יכולתו הרטורית של נשיאה הנבחר של ארצות הברית ברק אובמה נותחה רבות, כמו גם יכולתו להלהיב ולהוות השראה באמצעות נאומיו רבי העוצמה. מספר מומחים בתחום לוקחים את הנושא צעד אחד קדימה וטוענים כי אובמה הוא הנואם הגדול ביותר של דורו. מהו סודו של אובמה? המילים או שמא הרהיטות בה הוא מעביר את המסר שלו ואולי זה השינוי ההסיטורי שהוא מייצג?
לדברי יקתרינה הסקינס, פרופסור לרטורקיה באוניברסיטת אייווה, "ברק אובמה מייצג יותר מכל פוליטיקאי אחר את הרהיטות האמריקאית". נאומיו מתובלנים בהדים של נאומי עבר מפורסמים והוא יוצר במודע תחושה של היסטוריה, מטרה והמשכיות .
"הוא הכין את שיעורי הבית. הוא מודע בהחלט למורשת הרטורית עליה הוא נשען", אמרה הסקינס לרשת ה-BBC. "הוא רואה את עצמו כצאצא של אברהם לינקולן ומרטין לותר קינג ומנהיגים אחרים שהאמריקאים מוקירים", הוסיפה.
צאצא של מנהיגי עבר
במכתב בו הודיע אובמה השבוע כי הוא מתפטר מתפקידו כסנאטור לטובת הבית הלבן, בחר אובמה לצטט את הנשיא אברהם לינקולן יליד אילינוי שעזב את המדינה לטובת וושינגטון הבירה. "למקום הזה ולאדיבות והחמלה של אנשים אלו, אני חב הכול", ציטט אובמה את לינקולן בדבריו על אנשי אילינוי. "היום אני חש תחושה זהה ובדומה ללינקולן, אני מבקש את תמיכתכם, את תפילותיכם ואת התקווה שהכל יהיה בסדר", כתב אובמה. אובמה סיפר גם כי הוא מעיין באחרונה רבות בכתבי לינקולן.
נאום הניצחון של אובמה ב-4 בנובמבר הזכיר שני נאומים מהמפורסמים בהיסטוריה האמריקאית נאום גטיסברג של לינקולן מ-1863 ונאום "יש לי חלום" של מנהיג זכויות האזרח מרטין לותר קינג יום לפני שנרצח באכזריות.
פיליפ קולינס, מחבר נאומים בעבור ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, טוען בביטחון כי הצלחתו של אובמה נזקפת לזכות יכולתו האורטורית. "הוא הפגין יכולת רטורית מבריקה", אמר קולינס, הכותב כיום מאמרי מערכת ב"טיימס" הלונדוני.
המנגינה חשובה יותר מהמילים
בתחילת הקמפיין, הועלתה נגד אובמה הביקורת שטענה שנאומיו מלאים במסרים ואידיאלים גבוהים אך חסרים תוכן ממשי. לאחר שאובמה החל להוסיף פרטים קונקרטיים יותר לגבי המדיניות בה הוא דוגל, יש שטענו כי נאומיו הפכו למשעממים יותר. לטענת הסקינס, אובמה שילב טכניקות אחרות על מנת להימנע מהביקורת על כך ש"כולו דיבורים". הוא הוסיף עומק למסרים המופשטים על ידי דוגמאות ממשיות.
לפי קולינס, נאומי קמפיין מלוטשים ורהוטים אינם מהווים ראיה חותכת לגבי אופיו של הפוליטיקאי. "הדבר החשוב בנאום הוא לשנות את דעתם של אלו שאינם מסכימים עם המסר שלך", אמר. "החולשה של הרטוריקה בה משתמש אובמה היא שכולם מסכימים איתה. היא אינה מעוררת מחלוקת. עלינו להמתין לרגעים גדולים, הרי גורל הקשורים למדיניות חוץ, כדי להיות עדים לנאומים גדולים באמת", הוסיף.
וירג'יניה שפירו, פרופסורית למדעי המדינה באוניברסיטת בוסטון, סבורה דווקא ששפת הגוף של אובמה חשובה בדיוק כמו המילים בהן הוא משתמש. "הוא נראה בשליטה. הוא רגוע ונראה כי יישאר רגוע גם בעת משבר וזה חשוב מאד", אמרה. הסקינס מסכימה ומוסיפה: "סגנון הנאום שלו דומה להמנון דתי המושר בכנסייה. האינטונציה, ההדגשים, העצירות והשתיקות זה קרוב לשירה כפי שהטפה דומה לשירה. בעבור אובמה, זו המנגינה שחשובה ולא המילים", הוסיפה.