אפליה היא מילה גסה, אך כשמדובר באלו מבינינו שעדיין מעשנים סיגריות, היא רצויה ואף חוקית. חברי הקבוצה מגורשים לפינות נסתרות או נאלצים לעמוד בקור ובגשם ולחילופין בשמש הקופחת כדי לעשן ואיש אינו מרחם עליהם. ככל הנראה, ארצות הברית אף בחרה עתה, רחמנא ליצלן, אחד שמעשן לכהן כנשיא.
ברק אובמה מעולם לא הכחיש שהוא מעשן במשך רוב חייו הבוגרים. בפברואר 2007 הוא הבטיח לאשתו מישל כי יפסיק לעשן אם יבחר כמועמד לנשיאות. אך לפחות בתחום הזה, נראה כי פיו ולבו אינם שווים. ביוני האחרון הודה אובמה כי הוא עדיין מעשן. מעניין לציין כי התקשורת האמריקאית לא מפנה זרקוריה לעובדה שאובמה מעשן, ראיה נוספת לירח הדבש שהוא מנהל עמה.
במאי, קמפיין אובמה פרסם מכתב שהלה קיבל מרופאו ובו נכתב שההיסטוריה הבריאותית של אובמה כוללת "הפסקת אש זמנית. הוא ניסה להפסיק מספר פעמים וכיום הוא נעזר לשם כך במסטיק מיוחד בשם 'ניקורט'". אובמה לא הגיב למכתב. למעשה, לפי עדותו שלו עולה כי אובמה עדיין עישן כחודש אחרי שרופאו אמר כי הוא משתמש במסטיק למניעת עישון. מכך ניתן להסיק שתי מסקנות: או שהמסטיק אינו ממלא את ייעודו או שאובמה פשוט אינו מתכוון להפסיק לעשן ואיש, לרבות התקשורת, אינו ממש מוטרד מכך.
אובמה מסכן את האומה?
לשם השוואה, נזכיר את הסיקור התקשורתי הנרחב שקיבל המועמד הרפובליקני לנשיאות ג'ון מקיין בגין מחלת הסרטן ממנה הוא סובל. מקיין סובל ממלנומה סרטן העור. באוגוסט 2000 עבר מקיין ניתוח בפניו להסרת גידול שהותיר צלקת על לחיו השמאלית. על רקע מצבו הבריאותי הרופף וגילו המתקדם (72), פקפקו רבים, כולל התקשורת, ביכולתו של מקיין לכהן כנשיא ארה"ב. מאידך, אובמה, שעישון הסיגריות מהווה סכנה חמורה לבריאותו, לא נתון לביקורת כזו.
אובמה הוא בן 47. לפי ה"וושינגטון פוסט", בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן, בקבע כי 49 מתוך אלף גברים אמריקאים באמצע שנות ה-40 לחייהם שעישנו בעבר, ימותו ככל הנראה כבר בעשור הבא מסיבות שונות. זאת לעומת 91 מתוך אלף שעדיין מעשנים. אם אובמה עדיין מעשן, הוא מכפיל את סיכויי למוות מוקדם. בעיה אחרת שעולה היא מהי ההשפעה על עצביו של נשיא המנסה להפסיק לעשן ומתקשה בגמילה. עד עתה הפגין אובמה עצבי ברזל ושלווה מרשימה בהתנהלותו. אם הוא זקוק לסיגריה מדי פעם כדי לשמר שלווה זו, שיבושם לו. זה ישתלם לאמריקאים.