פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקבינט שיציל את אמריקה

      הנשיא הנבחר מגבש צוות שאמור להוציא את המדינה מהבוץ - הכלכלי, העירקי והאפגני. נבחרת החלומות של כדורסלן העבר?

      טימותי גייתנר - שר האוצר

      צעיר אך עשיר בניסיון בהצלת השווקים הפיננסיים האמריקאים, טימותי גייתנר נתפס בעיני רבים כמועמד האידיאלי לתפקיד שר האוצר בקבינט אובמה.

      גייתנר בן ה-47 - המכהן כיום כראש הבנק הפדרלי של ניו יורק - מילא תפקיד מרכזי בעיצוב תגובת הממשלה האמריקאית למשבר במגזר הבנקאות. גייתנר ניהל את המשא ומתן הטעון שהתרחש לפני שבנק ההשקעות "ליהמן ברדרס" פשט את הרגל ועזר לחבר את תנאי ההעסקות בהן היו מעורבים בנק ההשקעות "ג'יי.פי. מורגן" וענקית הביטוח AIG. גייתנר ידוע בתמיכתו ברפורמות גדולות במערכת הפיננסית במטרה להימנע מטלטלות נוספות בשוקי ההון.

      גייתנר הצטרף למשרד האוצר האמריקאי ב-1988 ועשה דרכו למעלה עד שמונה לתפקיד סגן השר. הוא כיהן תחת שרי האוצר רוברט רובין ולורנס סאמרס. לפני שמונה לנשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק ב-2003, עבד גייתנר בקרן המטבע הבינלאומית (IMF ). הוא כיהן כסגן שר האוצר האחראי לסוגיות בינלאומיות בין 1999-2001.

      בחירתו של גייתנר לשר האוצר מהווה סטיה מהתבנית המסורתית של שרי האוצר האחרונים שכיהנו בתפקיד. הוא מעולם לא עבד באופן ממשי בוול סטריט או עמד בראש חברה. עובדה זו דווקא עשויה להועיל לו מאחר שממשל אובמה צפוי גם כך ליישם רפורמה מקיפה במערכת הפיקוח הפיננסית.

      יליד ניו יורק, לגייתנר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וממשל מאוניברסיטת "דארטמות" ותואר שני בכלכלה בינלאומית מאוניברסיטת "ג'ון הופקינס". הוא למד יפנית וסינית וחי תקופות במזרח אפריקה, הודו, תאילנד, סין ויפן.

      לורנס סאמרס - ראש המועצה הכלכלית הלאומית

      לורנס לארי" סאמרס, בחירתו של אובמה לעמוד בראש המועצה הכלכלית הלאומית, כיהן במספר תפקידים תחת כהונתו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון, לרבות שר האוצר.

      תפקיד זה צפוי לסייע לו רבות בחיבור תוכנית התמריצים הדו-שנתית שהתחייב אובמה ליישם על מנת להציל את הכלכלה האמריקאית.

      כתומך מושבע של הגלובליזציה, לזכות סאמרס נזקפת מדיניות מוניטרית שהובילה לשגשוג ופריחה של הכלכלה האמריקאית בשנות ה-90.

      ב-2008 הוא פרסם שורה של מאמרים התומכים במעורבות גדולה יותר של הממשלה בכלכלה. במאמרים אלו טוען בסאמרס כי המדיניות המוניטרית המסורתית אינה מסוגלת להילחם ביעילות במשבר הכלכלי הנוכחי.

      סאמרס הוא איש אקדמיה ומחבר טורים בעיתונות. הוא עמד לא פעם במוקד שערוריות שונות. ב-2006 הוא התפטר מתפקידו כנשיא ה-27 במספר של אוניברסיטת הרווארד לאחר חמש שנים סוערות . בסוף כהונתו, נמתחה עליו ביקורת לאחר שרמז כי הכושר השכלי של נשים בתחומי המדע פחות מפותח מזה של הגברים.

      רוברט גייטס - שר ההגנה

      רוברט גייטס הוא אחד מהשרים שעשויים להישאר בתפקידם גם לאחר כניסתו של אובמה לבית הלבן ב-20 בינואר. הוא הפך לשר ההגנה האמריקאי ה-22 במספר בדצמבר 2006. הוא קיבל את המינוי בתקופה קשה במיוחד בעבור ארצות הברית על רקע מעורבותה בעירק. אי רצונו לקבל עליו את התפקיד היה ברור לכל במהלך טקס ההשבעה לתפקיד, בו אמר לסנאטורים: "איני רוצה את התפקיד. אני עושה זאת רק בגלל אהבתי למולדת". לדבריו אז, ארה"ב לא מצליחה לנצח במלחמה ולכן יש צורך בשינוי דרך הפעולה תוך נקיטת יותר דרכים דיפלומטיות ופחות חיילים אמריקאים בעירק.

      הנשיא בוש בחר לתפקיד שר ההגנה את גייטס, שהיה ראש ה-CIA בתקופת נשיאותו של בוש האב, לאחר שבבחירות לקונגרס ב-2006 הביעו המצביעים את מורת רוחם מהמלחמה בעירק והחלישו את כוחם של הרפובליקנים. בשבועתו אמר גייטס, שהחליף את דונלד ראמספלד השנוי במחלוקת, לסנאט כי עירק תעמוד בראש סדר העדיפויות.

      לפני שמונה לשר ההגנה, כיהן גייטס כנשיא אוניברסיטת טקסס A&M, אחת האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב. גייטס מילא תפקיד מרכזי בניהול מדיניות החוץ האמריקאית במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, במשא ומתן בפרשת החטופים באירן ובתגובה האמריקאית לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן ב-1980. מינויו של גייטס לשר ההגנה סימל חזרה לגישה מציאותית יותר במדיניות החוץ האמריקאית לעומת הגישה הניאו-קונסרבטיבית בה תמך קודמו בתפקיד ראמספלד, הנחשב לנצי ביותר.

      גייטס נולד בוויצ'יטה שבקנזס ב-1943. הוא הצטרף ל-CIA ב-1966. הוא שירת תחת ששה נשיאים והיחיד בהיסטוריה של סוכנות הביון שהחל דרכו בתחתית והצליח לטפס עד לצמרת כראש ה-CIA .

      את מרבית הקריירה שלו בילה גייטס בן ה-65 כבכיר ב-CIA, עד שהפך לראש הסוכנות ב-1991 – תפקיד אותו מילא עד 1993. לפני כן כיהן כסגן היועץ לביטחון לאומי בממשל בוש האב. תחילת הקריירה של גייטס היתה אפופה במחלוקות, במיוחד לגבי פרשת אירן-קונטרס, הידועה גם כאירנגייט - פרשה שבמסגרתה מכרה ארה"ב באופן לא חוקי נשק למשטר האייתולות באירן בעסקה בתיווך ישראלי באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. התשלום שהתקבל מאירן תמורת הנשק הועבר לממשל האמריקני מבלי שנרשם בספרים. כך יכול היה הממשל להשתמש בכסף זה ללא פיקוח או ידיעה של הקונגרס למימון המורדים במשטר הסנדיניסטי בניקרגואה, שהואשם על ידי רייגן בתמיכה במרידות קומוניסטיות במרכז אמריקה.

      בשל עמדתו הבכירה בסוכנות הביון המרכזית, גייטס היה קרוב לגורמים שונים שלקחו חלק משמעותי בפרשת אירן-קונטרס. גייטס היה בין הנחקרים הראשונים על מעורבותו בפרשה ועל מינויו לראש ה-CIA נמתחה ביקורת עקב המעורבות בשערורייה אך מעולם לא הוגשו נגדו כתבי אישום.

      לפי הדיווחים, בפברואר 2005 היה גייטס הבחירה הראשונה של ג'ורג' וו. בוש לתפקיד המנהל למודיעין לאומי - שנוצר על מנת לתקן את חוסר התיאום ששרר במודיעין האמריקאי לאחר התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר - אך גייטס דחה מינוי זה. את המינוי קיבל לבסוף ג'ון נגרופונטה. גייטס סירב למינוי כי חש שאין בו השפעה ממשית.

      ב-1996 הוא פרסם אוטוביוגרפיה בשם "מהצללים: הסיפור מבפנים על חמישה נשיאים ואיך הם ניצחו את המלחמה הקרה". גייטס, דוקטור להיסטוריה רוסית וסובייטית, כתב מספר רב של מאמרים בנוגע לממשל ומדיניות חוץ, והיה כותב טורים בעמוד מאמרי הדעה של ה"ניו יורק טיימס".

      רם עמנואל - ראש סגל הבית הלבן

      בחירתו של חבר הקונגרס רם עמנואל כראש הסגל של ברק אובמה היא בחירה שנויה במחלוקת בעבור נשיא נבחר שאינו מפסיק להדגיש את החשיבות של התגברות על מחלוקות בין-מפלגתיות ואיחוד המדינה. עם זאת, אם נניח לרגע את המסר בצד, אובמה הוא עדיין פוליטיקאי דמוקרטי בעל אג'נדה ליברלית, המעוניין להעביר יוזמות שונות שיתאמו את מצעו.


      חבר הקונגרס מאילינוי ידוע במסדרונות גבעת קפיטול כ"רוצח שכיר" של המפלגה הדמוקרטית. החל מימיו כיועץ בכיר של הנשיא ביל קלינטון ועד התפקיד שמילא בהובלת הדמוקרטים לרוב היסטורי בקונגרס לפני שנתיים, עמנואל תקף את כל מי שעמד בדרכו בקשיחות וללא הרף. לפי הפרשנים, אפשר כי בגלל ניסיונו המוגבל של אובמה בזירה הפוליטית ודעותיו, הוא יזדקק למישהו מנוסה, אשר יודע לשחות במים הסוערים של הפוליטיקה האמריקאית ויוכל להפוך את רצונותיו של אובמה למציאות.


      למעשה, עמדותיו של עמנואל, בניגוד להתנהלותו הפוליטית, היו מאז ומתמיד עמדות מתונות בהשראת ביל קלינטון. בנוסף לכך, עמנואל עבר שינוי בשנים האחרונות ויצר חברויות עם רפובליקנים והוכיח את יכולתו לעבוד עמם בעת לעת בסוגיות שונות. כמובן שמדיניות זו עוררה מצד שני את זעם הדמוקרטים, שסברו כי התרועעותו עם המחנה היריב באה על חשבונם וחשבון המפלגה. למעשה, על רקע דמותו השנויה במחלוקת של עמנואל במפלגה הדמוקרטית, הילרי קלינטון, בימיה הראשונים כגברת הראשונה, ניסתה להביא לפיטוריו מתפקיד יועץ בכיר של הנשיא קלינטון – מהלך שלא צלח בידיה.


      במהלך הקריירה הפוליטית שלו, יצר לעצמו עמנואל תדמית ססגונית יוצאת דופן אפילו בעולם האכזרי של הפוליטיקה. גסות הרוח שלו ידועה לשמצה ונראה כי המטרה של התנהגות זו היא לערער את בן השיחה העומד מולו. עמנואל ידוע ביכולות גיוס הכספים שלו, ולעיתים הוא צורח וצועק באירועי התרמה עד שהנוכחים מסכימים להיפרד מכספם לטובת המועמד שלו. הוא אף מאיים לקרוע המחאות אם הסכומים בהן יהיו קטנים מדי.

      עמנואל בן ה-48 משתייך לקהילה היהודית האורתודוכסית בשיקגו. הוא דובר עברית, שומר על כשרות בביתו ובימי מלחמת המפרץ הגיע לישראל והתנדב לשרת כאזרח בצה"ל. אביו היה רופא ילדים שגדל בישראל.

      בתקופת כהונתו של הנשיא ביל קלינטון היה עמנואל בצוות עובדי הבית הלבן, ודמותו של ג'וש ליימן בסדרה "הבית הלבן" התבססה עליו באופן חלקי. אחיו הוא סוכן השחקנים ארי עמנואל, שעליו מתבססת דמותו הסוערת של ארי גולד בסדרה "הפמליה". רם טיפס במהירות בשורות המפלגה הדמוקרטית מאז נבחר לקונגרס ב-2002. ב-2007, עמנואל כיהן כיו"ר ועדת הקמפיין הדמוקרטי – התפקיד הרביעי בחשיבותו בהנהגת המפלגה - כשהדמוקרטים זכו ברוב בקונגרס בפעם הראשונה מזה כעשור. מאז הוא ביסס את תדמיתו כמגייס כספים ואסטרטג פוליטי נחוש.


      לפני שהצטרף לצוות קלינטון בבית הלבן, כיהן עמנואל גם כיועץ בכיר ומגייס כספים בעבור ראש העיר שיקגו ריצ'רד דיילי. קשריו בשיקגו עשויים להסביר גם כן מדוע בחר בו אובמה לתפקיד רם הדרג. לאחר עבודתו בממשל קלינטון, הפך עמנואל למנכ"ל אחד מבנקי ההשקעות המובילים בשיקגו. עמנואל מילא תפקיד מרכזי בתכנון תוכנית החילוץ הכלכלית בסך 700 מיליארד דולר שקיבל הנשיא בוש. הוא עזר לשדל קולות דמוקרטיים שיתמכו באישור התוכנית.

      בערב ירידות הומוריסטי ב-2005 אמר אובמה על עמנואל, שלמד בצעירותו בלט, שהוא היה הראשון שעיבד לריקוד את "הנסיך" של מקיאוולי. ברור, אם כן, שאובמה בחר לתפקיד המשמעותי אדם שמבין שהמטרה מקדשת את האמצעים.

      טום דאשל - שר הבריאות

      תומאס אנדרו דאשל הוא סנאטור לשעבר מטעם מדינת דרום דקוטה ואף שימש בעבר כמנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט. ב-2004הוא הובס בבחירות החוזרות לסנאט על ידי המועמד הרפובליקני ג'ון ת'ון. כיום הוא מכהן כיועץ מיוחד במשרד עורכי הדין "אלסטון אנד בירד", משמש כפרופסור אורח במכון למדיניות ציבורית באוניברסיטת ג'ורג'טאון ועמית בכיר במרכז לקידמה אמריקאית.

      טום דאשל נולד בעיר אברדין שבדרום דקוטה ב-1947. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת דרום דקוטה ב-1969 עם תואר במדעי המדינה. לאחר מכן, התגייס דאשל לחיל האוויר האמריקאי, בו שירת כקצין מודיעין עד 1972.

      ב-1978, נבחר דאשל לבית הנבחרים האמריקאי, בו כיהן כנציג במשך שמונה שנים. הוא אחד מחברי הקונגרס הראשונים שכיהנו בהנהגת המפלגה הדמוקרטית כבר בכהונתו הראשונה – תפקידו היה "מצליף" דמוקרטי האמור להתיש את המפלגה היריבה במהלך דיונים בקונגרס.

      ב-1986, נבחר דאשל לסנאט האמריקאי. שנתיים לאחר מכן הוא הפך ליו"ר השותף הראשון של ועדת המדיניות הדמוקרטית בסנאט ותושב דרום דקוטה הראשון שנבחר לכהן בעמדה בכירה בקונגרס. ב-1994 הוא נבחר על ידי עמיתיו למנהיג המפלגה הדמוקרטית. לפניו, רק הנשיא לשעבר לינדון ג'ונסון כיהן פחות שנים בסנאט לפני שנבחר לתפקיד רם הדרג. דאשל היה מנהיג המפלגה הדמוקרטית בסנאט הוותיק ביותר בהיסטוריה האמריקאית והיחיד שכיהן פעמיים כמנהיג הרוב ומנהיג המיעוט בסנאט.

      במהלך כהונתו כמנהיג הרוב, היה שותף לניהול משפט ההדחה נגד הנשיא לשעבר ביל קלינטון. כמו כן, הוא הוביל את הסנאט לאחר התקפות הטרור של ה-11 בספטמבר 2001.

      במסגרת תפקידו כיועץ במשרד עורכי דין, דאשל מספק יעוץ אסטרטגי בסוגיות מדיניות ציבורית, שינוי אקלימי, אנרגיה, ביטוח בריאות, מסחר, שירותים פיננסיים ותקשורת. ב-2007 הוא הצטרף למנהיג הרוב הרפובליקני לשעבר בסנאט ג'ורג' מיטשל, ולסנאטורים בוב דול והווארד בייקר בהקמת המרכז למדיניות על-מפלגתית, הדוגל במציאת מכנה משותף בין המחנות הדמוקרטי והרפובליקני בסוגיות שונות. הוא מכהן גם כיו"ר שותף בקמפיין One Vote , שמטרתו להתמודד עם מצב העוני והבריאות החמור במדינות מתפתחות.

      הילרי קלינטון - מזכירת המדינה

      הסנאטורית הילרי קלינטון צפויה להתמנות על ידי אובמה לתפקיד הדיפלומטית הבירה ביותר בארה"ב – מזכירת המדינה. קלינטון ואובמה לא דנו באופן ציבורי במינוי, אך לפי מקורות במפלגה הדמוקרטית, הסבירות לכך גבוהה. אם תקבל עליה קלינטון את המינוי היא תיאלץ לפרוש מתפקידה כסנאטורית מטעם מדינת ניו יורק, משרה אותה מילאה במשך שמונה השנים האחרונות.

      עם זאת, שיבתה של קלינטון – לשעבר הגברת הראשונה - לבית הלבן לא צפויה להיות חלקה כפי שאולי קיוותה. קלינטון השליכה יהבה על תפקיד הנשיאה הראשונה של ארה"ב וניהלה השנה מסע בחירות עיקש ומר נגד אובמה על ראשות המפלגה הדמוקרטית – התמודדות בה נחלה הפסד צורב. קלינטון התמודדה עם ההפסד בכבוד ולקראת סוף הקמפיין קראה לאחדות במפלגה מאחורי אובמה, הופיעה לצדו בעצרות ואף רמזה כי היא מוכנה לכהן כסגניתו אם תתבקש. הזדמנות זו נמנעה ממנה כשלסגן הנשיא התמנה הסנאטור ג'ו ביידן.

      קלינטון היא תומכת אדוקה בזכויות הנשים, ביטוח בריאות אוניברסאלי ויצירת משרות. שמה הולך לפניה זירה הפנימית והבינלאומית. כסנאטורית ניו יורק, ניסתה קלינטון למצב עצמה במרכז המפלגה הדמוקרטית. היא הצביעה בעד הפלישה לעירק ב-2003 אך לאחר מכן דאגה להרחיק עצמה ממדיניות בוש, שלטענתה החריפה את הסכסוך והחלה לקרוא לנסיגת הצבא האמריקאי. באשר לאירן, אמרה קלינטון מספר פעמים בעבר כי אין לשלול שום חלופה כדי למנוע מטהרן השגת נשק גרעיני.

      קלינטון היא גם אשת משפחה מסורה שהוכיחה פעמיים כי אינה מתכוונת לעזוב את בעלה ביל, ללא קשר לשערוריות בהן היה מעורב. ב-1992, כשג'ניפר פלאוארס חשפה את הרומן שניהלה עם הנשיא לשעבר, עמדה קלינטון לצדו. הפעם השניה היתה פרשת מוניקה לווינסקי הידועה לשמצה בינואר 1998.

      מינויה למזכירת המדינה יכול לעזור באיחוי הקרע בתוך המפלגה הדמוקרטית שנגרם בעקבות הפריימריז. על ידי הכללתה בקבינט במשרה כה רמת דרג, אובמה יבסס עצמו כמנהיג בטוח בעצמו שאינו מפחד להושיט יד ליריבים לשעבר ולהקיף עצמו בדמויות חזקות. לפיכך, בעוד הבוחרים האמריקאים לא הגשימו הפעם את חלומה של קלינטון להפוך לנשיאה, היא עדיין תוכל למלא תפקיד מרכזי בהנהגת המדינה.

      ג'נט נפוליטנו - השרה לביטחון פנים

      מושלת אריזונה ג'נט נפוליטנו צפויה להתמנות לשרה לביטחון פנים בקבינט אובמה. נפוליטנו בת ה-50, נבחרה ב-2006 לכהונה שניה כמושלת אריזונה, המדינה מטעמה כיהן כסנאטור המועמד הרפובליקני לשעבר במירוץ נשיאות ג'ון מקיין. נפוליטנו, שטיפולה בסוגיית המהגרים (אריזונה גובלת במקסיקו) זכתה לשבחים מצד עמיתיה, היתה אחת מהתומכות הראשונות של אובמה במירוצו לבית הלבן. לפי הדיווחים, היא נכללה כבר בשלב מוקדם ברשימת המועמדים לתפקיד בקבינט החדש של אובמה.

      באם תעזוב נפוליטנו את תפקיד מושלת, תחליף אותה ג'ן ברואר, מזכירת המפלגה הרפובליקנית באריזונה. ברואר תכהן בתפקיד בשנתיים שנותרו עד תום כהונת נפוליטנו.

      תפקיד השר לביטחון פנים נוצר על ידי הנשיא ג'ורג' בוש לאור התקפת הטרור ב-11 בספטמבר, 2001 במטרה לתאם את מאמצי המודיעין, רשויות החוק והרשויות למלחמה בטרור בין הרשויות המקומיות, המדיניות והפדרליות. מאז פברואר 2005, מכהן בתפקיד השר לביטחון פנים מייקל צ'רטוף. שמה של נפוליטנו הוזכר גם בהקשר לתפקיד התובע הכללי, אך הולדר ככל הנראה ימונה לתפקיד זה.

      ב-205, כתב העת "טיים" כלל את נפוליטנו ברשימת חמשת המושלים הטובים של ארה"ב וכינה אותה "חלוצה הנמצאת בדרכה למעלה בזירה הפוליטית".

      עוד באותה שנה, הפכה נפוליטנו לסגנית יו"ר הראשונה של "איגוד המושלים הלאומי" וב-2006 מונתה ליו"ר האישה הראשונה של הארגון. היא כיהנה, בנוסף, כהונה אחת כתובעת הכללית הראשונה של מדינת אריזונה.

      נפוליטנו סיימה את לימודיה באוניברסיטת "סנטה קלרה" ואת התואר במשפטים קיבלה מאוניברסיטת וירג'יניה. היא עברה להתגורר באריזונה ב-1983.

      אריק הולדר - התובע הכללי

      אריק הולדר, המועמד לתפקיד התובע הכללי בממשל אובמה, יעשה אף הוא היסטוריה בדומה לנשיא הנבחר, אם יתמנה למשרה. הולדר בן ה-57 יהיה השחור הראשון אי פעם בארצות הברית שיכהן בתפקיד של תובע כללי.

      הולדר כיהן כסגן שר המשפטים במהלך ממשל קלינטון. הוא שימש כיועץ משפטי בכיר בקמפיין אובמה והיה יו"ר שותף בוועדת הבחירה בסגן הנשיא ג'ו ביידן. במידה וימונה לתפקיד, הוא יוביל את מאמצי ממשל אובמה להביא לסגירת כלא גוואנטנמו, מהלך העומד בראש סדר העדיפויות של הנשיא הנבחר.

      על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית, ממשל אובמה יפתח בביקורת מקיפה של המסמכים הסודיים של כ-250 עצורים בכלא גוואנטנמו מיד לאחר שהנשיא הנבחר ייכנס לתפקידו בינואר, זאת במסגרת מאמציו של אובמה להביא לסגירת הכלא הקובני. להערכת יועצים, ההכרזה על סגירת מתקן הענישה השנוי במחלוקת תהיה אחד מהסימנים הבולטים לכך שהממשל הנכנס מתכוון להרחיק עצמו ככל האפשר מממשל הנשיא בוש. לדבריהם, צעד זה עשוי ליצור גל עולמי של רצון טוב שיאיץ את העברתם של כמה מהעצורים למדינות אחרות.