מצעד האיוולת

מאת: רחביה ברמן, וואלה! ספורט

אצל היהודים אומרים "להתראות בשמחות", אבל אחד החוקים היחידים בספורט שאין לעבור עליהם אומר שמספר הניצחונות הכולל בליגה, תמיד יהיה שווה למספר ההפסדים. ואם אתמול היו לנו המפתיעות הגדולות של העונה, אז ההפתעות שלהם חייבות לבוא על חשבון מישהו. היום נעיף עין ב'מישהוהן' הללו, ונראה למה אצלן, להתראות בשמחות זה רק בחצי השני של העונה, אם בכלל.

טנסי טייטאנס. מאזן: 4:3. רק בשבועות האחרונים החלה טנסי לחזור פחות או יותר למסלול, כשניצחה שניים משלושה. אבל ההפסד האחד, לפיטסוברג, היה מוחץ, והבהיר את הבדלי הרמה בין טנסי לקבוצות החזקות של השנה. ההפתעה נעוצה בכך שהטייטאנס היו פייבוריטים לסופרבול בתחילת העונה. אז מה השתבש? ההגנה, נקודת החוזק של טנסי בשנתיים האחרונות, מתפרקת תחת המתאם החדש ג'ים שוורץ, אם כי חייבים לציין את פציעתם של ארבעה שחקני הרכב בתחילת העונה. הטייטאנס פגיעים עד אימה למסירה, הקיצוני ההגנתי קני הולמס עזב לג'איינטס וקווין קרטר, שהובא במקומו מסט. לואיס ועלה בבחירת דראפט, מתברר כפלופ היסטרי. בהתקפה המצב לא הרבה יותר טוב. אדי ג'ורג' לא חזר במלואו מהפציעה, ובלעדיו אין לטנסי הרבה מה למכור. הפולבק לורנזו ניל, שפתח לג'ורג' את החורים, עבר לסינסינטי, ובלעדיו ג'ורג' מתקשה עוד יותר. בתחילת העונה ניסתה טנסי להציב את הטייט אנד המעולה פרנק וייצ'ק כפולבק, אבל זה לא ממש עבד ובנוסף איבדה טנסי את תרומתו של וייצ'ק בתפיסת כדורים. ביום ראשון הקרוב מתמודדת טנסי מול האלופים מבולטימור. רק ניצחון יחזיר אותה לתחרות על מקום בפלייאוף.

טאמפה ביי באקנירס. מאזן: 4:3. עוד טוענת לכתר שבינתיים מסתכלת על המירוץ לפלייאוף מלמטה. הקווטרבק בראד ג'ונסון, שהובא כדי להפיק את המקסימום מהתופס קישון ג'ונסון, לא ממש עומד במשימה בינתיים. הקיצוני ההגנתי סימיון רייס לא מצליח למלא את מקומו של צ'ידי אהנטו, שעזב לסט. לואיס, וההגנה - הסמל המסחרי של המאמן טוני דאנג'י, לא מרשימה. בתחילת העונה הצהיר מנהיג ההגנה של הבאקס, וורן סאפ, שהיעד האישי שלו העונה הוא לשבור את שיא הפלות הקווטרבק לעונה. השיא עומד על 22. לסאפ, אחרי שבעה משחקים, יש הפלה בודדת. תעשו את החשבון לבד. גם ההתקפה לא מפחידה אף אחד. יש ניצוצות - שבוע פה, שבוע שם - אבל בסך הכל הטבלה לא משקרת, והטבלה אומרת שטאמפה ביי נמצאת לפחות שני מקומות מאחורי הכרטיס האחרון לפלייאוף. סופרבול? לא בקצב הזה.

מינסוטה וייקינגס. מאזן: 4:3. העונה של הוייקינגס החלה לרדת לטמיון כבר במחנה האימונים, כשקורי סטרינגר מת ממכת שמש והותיר חור עצום בלב חבריו ומכריו ובלב הקו ההתקפי של מינסוטה. עוד לפני כן היה ברור שמינסוטה תיחלש הגנתית בעקבות עזיבתם של ג'ון ראנדל ודוויין רוד. ההגנה הרעועה של הויקינגים נחלשה עוד יותר כשהסייפטי רוברט גריפית' גמר את העונה. אבל הצרות לא נגמרות כאן. הרץ המצוין רוברט סמית' פרש במהלך הפגרה והרוקי מייקל בנט רחוק מאד מלמלא את נעליו. רנדי מוס - התופס המוכשר ביותר בליגה - קיבל חוזה לשמונה שנים, אבל זה לא גרם לו להפסיק להיות אגואיסט ברמה שעולה אפילו על הכישרון שלו. אומרים ש"טוב צריף דל ושלום בו מארמון מלא זבחי ריב". למאמן דניס גרין יש די והותר כישרון התקפי - הקווטרבק דונטה קולפפר, התופס המהולל כריס קרטר וכמובן מוס, אבל הגנה, שמאגר הכישרון שלה התרוקן וחוסר שקט תעשייתי, מאיימים להשאיר אותו ואת הקבוצה שלו מחוץ לפלייאוף, לראשונה מזה כמה שנים טובות.

ניו אורלינס סיינטס. מאזן: 3:4. אחרי עונה מצוינת, עם מאזן 6:10 והופעה ראשונה בפלייאוף מאז תחילת שנות ה-90', הציפיות בעיר החיים הטובים הרקיעו שחקים. הסיינטס נחשבו לאחת הפייבוריטיות הרציניות ללכת כל הדרך. הגנה אימתנית, בראשות לארוי גלובר מפיל הקווטרבקים ועם חוליה אחורית שחוטפת בסיטונות, הקווטרבק ארון ברוקס, הרץ המעולה ריקי ויליאמס וחוליית תופסים עמוקה הצדיקו את הרעש. אבל הסיינטס סובלים מחוסר יציבות ברמה רצינית מאד. שבוע אחד הם עושים קאמבק מדהים נגד הראמס, ושבוע אחרי זה מפסידים בבית לג'טס בעלי ההתקפה האנמית, בין השאר בגלל עבירה מפגרת שפשוט לא מתאימה לקבוצה שרצה לאליפות. לסיינטס אין שום בעיה מהותית, אבל משהו בראש לא דופק כמו שצריך. אם זה ייפתר, הדרך לעומק הפלייאוף סלולה. אם לא, הם עלולים להישאר בבית בתום העונה הסדירה.

ניו יורק ג'איינטס. מאזן: 4:4. אחרי חצי עונה, השוותה אלופת ה-NFC את מספר הפסדיה מהעונה שעברה. ההגנה, בראשות מייקל סטרייהן המדהים, נראית בסדר גמור, למרות היחלשות ניכרת של מגן הפינה ג'ייסון סיהורן, אבל ההתקפה מקרטעת. הקווטרבק קרי קולינס אמנם מדורג בחמישייה הראשונה בליגה ביארדים במסירה, אבל הקבוצה ממעטת לרשום טאצ'דאונים. בקרב הפסגה של בית ה-NFC מזרח, מול פילדלפיה, שלטו הג'איינטס לאורך כל המשחק אבל רשמו רק שלושה שערי שדה. בסופו של דבר, כמובן, זה התנקם בהם והם הפסידו 10:9. הג'איינטס הם הקבוצה היחידה העונה שעצרה את המכונה ההתקפית של הראמס, אבל גם במשחק ההוא הם הפסידו. בשבוע שעבר נזקקו הג'איינטס להארכה כדי לגבור על דאלאס החלשה. סך הכל? אין שום סיבה שהג'איינטס לא ישמרו על אליפות הבית ויחזרו לפלייאוף, אבל כדי שזה יקרה חייב המתאם ההתקפי שון פייטון לגלות קצת יותר יצירתיות ולתת לקווטרבק קרי קולינס לייצר נקודות.

דטרויט ליונס. מאזן: 7:0. אף אחד לא ציפה מדטרויט להרבה, בטח לא בעונתו הראשונה של המאמן מרטי מורנינווג, אבל סיוט כזה לא העלה איש על דעתו. מורנינווג מנסה להשתיל בדטרויט את התקפת החוף המערבי, ובינתיים מה שהוא מקבל דומה יותר לקדחת הנילוס המערבי. במשחק השני העונה השווה הקווטרבק טיי דטמר את השיא עם שבע מסירות חטופות - והמאמן פתח איתו במשחק הבא, מה שמראה כמה אמון היה לו במחליף, צ'רלי באץ'. בינתיים ירש באץ' את התפקיד, אבל למרות שהוא משתפר, גם הוא לא מצליח להצעיד את הקבוצה להישגים. קשה להאמין שדווקא דטרויט תהיה הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שתסיים במאזן "מושלם" של 16:0, אבל בקו מחצית הדרך היא היחידה שנותרה במירוץ המפוקפק הזה. תושבי דטרויט יתנחמו בקבוצת ההוקי שלהם.

ולאחר סקירה כזו של מפתיעות ומאכזבות, נותר לנו רק לצפות בשקיקה רבה למחצית העונה המסיימת, לראות מי תמשיך להפתיע, מי תנחת על קרקע המציאות, מי תתאושש מפתיחה רעה ומי תמשיך להתרסק. הדרך אל הסופרבול נמשכת.

סייע בהכנת הכתבה: דני לרדו