כסף הוא לא מלה גסה

ברגע שתלמד להשתמש נכון בכסף, תמצא רווחים ויתרונות במישורים רבים ושונים. השפע, האנרגיה והשמחה בחייך - כל אלה יגדלו ויתרחבו. לפני שנים רבות עברתי התנסות מעניינת. קיבלתי על עצמי מיזם שהיה חשוב מאוד בשבילי. עשיתי אותו בשביל אחרים.

תוך כדי המיזם התברר (כפי שקורה תמיד, משום מה) שהמיזם יקר בהרבה מכפי שציפיתי. בהתחלה היה עליי לגייס את כל הכסף כמעט בעצמי. זה אילץ אותי לצאת להרצאות בערים רבות ולעבוד קשה מכפי שעבדתי אי פעם. זה היה כרוך בדאגות כספיות שלא ידעתי כמותן בעבר, ובחששות שאני נגרר לחומרנות - חשש חמור מבחינתי, כיוון שמאז ומתמיד ניסיתי לחיות את חיי על פי ערכים רוחניים גבוהים.

רק בתום מאבק ממושך גיליתי מה היה הרווח האמיתי שלי - הרבה יותר רוחני מאשר חומרי. נכון, הרווחתי כסף רב והחזרתי את כל החובות שצברתי לצורך המיזם. אבל מעבר לכך, וחשוב לאין שיעור בשבילי אישית: בכך שביצעתי את המוטל עליי בלי להירתע מן האתגר, ועשיתי זאת למען אחרים ולא למעני, מצאתי את עצמי חזק הרבה יותר פנימה, אנרגטי יותר, בטוח יותר ביכולתי להתמודד עם כל אתגר שהחיים יבחרו להציב לפניי בהמשך הדרך. ומעל לכול - הרגשתי קרוב יותר לאלוהים.

תוך כדי תהליך גיוס הכספים למיזם, הייתה זו בשבילי הפתעה ונחמה גדולה להיתקל בשתי אמירות של פרמהנסה יוגננדה על ההיבטים הרוחניים של הכסף וההתעשרות. הראשונה הייתה הבטחה לאחד מתלמידיו, שאם יעזור כספית למפעלותיו של המורה, ישיג התקדמות רוחנית מהירה יותר.

האמירה השנייה הייתה כללית יותר: "עשיית כסף ביושר ובחריצות במגמה לשרת את עבודת האל, היא האמנות השנייה בגודלה אחרי האמנות של השגת האלוהי". אחרי שכל חיי התייחסתי לעשיית כסף כאל כורח נחות יחסית של החיים, התחלתי לראות את הצורך בכסף כהזדמנות רוחנית גדולה. כפי שאמרתי קודם, הרווח הגדול ביותר שלי מן המיזם שלקחתי על עצמי היה הכוח הרוחני, האמונה, כוח הרצון והאנרגיה שהשירות הזה נתן לי.

עובדה מעניינת היא שאנשי עסקים רבים, כשהם מחליטים להקדיש את חייהם לשירות האל, משיגים התקדמות רוחנית מהירה. קודם לכן הם השתמשו באנרגיה שלהם באופן אנוכי, אך לפחות השתמשו בה! תוך כדי התהליך הם למדו למקד כוחות שעכשיו היה ביכולתם ליישם אותם למדיטציה ולהתפתחות גבוהה יותר. אנשים כאלה מגיעים רחוק הרבה יותר מאנשים רבים שחושבים את עצמם רוחניים רק משום שהם בזים לכל מעורבות בעשיית כסף.

אתה מבין, גם להתפתחות רוחנית דרושה אנרגיה. תרגולים רוחניים, כמו מדיטציה, אינם פעילויות סבילות. אם אדם מודט נכון, המדיטציה שלו היא מאמץ דינמי. אם אתה מודט בערנות מלאה - לא לשם מנוחה, אלא מתוך ערנות, תוך השקעת כל כוח הריכוז שלך במה שאתה עושה - תתקדם מהר הרבה יותר מאשר אם תשב בפיזור נפש ותנסה "לחשוב מחשבות טובות".

כל מה שאתה עושה - השקע בו את מלוא האנרגיה שלך. אם עליך להרוויח כסף, אל תעשה זאת בלב חצוי, כשהחצי האחר מתחרט. אם אתה במצב שאינך צריך לחשוב על כסף - טוב ויפה, אתה יכול להפנות את האנרגיה שלך לדברים אחרים. אבל אין זה בהכרח עדיף על מצב שבו עליך להקדיש זמן, מאמץ ומחשבה לעשיית כסף.

ביקרתי פעם אצל אדם עשיר שאמר לי, בניסיון להצדיק כביכול את הצורך התמידי שלו לעבוד ולפרנס את משפחתו, "זוהי אינה המציאות שלי שם בחוץ. החיים שלי מתחילים כשאני מגיע הביתה ויכול לשבת בשקט בחדר המדיטציה שלי". אני משער שהוא ניסה להרשים אותי, אבל לשמע דבריו מצאתי את עצמי חושב, "כמה חבל לבזבז את כל הזמן הזה בעבודה, בעוד שאפשר היה להקדיש גם אותו לחיים בממד האלוהי".

אתה מבין, לא ממש חשוב מה אתה עושה, כל עוד אתה רואה כל דבר כהזדמנות לשירות, להפעלת האנרגיה שלך באורח יצירתי, לעבודה למען רווחת הכול, להרחבת יכולת האהדה והמודעות שלך, לכוונון ההכרה שלך עם התבונה העילאית. זכור, אלוהים נמצא גם בכסף. אלוהים חי גם בעסקים. אלוהים קיים בבנקים באותה מידה שהוא בהרים ובעננים, וכשם שהוא במקדשים ובכנסיות. גם אם קשה יותר לראותו בשוק, הוא שם באותה מידה. אם תתבונן מספיק עמוק, תמצא אותו בכל אשר תפנה.

מתוך הספר "מגנט הכסף" מאת ג' דונלד וולטרס, שראה אור באחרונה בהוצאת ידיעות ספרים ואסטרולוג, 128 עמ'.