ירדתי למחתרת, זה בערך מה שקרה בזמן האחרון, ירדתי למחתרת ואני נשארת שם עד להודעה חדשה, אני יודעת שזה נשמע סוג של מכתב סטייל אנה פרנק אבל לא, זה לא כזה דרמטי כמו שזה נשמע, בעיקר כל עוד הכל נעשה מתוך בחירה חופשית ומודעת, אני במחתרת וטוב לי.
בטח תשאלו במה זה מתבטא כי אולי באמת זו מחתרת ממש שווה שכדאי לדעת עליה קצת יותר פרטים, אבל אני אומרת שלא בהכרח, לכל אחד יש את המחתרת שלו והוא היוצר שלה והאחראי עליה, אני בשלי מסתדרת יופי אז אין סיבה לקנא ואף לא לדאוג, השפיות לא עזבה אותי ואני לא מתבצרת באף בונקר סודי.
אני אהיה נחמדה ואסביר, השבועות האחרונים היו מטורפים ועמוסים בהמון עיסוקים וסידורים שגזלו ממני כל רגע פנאי אפשרי, מצאתי כי בכל השבוע שחלף אף לא הואלתי בטובי לצאת מהרדיוס המצומצם שכולל בתוכו את הבית והעבודה, ועל כוס קפה אומללה בבית קפה לשם שחרור הנפש, אין מה לדבר.
והנה הגיע לו סוף השבוע ואני מלאה בתוכניות שתכננתי מבעוד מועד, כי הרי איך בדיוק אני אמורה לפגוש אנשים חדשים ולהכיר את בן זוגי המיועד אם אני כל כך עסוקה כל הזמן ולא מפנה מקום כדי להראות את עצמי ברבים? הרי צריך להיראות וצריך להתערבב כדי להיות בסצינה או איך שלא תבחרו לקרוא לזה, כי הסכמנו שאבירים לא דופקים על דלתות בימינו, ויש לצאת מהבית לפחות לטובת המטרה.
מה שקרה בפועל הוא דבר כזה, הגיע אותו יום שישי מדובר, התוכניות עומדות בעינן ואני התחייבתי לשתף פעולה, אבל המציאות זימנה לי אחר; בפועל אחרי צפייה של בערך 5 פרקים מהתוכנית האהובה עליי, הכנת תבשיל יוצא מן הכלל תוך שיבוח עצמי על כישרון הבישול שלי ואכילה של שתי מנות, שני קינוחים ושאר פירות, מצאתי את עצמי יושבת על הספה בביתי הקט, מלטפת בחמלה את הבטן העגלגלה שפיתחתי וחשבתי לעצמי "איזה יופי, כמה נעים, למה כל כך חשוב לצאת מהבית? בשביל מה כל המאמץ? בשביל להכיר איזה בחור?" , החלטתי לעצור את אותו קו מחשבה כי נותרו עוד כמה פרקים מהסדרה שעדיין לא ראיתי, ופניתי להכין לי כוס קפה בייתית טובה.
בדיוק אז כשאני מכינה את הקפה הם תקפו אותי, ייסורי המצפון, "איך את מצפה שיזוז משהו בחיי האהבה שלך אם את יושבת לך נינוחה בבית? את חושבת שיש לך את הפריווילגיה הזו? את חושבת שיש לך זמן?" מילים קשות יש לו למצפון שלי, הוא לא עושה הנחות ולא מוותר, הוא מעשי ומציאותי, לא משחרר ולא נותן חופשות מחלה.
אז החלטתי לפתוח את הנושא לדיון, העליתי מספר שאלות מפתח שיעזרו לשחרר מעלי את המצפון - יש לי חשק לתקשר עם אנשים חדשים? לא, יש לי חשק לפרט את קורות חיי באוזניו של אדם זר? לא, יש לי חשק לפלרטט ולהתחנחן? לא, מטריד אותי כרגע שאין תנועה בחיי האהבה שלי? ממש לא, נהפוך הוא ממש נחמד לי ונעים ואני לא מוצאת שום דבר שיכול להפר את שלוותי מלבד המחשבה על לצאת מהבית.
בזאת נפתרה הבעיה והסכמתי ברוב קולות ביני לבין עצמי שאני יורדת למחתרת ושזה בסדר, אני לא מודאגת ולא מוטרדת, יש לי עוד פרקים רבים של הסידרה האהובה עליי, כמויות רציניות של בישולים ממש טובים ותיאבון בריא אחד, אני נשארת בבית לעת עתה, או עד מחר לפחות כי אז יש לי עוד דברים לעשות שמצריכים יציאה מהבית.
אין לי עניין בשיחות תפלות ולא בהכרויות חדשות, לא עכשיו לפחות , זה מתיש ומייגע ומצריך משאבים פיזיים ונפשיים ואני לא בעניין, לא כרגע. אז אני יורדת למחתרת כי נעים לי שם, אבל אני מבטיחה לצאת בקרוב.
efratcoffee@walla.com