קולקציית החורף של נשות המגזר

רחוב בן גוריון בעיר חיפה הוא בלי ספק אחד הרחובות היפים בעיר, אם לא בארץ כולה. הרחוב, הגולש מהגנים הבאהיים המרהיבים מלמעלה עד למפרץ חיפה המפורסם למטה, מייצג יותר מכל את הסצינה התרבותית של ערביי חיפה והצפון. הברים, המסעדות ובתי הקפה הקסומים מלאים עד אפס מקום במבלים. מרבית המסעדות והפאבים שוכנים בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-19, עניין שרק מוסיף לאווירה המיוחדת ברחוב.

רוב הערבים המתגוררים בחיפה משתייכים למעמד הבינוני והעליון. רבים מהם צעירים, אקדמאיים, משכילים, בעלי תפיסה עירונית וקוסמופוליטית. בעיר צמחו אנשי תרבות ואמנים רבים שרבים מהם עזבו את משפחתם בכפר ובנו חיים חדשים וזהות מעודכנת. מי שייכנס למסעדת דוז'אן הפופולארית - מעין מקבילה ערבית ל"כסית" של שנות השישים - ימצא לבטח שחקני תיאטרון, מוזיקאים, אמנים, סופרים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואינטלקטואלים - הדור הצעיר והמתריס.

השבוע נערכה במוזיאון חיפה שברחוב בן גוריון תצוגת אופנה של המעצב החיפאי כמיל שאהין, בה הציג את קולקציית החורף לשנת 2009. כ-250 אורחים, רובן המכריע נשים ערביות אלגנטיות מהמעמד הבינוני-עליון, הגיעו לצפות בבגדים שעיצב. שאהין, שפילס את דרכו בעולם האופנה בעיקר בעיצוב שמלות ערב, נחשב לאחד המעצבים הערבים הבודדים שמארגנים תצוגות אופנה.

הבגדים שלבשו הדוגמניות בתצוגה ביטאו יותר מכל, כך נדמה, את מאפייניה של האישה הערבייה החיפאית. הקווים קלאסיים, העיצוב מעודן ואלגנטי, והצבעים כהים ומשדרים יוקרה. הבגדים, מסביר שאהין, פונים לנשים קרייריסטיות ומודעות לאופנה, שגילן נע בין 24 ל-38.

"הנשים הערביות רוצות להיראות יוקרתיות ואלגנטיות. במהלך עיסוקי בתחום אני מבחין במגמת ביקוש גבוהה לעיצוב אישי לא רק בשמלות ערב אלא גם בלבוש אלגנטי", מאבחן שאהין. "יחד עם זאת, הבגדים הללו אינם מיועדים רק לנשים ערביות. הם מיועדים לכל אישה שמעוניינת ללכת לאירוע, למסעדה או לחתונה".

תצוגות אופנה אינן אירועים נפוצים בחברה הערבית בישראל, אולם אלו של שאהין זוכות להצלחה בחיפה ולכן הן יוצרות כבר מסורת. אפשר להניח שלדוגמניות הצועדות על השטיח האדום קל יותר ללבוש בגד עם מחשוף בחיפה מאשר בכל יישוב ערבי אחר. מבין שבע הדוגמניות בולטת בחיוכה המבויש ובעיני התכלת הבוהקות שלה הדוגמנית הדרוזית אנג'לינה פארס.

הסיפור של אנג'לינה מרתק. היא נולדה בכלל בשם דועא פארס לפני 19 שנים ונבחרה לאחת מבין 12 המתמודדות שהגיעו לשלב הסופי של תחרות מלכת היופי הערבייה. אנג'לינה לא הסתפקה במגזר הערבי והחליטה להירשם גם לתחרות מלכת היופי של ישראל ובמקביל לשנות את שמה מדועא לאנג'לינה. היא עברה את כל המיונים והתקבלה לשלב הסופי של התחרות. במהרה מצאה את עצמה אנג'לינה בתוך קונפליקט קשה שבמסגרתו התנגשו זה בזה ערכים ומסורת של החברה הדרוזית.

בסרט "ליידי כל אל-ערב" של הבימאית איבתיסאם מראענה, אפשר לראות כיצד אנג'לינה, בחורה צעירה החולמת להיות מלכת היופי של ישראל ולפרוץ לעולם, עומדת בפני איומי רצח בגין חילול כבוד העדה הדרוזית.

ימים ספורים לפני התחרות אמרה אנג'לינה לעיתון "לאישה" שרגע המפנה בחיים שלה הוא "ממש עכשיו. אין לי ספק שהסבים שלי יתאכזבו ממני, אבל חשוב לי לפרוץ דרך לצעירות דרוזיות רבות". בסופו של דבר, לא עמדה אנג'לינה בלחץ העדה ונאלצה לפרוש מהתחרות זמן קצר לפני שהתקיימה.

"עדיין כואב לי כשאני נזכרת בכל מה שקרה סביב תחרות מלכת היופי", היא מגלה בשיחה עם וואלה! חדשות. "הסרט עדיין מרגש אותי מאוד ומזכיר לי הרבה דברים, אבל בסופו של דבר אני לא מתחרטת על ההחלטה שלי לפרוש מהתחרות. זו בסך הכול תחרות", היא אומרת ומעלה חיוך עצוב.

אנג'לינה מספרת שהחליטה ללמוד פסיכולוגיה, "או באוניברסיטת חיפה או באוניברסיטת תל אביב, עוד לא החלטתי". עד אז, היא משתתפת בתצוגות אופנה שנערכות מדי פעם. רובן, איך לא, בחיפה.