בית משפחה פלסטינית, אי שם בלב מחנה הפליטים אל פוואר בדרום הר חברון. כל תכולת הבית על הרצפה. התמונות שעל הקיר זרוקות והשטיחים מרוכזים בפינת הקומה השנייה. קומה אחת למטה, 10 בני משפחה מצטופפים על כיסאות פלסטיק.
הבית עצמו עלוב: מרבית הקירות אינם מסויידים, מזרונים ישנים מונחים בצפיפות בתוך אחד החדרים, המקרר כמעט ריק מאוכל ואת הקירות החיצוניים של הבית מעטרות שלל כתובות גרפיטי עם תמונות של מסגדי המזרח התיכון.
צעקה של אחד החיילים נשמעת מאחד החדרים. שמונת החיילים מגדוד 'דוכיפת' מגיעים למרכז הבית, והחייל שופך על בד מנומר את המציאה: 2 רובי ציד נזרקו לרצפה, וביחד איתם כמאה כדורים, חלקם של קלצ'ניקוב. "הוא בטח צד דובים", אומר אחד החיילים וחברו, שמצא את אמצעי הלחימה, דורש חופשת רגילה לאור הצלחתו.
בקומה למטה כבר ממתינים שניים מבני המשפחה, הנמצאים תחת שמירה הדוקה. בתוך שניות אחד הקצינים עוטף את עיניהם בבד, וכשידיהם אזוקות, השניים נלקחים לרכב המעצרים לבושים בכפכפים ופיג'מות. ספק אם חשבו כי דווקא בארבע לפנות בוקר יעירו אותם חיילים וישלחו אותם לחקירת שב"כ. מצד שני, כנראה שזה הסיכון שצריך לקחת כשמצטיידים בכלי נשק וכדורים ללא עבר בציד אווזים.
שני הפלסטינים מצטרפים ל-12 עצורים נוספים שנלכדו מוקדם יותר במהלך הלילה. מבצע "ניקיון יסודי" הסתיים ללא נפגעים או נזק.
הכדור כבר בקנה
מדי לילה מבצעים כוחות צה"ל עשרות פעילויות למעצר מבוקשים בכפרים ובמחנות הפליטים הפלסטיניים ברחבי הגדה. הפעולות המורכבות, בסימטאות שכף רגל של אזרח ישראלי כבר לא דרכה שנים, תחת איום מתמיד של בקבוקי תבערה, אבנים ואפילו ירי, מסתיימות בדרך כלל באיזכור של שורה וחצי בכלי התקשורת.
מרבית העצורים, אגב, בדרך כלל משתחררים כעבור מספר ימים, אבל בצה"ל מבטיחים כי כל עצור הוא קריטי: הם נחקרים ביסודיות על מנת להוציא כל בדל מידע על פעילות נגד ישראל. המבצע הנוכחי נערך בלילה קר של אמצע השבוע האחרון. מזג האוויר בחוץ מקפיא, רחוק שנות אור מהלחות המחממת של תל אביב. בעצם תל אביב נמצאת כאן רק בחלומות, של החיילים והפלסטינים. "זה אף פעם לא תענוג גדול כשהעיר הכי קרובה אלייך היא חברון", אומר במרירות אחד החיילים.
במהלך כל המבצע אני צמוד למפקד הגדוד , סא"ל יוסי פינטו. חיילי גדוד דוכיפת של חטיבת כפיר שתחת פיקודו, כבר נמצאים בשטח מתחילת הערב, מחכים לאות המפקד להתחיל במבצע. המטרה היא ברורה: מעצר 12 פלסטינים המהווים, לדברי סא"ל פינטו, את "גרעין ההתנגדות הקשה של מחנה הפליטים".
בחלק השני של המבצע, יסרקו החיילים בתים של משפחות הסוחרות באמצעי לחימה. הפעם מדובר במבצע בסדר גודל רחב שיוצא לפועל אחרי איסוף מודיעין של השב"כ כהכנה לפעילות מבצעית. כמעט כל הלוחמים בגדוד יבלו את הלילה בין סימטאות המחנה, כשמעליהם, על גגות הבתים, ממתינים צעירים פלסטינים חמושים באבנים ובלוקים. נשקי החיילים דרוכים ומכוונים רוב הזמן לעבר הגגות. הכדור כבר בקנה.
"אנחנו רגילים להפרות סדר קשות במהלך מעצרים", אומר סא"ל פינטו רגע לפני שיוצאים, "האיזור אולי נראה שלו, אבל ממש לא שקט כאן. במחנה הפליטים מתכוננים לקראתנו. יש להם מערך מאוד מיומן של תצפיתנים על הגגות, שברגע אחד יכולים להרים את כל הכפר על הרגליים".
"האמל"ח יחזור, גם אנחנו"
אנחנו נכנסים למחנה סמוך לשעה אחת וחצי בלילה, נעים בג'יפ ממוגן ברחובות מחנה הפליטים. פה ושם מבצבצים חיילים מבין הסימטאות הצפופות, אחדים מהם פורצים את שערי הבתים, שם מסתתרים כנראה כמה מבוקשים שהצליחו עוד להימלט. בקשר נשמעים דיווחים: הולכים על שניים שנצפים על הגגות, חלקם מיידים אבנים אל עבר הכוחות.
רוחב הסימטאות הוא מינימלי, מטר במקרה הטוב, מה שמאפשר לפלסטינים לקפוץ ממבנה למבנה. סא"ל פינטו מוביל אותי ביחד עם הקשר הצמוד שלו בתוך סבך הקסבה של אל פוואר. השניים מדלגים עם הנשקים, מוודאים שהשטח נקי. מבין הבתים מציצות מדי פעם זוגות עיניים קטנות.
אנחנו נכנסים לאחד הבתים. על הריצפה שישה מזרנים, זוג זקנים יושבים בסלון הבית, בנם עלה עם החיילים לקומה העליונה. הקור מבחוץ חודר בלי הפרעה לבית, שבו אין אפילו ספה אחת. בסוף החיילים יוצאים בידיים ריקות, אבל בבית הסמוך כבר עצרו את המבוקש האחרון. עכשיו עוברים לסרוק בתי משפחות החשודות בסחר באמל"ח. בינתיים המחנה כבר מתעורר. חנויות מעטות כבר פותחות את שעריהן.
סא"ל פינטו מרוצה. המבצע עבר בהצלחה, החיילים, מעוטרים בצבעי הסוואה ושכפ"צים, כבר נראים מותשים ומתפקדים במספרי ברזל לקראת החזרה לבסיס. "אין לי ספק שהאמל"ח עוד יחזור לפה", הוא אומר, "ולכן אני בטוח שגם אנחנו". חמש וחצי בבוקר, אני שב מבסיס הגדוד בחזרה לשטחים המוכרים יותר של ישראל. סמוך למעבר תרקומיא הביפר רוטט. 14 עצורים באל פוואר, 2 כלי נשק ועשרות כדורים התגלו במבנה. החשודים הועברו לחקירת כוחות הביטחון.