון הסטודנטים הלוחמני "מגמה ירוקה", והפרופסור אלון טל, מייסד הארגון הסביבתי "אדם, טבע ודין". במקום ה-120 ברשימת המפלגה נמצא יוסף תמיר, חבר כנסת לשעבר ומי שנחשב לאבי הפעילות הסביבתית בישראל.

"אל תכתוב שאנחנו מפלגת איכות סביבה", מפציר לבני, שמשמש כדובר התנועה. "אנחנו מפלגה סביבתית חברתית. אנחנו לא מפלגה סקטוריאלית, הראייה שלנו היא רחבה ולא כוללת רק נושאים חברתיים אלא גם משנה פוליטית חברתית כלכלית".

"המטרה שלנו היא לשבור הגדרות סקטוריאליות מיושנות שהתקבעו בפוליטיקה הישראלית הישנה. פוליטיקה סקטוריאלית רעה לישראל. זה נכון שאנחנו מהווים בית טבעי למעמד הבינוני אבל לא רק. עדיין לא התמודדנו לכנסת ולכן לא יודעים מי הקהל שלנו, אבל אנחנו מעריכים שהוא יורכב בעיקר מהצעירים. אנחנו מקווים למשוך אחרינו בהמשך אוכלוסיות נוספות, החשיבה שלנו היא לטווח הארוך".

"אנחנו נדחוף ונקדם הסדרי שלום עם הפלסטינים ועם סוריה. הסדר שלום עם הפלסטינים צריך להתבסס על העיקרון של שתי מדינות לשני עמים תוך שמירה הצרכים הביטחוניים של ישראל ושיתוף פעולה הדוק בין הצדדים בנושאי סביבה, מים, קרקע ונושאים אחרים. התנועה הירוקה רואה בחיוב את היוזמה הערבית לשלום במזרח התיכון וסבורה שהיוזמה צריכה לשמש בסיס ומקור השראה להסכמים בין הצדדים, בצד מתווים נוספים כמו תוכנית הנשיא ביל קלינטון מ-2001 ויוזמות שפיתחו גורמים אזרחים שונים".

כרגע עומדות בפני התנועה הירוקה שתי אופציות: ריצה לבד כמפלגה עצמאית, או חבירה לגוף גדול יותר שיאמץ אותה אל חיקו. המפלגה מנהלת בימים אלו מו"מ עם התארגנות השמאל החדשה שמקים יו"ר מרצ חיים אורון. בנוסף נבדקה גם האופציה לרוץ יחד עם מימ"ד של הרב מלכיאור ועמי איילון. ריצה לבד לא נראית כרגע כאופציה המועדפת על ראשי התנועה אבל נדמה כי גם במידה והמשא ומתן עם אורון יתפוצץ, התנועה תתמודד, ולו רק מחשש מכך שתיק איכות הסביבה יגיע לידיים של מפלגת "הירוקים" והעומד בראשה פאר ויסנר - המפלגה הסביבתית השנייה שמתמודדת בבחירות לכנסת.

"מפלגת הירוקים והעומד בראשה פאר ויסנר הם אחת התופעות הפוליטיות החמורות שקרו בישראל בשנים האחרונות", אומר ליבני. " זוהי מפלגה שהקשר בניהם לבין הנושא הסביבתי מקרי בהחלט. אין אף פעיל סביבתי רציני בישראל שחבר או שתומך במפלגת 'הירוקים'. כל התומכים במפלגת הירוקים הם אנשים שלא מכירים אותם. מי שמכיר את המפלגה, כמו למשל תושבי ת"א הוכיח שהוא לא מאמין בהם. עובדה שבבחירות המקומיות האחרונות קיבל פאר ויסנר רק ארבעה אחוזים מקולות הבוחרים ומפלגתו ירדה מארבעה מנדטים לשלושה".

המאבק בין התנועה הירוקה לירוקים חושף גם מאבק בין שתי תפיסות עולם סביבתיות. זאת של התנועה הירוקה הטוענת כי אי אפשר להיות "ירוק" מבלי להיות חברתי ובעל משנה מדינית כלכלית ברורה, ומול מפלגת הירוקים ששומרת על עמימות בכל הנוגע למשנתה הלא סביבתית. בביקורו בישראל בחודש שעבר, אמר דניאל כהן בנדיט, הלא הוא דני ה"אדום", מנהיג תנועת הירוקים האירופית, כי "עיקר הדיון נע סביב החיבור בין משנה סביבתית למשנה חברתית. אי אפשר להילחם על הסביבה מבלי להילחם על זכויות אדם. לא ניתן להילחם על עץ מבלי להילחם על האנשים שגרים לידו". בבחירות הקרובות יצטרכו חובבי איכות הסביבה להחליט לאיזה צד של הירוק הם שייכים.

היריבות בין "הירוקים" ל"תנועה הירוקה" לא מסתכמת באידיאולוגיה שונה, אלא גם בתמיכה של "התנועה הירוקה" ב"עיר לכולנו" של דב חנין, תנועה שהתחרתה ב"ירוקים" בכך שהציעה אג'נדה סביבתית מגובשת, ובסופו של דבר זכתה במספר הקולות הגבוה ביותר בבחירות למועצה. ליבני לא מכחיש את הקשרים בין "התנועה הירוקה" ל"עיר לכולנו". לטענת ליבני "התנועה הירוקה הייתה חלק פעיל מהישג הגדול של רשימת עיר לכולנו בתל אביב. במקום החמישי בעיר לכולנו הוצב ד"ר נח עפרון איש התנועה הירוקה, מרצה לפילוסופיה של המדע".

המטרה שלנו היא להפוך את סדר העדיפויות של משרד התחבורה ומשרד התשתיות מהשקעה ברכב פרטי להשקעה בתחבורה ציבורית נקייה ומודרנית שתשרת את כל אזרחי ישראל, כנהוג בכל מדינות העולם. אנחנו נעצור את הקמת תחנת הכוח הפחמית ונכריז על תוכנית לאומית לחיסכון באנרגיה. המטרה היא שישראל תחסוך 25% מהאנרגיה שלה תוך עשר שנים. האנשים שלנו הם אותם האנשים שהובילו את מרבית המאבקים הסביבתיים בשנים האחרונות. אנחנו הירוקים האמיתיים".

תגובת "הירוקים":

"הישגיה של מפלגת הירוקים הם ההוכחה כי מה שעומד לנגד עיני המפלגה והעומד בראשה הם טובת הסביבה ובריאות הציבור במדינת ישראל: ויסנר וחברי מפלגת הירוקים היו אלה שנלחמו על מעבר רידיניג לגז טבעי והצליחו, נאבקו ונאבקים נגד גזילת השטחים הפתוחים באזור קיבוץ געש וקיבוץ שדות ים, נגד בניית המרינה בחיפה, להוצאת השימוש במפוחי העלים מהרשויות המקומיות תוך הבאת הנושא לדיון בועדת הפנים של הכנסת ועוד.

מפלגת הירוקים מקבלת כל מי שרוצה להצטרף אליה והנושא הסביבתי והחברתי נמצא על סדר יומו. מפלגת הירוקים היתה נכונה לקבל גם את חברי התנועה הירוקה אשר נועדו עם מפלגת הירוקים למספר פגישות לאחר שאלו הבינו כי מפלגת הירוקים צפויה להיות בכנסת הבאה לאור עשייתה הרבה בעשר השנים האחרונות, אך משדרשותיהם לא התמלאו במלואן בחרו שלא להצטרף.

בבחירות המוניציפאליות האחרונות נכנסו כ-48 נציגים של מפלגת הירוקים לרשויות המקומיות - בנהריה, בחיפה, בחדרה, בהרצליה, בכפר סבא, בראשון לציון, ברמת גן ובערים נוספות - נתון שמצביע על האמון של הציבור במפלגת הירוקים .

מפלגת הירוקים היא המפלגה היחידה בשנים האחרונות אשר המשיכה בפעולתה, הגם שהיתה מחוץ לכנסת ותמשיך בפעילותה כשהסביבה והציבור בישראל בראש מעייניה גם מתוך כנסת ישראל".